ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ולפתע, הרהור חדש חולף במוחו – איש ככל האנשים אני, ומדוע אני מגיע לביתי בשעה לא נורמאלית? אולי איני יודע לארגן את זמני כראוי. יומי גדוש בהמוני פרטים, שאינם הכרחיים ונחוצים.
1:00 בלילה. עדן עוזבת את המחשב באנחה. אין ברירה, צריך ללכת לעבודה מחר, ועליה להפסיק לגלוש באינטרנט ולצפות בפייסבוק. חבל, היא מפספסת מידע חשוב ומעניין. ולפתע, הרהור חדש – חשוב? בזה שווה להשקיע את הזמן?
מוכר? קרה גם לכם?
'גנבי זמן' קוראים להם, לאותם המוני משימות ופעולות מסיחות דעת, שמוצצות את זמנינו, וגורמות לחיינו לחלוף במהירות ובעומס. (כן, ה'תרתי דסתרי' האלה יכולים לחיות ביחד. בגללם, בגלל 'גנבי הזמן', הזמן שלנו גם עמוס וגם בורח לנו בין הידיים).
בנוסף - מחקרים גילו, שמשימות חיינו מתחלקות למשימות חשובות ולא חשובות, דחופות ולא דחופות. האנשים שהצליחו והתקדמו בחיים הם אנשים שידעו להקצות זמן ל... חשוב ולא דחוף. בעל חנות דגים, למשל, יפרוץ קדימה, אם בצד העיסוק במשימה הדחופה למכור דגים נוספים, יקצה זמן לרעיון חדש ויקים רשת חנויות דגים. זו משימה חשובה ולא דחופה, שעתידה להנחיל לו הצלחה יתירה. פעמים רבות, אנו נשאבים למשימות דחופות ופחות חשובות, ומחמיצים את העיקר.
המכנה המשותף לפתרון כל הבעיות הללו הוא... תוכנית. מי שיש לו תוכנית, ופועל על פיה, חייו טובים ומנוצלים. מי שאין לו תוכנית משתלטים עליו ה'גנבים' ונוגסים בו.
פרשתנו, פרשת בלק, היא אב טיפוס למאבק הטוב והרע בעולם. משה – נביא וכוחו בפיו, ובלעם, להבדיל – נביא וכוחו בפיו. אברהם – בעל עין טובה, ובלעם – בעל עין רעה. אותם כוחות שמצויים אצל אבות האומה בקדושה ובטוב, מצויים אצל בלעם בצורה שלילית. לכן, כוחו של בלעם בקללה, והמפגש עם ישראל הופך את הקללה לברכה.
נקודת ההבדל, שגורמת לבלעם לקחת את אותם כוחות מטוב לרע, נעוצה בשאלת ... 'התוכנית'. בלעם מאמין שהקב"ה ברא את העולם בלי תוכנית, לכן לדעתו אפשר 'לגנוב' לקב"ה ולנגוס בו. כך אנו מוצאים שכשמתברר לבלעם שה' לא מעוניין שילך ממדין למואב, והוא מוזהר – "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה", בכל זאת בלעם הולך, מתוך מחשבה אווילית על ה' – "שמא אפתנו ויתרצה" (רש"י כב, כ).
כך גם במפגש עם המלאך, כשהוא מוזהר שוב ושוב לא ללכת, הוא מתריס כלפי המלאך – "הקב"ה בעצמו ציווני ללכת, ואתה מלאך מבטל את דבריו. למוד הוא בכך שאומר דבר ומלאך מחזירו, אמר לאברהם קח את בנך, ועל ידי מלאך ביטל את דברו..." (רש"י כב, לד). ובמילים אחרות – בלעם לא מאמין בקיומה של תוכנית אלוקית, לשיטתו – אין סדר בהנהגת הבריאה.
המציאות טופחת על פניו, וקללותיו הופכות לברכה, ברגע שהוא מגלה את הסדר והתוכנית. ובאותו רגע, הוא מרצונו מחליט לברכם – "ראה ל שבט ושבט שוכן לעצמו, ואינם מעורבין... עלה בליבו שלא יקללם" (רש"י כד,ב).
ואכן, הטוב והרע בעולם גנוזים בשאלת 'התוכנית'. המאמין בתוכנית האלוקית של העולם, יודע שגם אם כעת יש רע, הרי התוכנית האלוקית עתידה להפוך הכל לטוב. במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
