ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (פסחים ג ע"ב) מובא סיפור על גוי שבא לאכול את קרבן הפסח בירושלים. נודע הדבר לרבי יהודה בן בתירא והוא מנע זאת על ידי שגרם שיזהו אותו כגוי. מכאן לכאורה ראייה שאדם שבא ואומר שהוא יהודי, ניתן לסמוך על דבריו, ולתת לו מקרבן הפסח, אף שאסור להאכיל מקרבן הפסח לגוי.
תוספות (ד"ה ואנא) אומר שאין ראייה מהגמרא שבכל מקום שאדם מגיע וטוען שהוא יהודי הוא נאמן, כי רוב האנשים שמגיעים לירושלים לעלות לרגל, הם יהודים. ורק במקרה זה הוא נאמן שהרי סומכים על הרוב.
אמנם תוספות מוכיח ממקומות אחרים שאדם שאומר שהוא יהודי נאמן. הוא מסייג זאת, שבמקרה ואותו אדם הוחזק כגוי הוא לא נאמן לומר שהוא יהודי.
צריך להבין מהו הטעם שאדם יהיה נאמן לטעון שהוא יהודי, ומכח זה נאמן גם להעיד שהוא עצמו התגייר, והרי כל עדות אחרת מצריכה שני עדים, או לפחות עד אחד שאינו נוגע?
א. תוס' ביבמות (מז ע"א ד"ה במוחזק) מבאר שהנאמנות היא מדין רוב, שהרי רוב האנשים שבאים לפנינו בתורת יהדות הם אכן יהודים. (ובפד"ר ט עמוד 370 והלאה מביא ראשונים אחרים שמהם עולה שאין זה רוב אלא חזקה, ומבאר שיש נפק"מ בין השיטות).
ב. הריטב"א (יבמות מז ע"א) מבאר שהשאלה הנדונה היא, כלומר, אדם שאומר שהוא יהודי מעיד על משהו שהגיוני שבמהלך הזמן יתברר אם הוא נכון או לא. זאת בניגוד לעדות על הלוואה שהיא פעולה חד פעמית, שאינה עתידה להתברר אלא מעדות אחרת. לכן במקרה של 'מילתא דעבידא לאגלו' אנו מניחים שאנשים לא משקרים, אלא אומרים את האמת.
בשו"ת "במראה הבזק" (א, פב) מובא בשם האחרונים (היכל יצחק א, יז ואגרות משה אהע"ז א, ח) ששני טעמים אלו אינם מועילים במקום שהאיש שבא לפנינו הוחזק כגוי, גם אם האדם אומר שסבתו יהודיה, כי זה לא עתיד להתברר באופן טבעי. וגם לטעם הראשון התוס' אומר במפורש שאין מקום לסמוך על אדם שהוחזק כגוי, וזאת מכיון שנאמנותו היא מצד מיגו שיכול לומר שהוא יהודי, אבל אם הוחזק כגוי אינו נאמן על כך.
אמנם הרמב"ם (איסורי ביאה יג, י) פסק שאדם שהגיע מחו"ל ואומר שהתגייר אינו נאמן לענייני נישואין, כי 'מעלה עשו ביוחסין', כלומר, לגבי נישואין שהם קשורים לקדושת עם ישראל החמירו לא להאמין לאנשים שאומרים שהם יהודים, לכן לפי שיטתו לא יהיה נאמן כלל כשאומר שהוא גר, וגם באופן שלא הוחזק כגוי. אלא שבשו"ת הרמב"ם (בלאו ד, תעג) כתב שמי שבא ואומר יהודי אני נאמן, גם בחו"ל, וגם אם הגיע ממקום שרובו גויים.
הרב אברהם שפירא זצ"ל (תחומין טו עמוד 267) מתרץ באופן פשוט שאם אדם אומר שהוא התגייר אינו נאמן בחו"ל, אמנם אם אומר שהיה יהודי מאז ומעולם, גם לפי הרמב"ם נאמן, וכדברי התוס'. כל מה שהרמב"ם מערער הוא על אדם שאומר שהתגייר ורוצה להיות נאמן במיגו שיכל לומר שהוא יהודי, אמנם בחו"ל המיגו גרוע, כיון שבתי הדינים שם אינם בקיאים בגיור.
כמו כן מובא בפד"ר ט עמוד 383 שכל הדין שמי שאומר ישראל אני נאמן הוא רק באופן שלא מערערים על יהדותו, אבל באופן שיש ערעור על כך הוא לא נאמן.
בפד"ר ירושלים (חלק א, עמ' לא) כתב הרב שלזינגר שאף שאפשר לסמוך על הרוב מ"מ אם יש אפשרות לברר את היהדות, צריכים לברר. אמנם הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ז אבהע"ז א) פסק שרק אם יש איזו שהיא , ריעותא בטענתו צריכים לברר טוב יותר אם הוא יהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
