ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
בקיץ שעבר נדמה היה שהמפגינים מצאו נושא שנפל על אוזניים קשבות בציבור הישראלי הרחב - שוויון חברתי וכלכלי. אך גם הסוגיה הזאת דעכה אט-אט לאחר שהפוליטיקאים שילמו מס שפתיים והקימו ועדות לבדיקת הנושא (מחיר גבינת הקוטג' ירד לזמן-מה, אך התחיל לעלות שוב בהדרגה), אך היו מעט מאוד הישגים ממשיים בחזית הזאת. העובדה שהמתסיסים והאנרכיסטים ניצלו את ההפגנות למען שוויון חברתי כדי לנהוג באלימות ולחולל מהומה, ציננה מאוד את ההתלהבות של המפגינים להמשיך ולמחות למען מטרה זו שנראית ראויה.
אז עכשיו הנושא שמוציא את המפגינים לרחוב הוא אחת הסוגיות החביבות על החברה הישראלית: התנפלות על חרדים ותביעה לכפות עליהם להתגייס לצבא או לעשות שירות לאומי.
החברה החרדית איננה זוכה לפופולריות או לכבוד, וזאת בלשון המעטה, בחברה הישראלית הכללית. יש לכך סיבות רבות. חלקן מוצדקות בגלל התנהגות החרדים, אך רובן דמיוניות ובלתי מוצדקות. למרות זאת, החברה החרדית מעולם לא ראתה לנכון להתייחס לנושא ולהאיר את עיניהם של מלעיזיה בכל הנוגע לערכי היסוד שקובעים את ההתנהלות ואורח החיים של החרדים. העובדה שהחברה החרדית מרשה לעצמה להתנהל דה-פאקטו לא על ידי מנהיגיה הרבנים אלא על ידי פוליטיקאים ומאכרים, רק פוגעת בה ומעכירה את התדמית שלה בעיני הציבור הרחב בישראל. זאת אחת הסיבות ששאלת החרדים והשירות הצבאי הפכה לנושא הטבעי והמתבקש בהפגנות של מוצאי שבת, כששאר הנושאים לא מטרידים את הציבור מספיק כדי שייצא אל הרחובות באלפיו.
כל היגיון ושכל הישר אומרים לנו ששילוב הציבור החרדי בחברה הישראלית ושילוב החרדים בצה"ל או במסגרת של שירות לאומי הוא תהליך הדרגתי, תהליך שדורש זמן, סבלנות, סובלנות, חינוך, פשרה ורצון טוב מצד כל המעורבים בדבר. כפייה, עונשי מאסר וקנסות למיניהם הם פיתרונות פופוליסטיים שלא תהיה להם השפעה של ממש על העולם האמיתי שבו אנחנו חיים כרגע. חלוקה שווה של הנטל הלאומי היא סוגיה פופוליסטית שקשורה קשר הדוק לבחירות, אך כמו נושא השוויון החברתי, זה לא עניין שיכול להיפתר על ידי החלטה ממשלתית או יומרה פוליטית.
ביום ראשון שעבר ציינו את תענית י"ז בתמוז, יום שהתרחשו בו אסונות רבים בהיסטוריה של עם ישראל. כמה מהאסונות האלה התרחשו בגלל גורמים מבחוץ: נפרצו חומות ירושלים, ספר תורה שנשרף על ידי רודן ועוד. אך חלק מהאסונות אנחנו המטנו על עצמנו בהתנהגותנו. על אף שגם האסונות ה"חיצוניים" פקדו אותנו בגלל החסרונות הרוחניים שלנו, קל לנו יותר להשלים עם הרעיון שיש לנו בעולם אויבים מרים וקשים, אויבים שלפעמים מצליחים לנצח אותנו באופן זמני. אך לא נוכל לתרץ לעולם את ההרסנות שמקורה באסונות "הפנימיים", באלה שאנחנו המטנו על עצמנו. דמוניזציה של אוכלוסיה שלמה של יהודים בוודאי לא תועיל, והניסיון לכפות עליה לעשות מה שאחרים רוצים שהיא תעשה נועד לכישלון בעליל. אלה שרקדו סביב עגל הזהב והכריזו "אלה אלוקיך, ישראל!" לא היו מוכנים לסבול דעה שונה או אורח חיים אחר. כולם היו חייבים לעבוד את עגל הזהב. התוצאה הייתה מלחמת אזרחים, מותם של אלפים מבני ישראל והשמדת עגל הזהב בסופו של דבר.
יש הרבה אירוניה בעובדה שאלה שצועקים כל הזמן נגד כפייה בישראל הם עכשיו חיל החלוץ במאמץ לכפות את דרכם על זולתם. רק תוכנית סובלנית של שילוב הדרגתי תוביל, בסופו של דבר ובאופן בלתי נמנע, לפיתרון הבעיה הקשה הזאת. הפגנות בלילות קיץ לא ישיגו את התוצאה המקווה בתחום הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
