ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק א' ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אורות התשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

ח' תמוז תשע"ג

פרק א'

ח' תמוז תשע"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' מרדכי בן יהודה צבי הי"ד

התשובה האמונית
אַחֲרֵי הַתְּשׁוּבָה הַטִּבְעִית בָּאָה הָאֱמוּנִית, הִיא הַחַיָּה בָּעוֹלָם מִמְּקוֹר הַמָּסֹרֶת וְהַדָּת, שֶׁהִיא עוֹסֶקֶת הַרְבֵּה בִּתְשׁוּבָה. הַתּוֹרָה מַבְטִיחָה לְשָׁבֵי פֶשַׁע סְלִיחָה*. חַטְּאוֹת הַיָּחִיד וְהַצִּבּוּר נִמְחִים עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה. הַנְּבִיאִים מְלֵאִים הֵם דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים עַל דְּבַר הַתְּשׁוּבָה. בִּכְלָל, כָּל עֵרֶךְ הַתּוֹכֵחָה הַתּוֹרִית•, בָּנוּי הוּא עַל הַתְּשׁוּבָה הָאֱמוּנִית. בְּמַעֲמַקֶּיהָ יֶשְׁנָם פְּרָטִים לְאֵין חֵקֶר, אֲשֶׁר אַךְ כְּלָלֵיהֶם הַיְסוֹדִיִּים דּוֹרְשִׁים הַרְחָבַת דִּבּוּרִים וּבֵאוּרִים רַבִּים.
התשובה השכלית
הַתְּשׁוּבָה הַשִּׂכְלִית* הִיא אוֹתָהּ שֶׁכְּבָר רָכְשָׁה לָהּ אֶת הַטִּבְעִית וְהָאֱמוּנִית, שֶׁכְּבָר בָּאָה לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר לֹא רַק צַעַר גּוּפָנִי אוֹ נַפְשִׁי וְרוּחָנִי, וְלֹא רַק הַשְׁפָּעַת הַמָּסֹרֶת וְהַקַּבָּלָה, אִם מִפַּחַד עֹנֶשׁ אוֹ רֹשֶׁם כָּל דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט הַבָּא מֵהֶן אֶל פְּנִים הַנֶּפֶשׁ•, גּוֹרְמִים הֵם אֶת הַתְּשׁוּבָה, כִּי–אִם הַכָּרָה בְּרוּרָה, הַבָּאָה מֵהַשְׁקָפַת הָעוֹלָם וְהַחַיִּים הַשְּׁלֵמָה, אֲשֶׁר עָלְתָה לְמַעֲלָתָהּ אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַתַּפְקִיד הַטִּבְעִי וְהָאֱמוּנִי כְּבָר רָשְׁמוּ בָּהּ• יָפֶה אֶת רִשּׁוּמֵיהֶם.
האושר בתשובה השכלית
תְּשׁוּבָה זוֹ, הַכְּלוּלָה מֵהַקּוֹדְמוֹת, הִיא מְלֵאָה כְּבָר אֹשֶׁר אֵין קֵץ, הִיא מְהַפֶּכֶת אֶת הַחֲטָאִים כֻּלָּם לִזְכֻיּוֹת•, מִכָּל הַשְּׁגִיאוֹת הִיא מוֹצִיאָה לִמּוּדִים נִשְׂגָּבִים, וּמִכָּל הַהַשְׁפָּלוֹת - עֲלִיּוֹת נֶהְדָּרוֹת. זֹאת הִיא הַתְּשׁוּבָה שֶׁעֵינֵי כֹּל אֵלֶיהָ נְשׂוּאוֹת. שֶׁהִיא מֻכְרַחַת לָבֹא וְשֶׁסּוֹפָהּ לָבֹא.

___________________________
הַתּוֹכֵחָה הַתּוֹרִית - האזהרות שבתורה. רֹשֶׁם כָּל דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט הַבָּא מֵהֶן אֶל פְּנִים הַנֶּפֶשׁ - רושם בנפש הבא מכל דבר חוק ומשפט. הַתַּפְקִיד הַטִּבְעִי וְהָאֱמוּנִי כְּבָר רָשְׁמוּ בָּהּ - התשובה הבאה מכוח הטבע ומכוח האמונה כבר פעלה את פעולתה בנפש. הִיא מְהַפֶּכֶת אֶת הַחֲטָאִים וכו' - התשובה השכלית היא תשובה מאהבה, תשובה מאהבה שונה מתשובה מיראה, בכך שהיא הופכת את הזדונות לזכויות [יומא פו:].

ביאורים
הסוג השני של התשובה, 'הדתית', מתחיל מבחוץ ולא מבפנים. התורה מצווה עלינו לחזור בתשובה, ומבטיחה לנו שהתשובה אכן אפשרית וניתן לפתוח דף חדש ונקי למרות משקעי העבר. מתוך לימוד התורה, מתחזק בנו הביטחון בכוחה של התשובה, ומתעורר בנו הרצון לממש אותה בפועל.
שני הסוגים הראשונים של התשובה מציינים שתי קטבים, שלפעמים אף מנוגדים זה לזה. התשובה הטבעית נובעת מתוך חויה פנימית ותשוקה עזה, אבל היא חסרת משמעות והבנה. לעומתה, התשובה האמונית נובעת מתוך עיון במקורות, ובאה לידי ביטוי בקיום מצות ה', אבל היא עלולה להיות מנוכרת לרגש ולרצון הפשוט של האדם.
הסוג השלישי של התשובה, 'השכלית', ממזג את שני הצדדים גם יחד. התשובה הזו מתארת השקפת עולם מסודרת שהאדם רוכש לעצמו במהלך החיים. הוא מעמיק בלימוד התורה, עד שהוא תופס את הרעיון הכללי שגנוז בה, ולא מסתפק ברשימת מטלות ודרישות מפורטות. הוא מבין את התכלית של העולם והאדם, את המבנה של כוחות החיים וההרמוניה ביניהם, עד שהתורה פוגשת את עולם הנפש ולא מדלגת מעליו. הוא חש איך התורה משרטטת את מפת הנפש שלו בדיוק נמרץ, והספר והלב מתאחדים.
המניעים השונים לתשובה, משפיעים גם על תהליך התשובה עצמו: התשובה הטבעית נועדה לנקות ייסורי מצפון ולהגיע לשלוה נפשית. התשובה האמונית נעשית מתוך מילוי צו עליון או פחד מעונש. שתיהן מתארות אדם שלא מעוניין לערוך טיפול שורש, אלא רק 'להסתדר' ולהמשיך הלאה. המצב הזה נקרא תשובה מיראה , המעידה על ריחוק בין האדם לבורא, כאשר האדם מרגיש מאוים, ומוכן לוותר על רצונו מפני רצון ה'.
התשובה השכלית עולה מתוך הזדהות עמוקה עם דבר ה', ותחושה של התאמה מובנית בין הנפש והתורה. היא מתארת אדם שעושה את רצונו כרצון ה', ולא חש כל סתירה ביניהם. הוא בוחר בחיים של שליחות, ומסדר על פיה את המידות, המחשבות והשאיפות. המצב הזה נקרא תשובה מאהבה , המעידה על קירוב וחיבור בין האדם לבורא, שבכוחה 'להפוך זדונות לזכויות': אישיות שמאמינה בקדושה הטבעית של הנפש, מסוגלת לזהות גם בתוך מעשה העבירה את כוחות החיים הטובים שאיבדו את דרכם. במקום להתנער מהחטא , היא רותמת את עוצמות החיים הגנוזות בו - לעבודת ה', ומתקנת אותו .

הרחבות
* תשובה ודאית
הַתּוֹרָה מַבְטִיחָה לְשָׁבֵי פֶשַׁע סְלִיחָה. "וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין" [רמב"ם הלכות תשובה ז, ה].
* אהבת ה' יסוד לתשובה
הַתְּשׁוּבָה הַשִּׂכְלִית. הרמב"ם מדגיש שיסוד התשובה השכלית הוא אהבת ה' , וזוהי המדרגה העליונה של התשובה. "ומעלה זו היא מעלה גדולה עד מאוד, ואין כל חכם זוכה לה. והיא מעלת אברהם אבינו, שקראו הקדוש ברוך הוא אוהבו, לפי שלא עבד אלא מאהבה" [הלכות תשובה י, ד]. ועל אברהם כותב הרמב"ם שהגיע לעבודת ה' מתוך עיון שכלי "כיוון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו... עד שהשיג דרך האמת" [הלכות עבודת כוכבים א, ג]. לאהבת ה' אפשר להגיע רק על ידי לימוד וריבוי הדעת, כמאמר חז"ל "והיו הדברים למה נאמר? לפי שהוא אומר 'ואהבת את ה' אלהיך' איני יודע כיצד לאהוב? תלמוד לומר – 'והיו הדברים האלה' תן הדברים האלה על לבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומִדַּבֵּק בדרכיו" [ילקוט שמעוני דברים ו, תתלט].
עוד אומר הרמב"ם שעל האדם להשתדל להתבונן בדרכי ההשגחה של הקב"ה, ולנסות להבין כיצד הוא מנהיג את בריותיו. על ידי כך ילך בדרכיו של הקב"ה, ומטרתו תהיה ללכת בדרכי חסד, צדקה ומשפט [מורה נבוכים ג, נד].

שאלות לדיון
א. מה ניתן ללמוד מכך שלתשובה יש מדרגות רבות?
ב. מניין הביטחון הגמור שהרב נתמך בו, באומרו שהתשובה העליונה מוכרחת לבוא?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il