ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (פסחים ג ע"ב) מובא סיפור על גוי שבא לאכול את קרבן הפסח בירושלים. נודע הדבר לרבי יהודה בן בתירא והוא מנע זאת על ידי שגרם שיזהו אותו כגוי. מכאן לכאורה ראייה שאדם שבא ואומר שהוא יהודי, ניתן לסמוך על דבריו, ולתת לו מקרבן הפסח, אף שאסור להאכיל מקרבן הפסח לגוי.
תוספות (ד"ה ואנא) אומר שאין ראייה מהגמרא שבכל מקום שאדם מגיע וטוען שהוא יהודי הוא נאמן, כי רוב האנשים שמגיעים לירושלים לעלות לרגל, הם יהודים. ורק במקרה זה הוא נאמן שהרי סומכים על הרוב.
אמנם תוספות מוכיח ממקומות אחרים שאדם שאומר שהוא יהודי נאמן. הוא מסייג זאת, שבמקרה ואותו אדם הוחזק כגוי הוא לא נאמן לומר שהוא יהודי.
צריך להבין מהו הטעם שאדם יהיה נאמן לטעון שהוא יהודי, ומכח זה נאמן גם להעיד שהוא עצמו התגייר, והרי כל עדות אחרת מצריכה שני עדים, או לפחות עד אחד שאינו נוגע?
א. תוס' ביבמות (מז ע"א ד"ה במוחזק) מבאר שהנאמנות היא מדין רוב, שהרי רוב האנשים שבאים לפנינו בתורת יהדות הם אכן יהודים. (ובפד"ר ט עמוד 370 והלאה מביא ראשונים אחרים שמהם עולה שאין זה רוב אלא חזקה, ומבאר שיש נפק"מ בין השיטות).
ב. הריטב"א (יבמות מז ע"א) מבאר שהשאלה הנדונה היא, כלומר, אדם שאומר שהוא יהודי מעיד על משהו שהגיוני שבמהלך הזמן יתברר אם הוא נכון או לא. זאת בניגוד לעדות על הלוואה שהיא פעולה חד פעמית, שאינה עתידה להתברר אלא מעדות אחרת. לכן במקרה של 'מילתא דעבידא לאגלו' אנו מניחים שאנשים לא משקרים, אלא אומרים את האמת.
בשו"ת "במראה הבזק" (א, פב) מובא בשם האחרונים (היכל יצחק א, יז ואגרות משה אהע"ז א, ח) ששני טעמים אלו אינם מועילים במקום שהאיש שבא לפנינו הוחזק כגוי, גם אם האדם אומר שסבתו יהודיה, כי זה לא עתיד להתברר באופן טבעי. וגם לטעם הראשון התוס' אומר במפורש שאין מקום לסמוך על אדם שהוחזק כגוי, וזאת מכיון שנאמנותו היא מצד מיגו שיכול לומר שהוא יהודי, אבל אם הוחזק כגוי אינו נאמן על כך.
אמנם הרמב"ם (איסורי ביאה יג, י) פסק שאדם שהגיע מחו"ל ואומר שהתגייר אינו נאמן לענייני נישואין, כי 'מעלה עשו ביוחסין', כלומר, לגבי נישואין שהם קשורים לקדושת עם ישראל החמירו לא להאמין לאנשים שאומרים שהם יהודים, לכן לפי שיטתו לא יהיה נאמן כלל כשאומר שהוא גר, וגם באופן שלא הוחזק כגוי. אלא שבשו"ת הרמב"ם (בלאו ד, תעג) כתב שמי שבא ואומר יהודי אני נאמן, גם בחו"ל, וגם אם הגיע ממקום שרובו גויים.
הרב אברהם שפירא זצ"ל (תחומין טו עמוד 267) מתרץ באופן פשוט שאם אדם אומר שהוא התגייר אינו נאמן בחו"ל, אמנם אם אומר שהיה יהודי מאז ומעולם, גם לפי הרמב"ם נאמן, וכדברי התוס'. כל מה שהרמב"ם מערער הוא על אדם שאומר שהתגייר ורוצה להיות נאמן במיגו שיכל לומר שהוא יהודי, אמנם בחו"ל המיגו גרוע, כיון שבתי הדינים שם אינם בקיאים בגיור.
כמו כן מובא בפד"ר ט עמוד 383 שכל הדין שמי שאומר ישראל אני נאמן הוא רק באופן שלא מערערים על יהדותו, אבל באופן שיש ערעור על כך הוא לא נאמן.
בפד"ר ירושלים (חלק א, עמ' לא) כתב הרב שלזינגר שאף שאפשר לסמוך על הרוב מ"מ אם יש אפשרות לברר את היהדות, צריכים לברר. אמנם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז אבהע"ז א) פסק שרק אם יש איזו שהיא , ריעותא בטענתו צריכים לברר טוב יותר אם הוא יהודי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.














