^ 1.) הגדרת המושג (מתוך ויקפדיה): eMule (אימיול) היא תוכנת שיתוף קבצים המפותחת כתוכנה חופשית. תוכנה זו אשר פיתוחה החל במאי 2002 כאלטרנטיבה לתוכנה eDonkey2000, מסוגלת להתחבר לרשת ה-eDonkey, וכן לרשת ה-Kad. עקב הפופולריות הגוברת של התוכנה, הקוד שלה שימש ליצירת גרסה ללינוקס בשם xMule וכן גרסה מרובת פלטפורמות בשם aMule. נכון להיום ישנן מגוון תוכנות חדשות ומשוכללות יותר של שיתוף קבצים (קרוב למאה), כגון ביטורנט Bittornet, סבבה די סי SababaDC , או מורפיאוס Morpheus 5.0 Beta.
כאשר התוכנה מקבלת בקשה להורדת קובץ מסוים, ההורדה לא מתחילה מיידית. התוכנה מנהלת תור אשר אליו נכנסות כל הבקשות להורדה. על מנת לתגמל הדדית משתמשים אשר מעלים חלקי קובץ אחד לשני, התוכנה מנהלת מעקב אחרי הכמות שכל משתמש העלה, ובהתאם מתגמלת אותו בהתקדמות יותר מהירה בתור ההורדות. משתמש יכול להתקדם בתור עד פי 10 יותר מהר עקב העלאה מרובה. שיטת תגמול זו נקראת מערכת הקרדיט של אימיול. אבטחת מערכת הקרדיט נעשית על ידי התאמתות מאובטחת בין משתמשים וכן על ידי שמירת הנתונים על העלאה של משתמש מסוים על ידי אלו שהוא העלה אליהם, ולא על ידי המשתמש עצמו.
^ 2.) וזאת למודעי, שהשימוש בתוכנה זו או תוכנה דומה של שיתוף קבצים הוא אסור בין בחול ובין בשבת היכן שמדובר ביצירות או קבצים עם זכויות יוצרים, ומאחר שבדרך כלל התוכנה מורידה יצירות או קבצים שיש להם זכויות יוצרים אין מקום להתיר כלל שימוש בתוכנה זו. במאמר זה נתעלם מהאיסור הממוני של השימוש בתוכנה, ונניח שמשתמשים בה באופן הממוני המותר (למרות שכמעט אינו אפשרי במציאות) ונדון רק מצד איסור שמירת השבת.
שביתת כלים בשבת
^ 3.) ההלכה נפסקה כבית הלל (שבת יז ע"ב) שאין אדם מצווה על שביתת כליו או שאר רכושו בשבת (למעט בהמתו ועבדיו), אם הפעולה התחילה מערב שבת ונמשכה לתוך השבת. לכן, מותר להניח מערב שבת מצודות לציד בעלי חיים, לפתוח תעלות השקיה, ולהניח מאכל בערב שבת, שיתבשל בשבת. אנו גם מפעילים מכשירים רבים כמו תאורה, מזגנים ועוד, המופעלים ומופסקים על ידי שעון שבת בשבת עצמה, מכיוון שכל העשייה האנושית מבוצעת עוד לפני שבת, ואין מעורבות אנושית בשבת. מבחינה זו אין בעיה להתחיל פעולה במחשב בערב שבת והמחשב עובד מעצמו באופן אוטומטי בתוך השבת.
^ 4. השמעת קול ומראית עין
^ 5.) אף שאין אדם מצווה על שביתת כליו כשהפעולה הותחלה מערב שבת עדיין יש חשש מראית עין. כגון שמי שהתחיל פעולת ריחיים מערב שבת הממשיכים לפעול מעצמם ולהרעיש בתוך השבת, ולאותו מקום נקלע אדם אחר ושומע את רעש הריחיים, ואינו ניכר שהריחיים הופעלו מערב שבת. ישנם האומרים שהשמעת הקול יוצרת בעיה של זילות השבת שנשמע בה רעש של ימות החול. הגמרא במסכת שבת (יח ע"א) אומרת:
"תנו רבנן: פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה, ומתמלאת והולכת כל היום כולו. ומניחין מוגמר תחת הכלים ערב שבת ומתגמרין והולכין כל היום כולו. ומניחין גפרית תחת הכלים ערב שבת עם חשיכה ומתגפרין והולכין כל השבת כולה. ומניחין קילור על גבי העין, ואיספלנית על גבי מכה ערב שבת עם חשיכה ומתרפאת והולכת כל היום כולו. אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום. מאי טעמא? - אמר רבה: מפני שמשמעת קול". חשש זה אינו מוסכם להלכה ונחלקו בו הפוסקים.
השולחן ערוך (או"ח רנב, ה) פסק כך:
"ומותר לפתוח מים לגנה והם נמשכים והולכים בכל השבת; ולהניח קילור (סם של רפואה שנותנין על העין) עבה על העין אף על פי שאסור להניחו בשבת; ולתת מוגמר תחת הכלים והם מתגמרים מאליהם כל השבת ואפילו מוגמר מונח בכלי, דאין אדם מצווה על שביתת כלים; ולתת שעורים בגיגית לשרותן; וטוענין בקורת בית הבד והגת מבעוד יום על זיתים וענבים, והשמן והיין היוצא מהם מותר (וע"ל סימן ש"ב סעיף ג'); וכן בוסר ומלילות שריסקן מבעוד יום מותרים המשקים היוצאים מהם; ומותר לתת חטים לתוך רחיים של מים, סמוך לחשיכה".
הרמ"א מגיה וכותב כך: "ולא חיישינן להשמעת קול, שיאמרו רחיים של פלוני טוחנות בשבת. ויש אוסרים ברחיים ובכל מקום שיש לחוש להשמעת קול (טור ותוספות והרא"ש פ"ק דשבת, וסמ"ג וסמ"ק וסה"ת והגה"מ פ"ו ותשובת מהרי"ו סימן ק"ל ואגור) והכי נהוג לכתחילה, מיהו במקום פסידא יש להקל כמו שנתבאר לעיל סוף סימן רמ"ד. ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין זייגע"ר מערב שבת, אף על פי שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול".
אם כן, לבני אשכנז ההולכים אחר פסקי הרמ"א אסור לכתחילה להשאיר כלי שיעבוד בשבת כאשר יש חשש מראית עין של השמעת קול, ורק במקום הפסד הקילו. לגבי הורדת קבצים בשבת, ניתן לפתור חשש זה על ידי כיבוי הרמקולים והמסך.
^ 6. חשש שמא יחתה
^ 7.) לגבי שביתת כלים בשבת ישנו חשש נוסף המוזכר בגמרא (שם יח ע"ב), שמא בשוגג מתוך שכחה או חוסר תשומת לב יבוא האדם במהלך השבת עצמה להתערב בפעולת הכלי ויגיע לידי חילול שבת. הגמרא מביאה כדוגמא אשה הרוצה להניח בתנור קדרה מערב שבת כך שהקדרה תוסיף ותתבשל מעצמה בתוך השבת. הגמרא אומרת שאף בית הלל מודים שהדבר אסור משום החשש 'שמא יחתה בגחלים', כלומר ישנו חשש שמא התבשיל יתבשל לאט מכפי המצופה, והאשה מבלי משים תחתה (תערבב) את הגחלים כדי למהר את הבישול, ובכך תעבור על מלאכת מבעיר. כדי לפתור את הבעיה אמרו חז"ל שצריך למנוע אפשרות של מעשה העבירה, כגון שגורפים את הגחלים מן התנור או שמכסים אותם באפר.
בהורדת קבצים בשבת ישנו חשש שמא יבוא לעקוב אחר ההורדה המתבצעת ולהתערב במהלך ההורדה כדי לשמור קובץ או לזרז פעולה או לעדכן וכדומה, ולכן הפיתרון הוא כיבוי המסך, כיסוי כל המחשב במפה לבנה (לכבוד שבת), מניעת גישה או לכל היותר עשיית היכר שתזכיר שהיום שבת ואסור לגשת למחשב.
הנאה מחילול שבת של חברת האינטרנט או מפעיל אתר שיתוף הקבצים
^ 8.) תשתית האינטרנט עומדת על קווי הטלפון הקיימים ופועלת באופן אוטומטי, אין צורך להתערבות יד אנוש בפעולת האינטרנט למעט מקרים של תקלות. חברת בזק למרבה הצער מפעילה מוקד שירות לקוחות אף בשבת, אך המוקד אינו מבצע תיקונים ואינו מתחזק את התשתית אלא מקבל פניות והזמנות ומעביר אותן לטיפול הטכנאים ביום ראשון. הדברים נכונים גם לגבי פעולת התוכנה, הכל נעשה באופן אוטומטי על ידי תוכנת מחשב ללא התערבות יד אדם.
^ 9.) וישנם שכתבו שאין לחשוש משום שנהנה רק במוצאי שבת, אולם עיין בסימן 'אתר אינטרנט המתעדכן בשבת' (עמ' 225) שישנם האוסרים לכל מי שנתחלל בשבילו, וכאן כוונת העובר לחלל עבור כל מי שירצה להשתמש.
איסור 'לפני עיוור'
^ 10.) באתר התורני המצויין 'עולמות' בשיעור 'אתר אינטרנט הפתוח בשבת' סיכמו את מאמרו של הרב רייזמן (רץ כצבי סימן כד) וכתבו כך (מתוך פרק ג' שם באורך):
"הורדת קבצים באמצעות אימיול פירושה חיבור לאתר שיתוף קבצים המאפשר לגולשים אחרים להוריד קבצים מהמחשב של כל מי שמחובר לאתר. אם מדובר בקבצים שיהודים מורידים, יש כאן לכאורה נתינת אפשרות וסיוע ליהודים לחלל שבת.
יש לדון מהו בעצם חילול השבת שנעשה על ידי גולש שמוריד קבצים בשבת?
בדרך כלל המחשב פתוח ממילא ואין כאן פעולה של הדלקת המחשב הקשורה למלאכת מבעיר או מלאכת בונה. אולם, פעולה של כתיבה על המחשב יש כאן, ועלינו לברר האם יש כאן איסור תורה של מלאכת כותב.
בדברי הרמב"ם והמשנה ברורה (סי' שמ ס'"ק כב) מפורש כי אין חיוב כותב ומוחק מדאורייתא, אלא אם כן כתב בדבר המתקיים ועל דבר המתקיים "אבל איסור דרבנן יש אפילו כתב בדבר שאינו עומד על דבר שאינו עומד, וכן לענין מחיקה". ומעתה יש לעיין האם כתיבה על מחשב נחשבת ככתב בדבר מתקיים, ונפקא מינה אם איסור כותב או מוחק הוא מהתורה או מדרבנן.
ואמנם נחלקו הפוסקים בשאלה זו. הגר"ש ואזנר נקט בשו"ת שבט הלוי (ח"ו או"ח לז) שבכתיבה במחשב חייב משום מלאכת כותב מהתורה, כי הכתב נחשב כתב מתקיים, ואין זה נחשב גרמא - שכן זוהי צורת הכתיבה הנדרשת במחשב ונתקיימה 'מלאכת מחשבת' בשבת. אולם לעומתו, בספר נשמת אברהם (מהד"ת או"ח ש"מ) הביא את דעתם של הגרש"ז אויערבך והגר"ע יוסף, הסבורים כי אין איסור כתיבה מדאורייתא בכתיבה במחשב, מכיון שאין זה נחשב לכתב המתקיים. אמנם מאידך, לדעת הגרש"ז בכתיבה על דיסק יש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה או מכה בפטיש כי עושה בכך כלי.
גם לדעת הסוברים שאין בכתיבה על המחשב איסור כתיבה ובנין מהתורה, כבר נקט המנחת חינוך (מצוה רלב ס"ק ד) שהמכשיל את חברו באיסור דרבנן עובר על 'לפני עור' מדאורייתא. ואם כן, גם אם בהכשלת הגולשים באיסור דרבנן, יש איסור 'לפני עור' מהתורה.
אולם עלינו לדון האם בכלל שייך בהשארת אתר אינטרנט פתוח בשבת איסור 'לפני עור לא תתן מכשול'. שהרי מפורש בסוגיא בעבודה זרה (ו ע"ב) שאחד התנאים לעבור על איסור 'לפני עור' הוא רק ב"דקאי בתרי עברי דנהרא". והיינו, כאשר החוטא לא יכול היה לעשות את העבירה ללא עזרתו של המכשיל. ואם כן, כאשר אדם מחזיק בבעלותו אתר, שיש אתרים אחרים הדומים לו אשר פתוחים גם הם בשבת, אין עליו איסור 'לפני עור', שכן אין זה מוגדר כ'תרי עברי דנהרא'.
גם באתר יחודי שאין דומה לו, המוגדר כ'תרי עברא דנהרא', נראה שאין איסור לפני עור בספק, כמפורש ברמב"ם (שמיטה ויובל ח, ב), ריטב"א (ע"ז סג ע"א), ובמשנה ברורה בהלכות נטילת ידים (קסג, ס"ק יא). וכן נקט לדינא בשו"ת באר משה בתשובתו בענין מזכירה אלקטרונית בשבת (סי' נ ח"ו) "אפילו דעתו למסחר, אין לאסור, דבספק אינו עובר על לפני עור". והדברים תקפים כמובן גם בנדון השארת אתר אינטרנט פתוח בשבת, וכמובא בקובץ אור ישראל (חלק לה עמ' מח) ועיין גם בקובץ תחומין (יט, עמ' 357 הרב אורי דסברג) ש"בכל ספק לפני עיור אזלינן לקולא אף על פי שספק דאורייתא לחומרא, וזאת משום שספק מכשול אינו מכשול". עד כאן מתוך המאמר באתר עולמות, המופיע בספר רץ כצבי סימן כד.
אולם למרות שכתבו להתיר באופן גורף, לעניות דעתי כל ההיתר הוא דווקא במקום שיש ספק לגבי שימוש של יהודים, אולם במקום שרוב המשתמשים המורידים קבצים הם יהודים, וכגון שמדובר באתרי הורדות ישראליים, יש איסור 'לפני עיור' באתר ייחודי. וכמו שאסר הגרש"ז אויערבך להעמיד מכונות מזון בבתי חולים שידוע שישנם יהודים שישתמשו בהן בשבת, אף שגם ישנם גויים שם. וכן ראיתי שהעלה הגר"ד ליאור בתשובה באתר ישיבה.
ושוב ראיתי בספר הצבא כהלכה פרק לא הערה 22 שהביא דעות שונות האם הכלל ספיקא דאורייתא לחומרא חל על הלאו של לפני עיור, וכתב שהראי"ה קוק בשבת הארץ (פרק ח, ב) העלה שההיתר לתלות הוא רק כשהאיסור מדרבנן, אבל כשהאיסור מן התורה צריך רוב להיתר.
^ 11.) שם, ובספר רץ כצבי שם פרק ט.
איסור מסייע בידי עוברי עבירה
^ 12.) "איסור זה מפורש בדברי התוספות בשבת (ג ע"א ד"ה בבא). מסתבר שאין איסור בנדון דידן, מכמה טעמים המתבארים בדברי הפוסקים בגדרי מסייע לדבר עבירה, ואשר הובאו בספר דברי דוד (או"ח ב, לח): א. שבאיסור דרבנן יש רק 'לפני עור', ולא איסור 'מסייע ידי עוברי עבירה'; ב. דברי הש"ך שאיסור 'מסייע לדבר עבירה' לא נאמר בישראל מומר; ג. דברי האחרונים שאיסור 'מסייע לדבר עבירה' הוא רק כאשר מסייע בגופו או בממונו לעבור עבירה, ולא במוכר.
ועיין בדברי האגרות משה (יו"ד א, עב) שכתב כי במקום ש"עיקר הדבר אינו לאיסורים, לא אסרו בזה משום מסייע כשליכא איסור דלפני עור". ואף כאן, באתר הפתוח כל השבוע הרי שאינו מיועד לגלישה דווקא לשבת, ולפי האגרות משה לא נאמר באופן זה איסור 'מסייע לדבר עבירה' ". (רץ כצבי, שם).
^ 13.) משום שיש לדחות את הראיה מדברי האגרות משה, שהרי הוא נשאל על השכרת אולם חתונות כאשר ישנן חתונות שבהן רוקדים מעורב האם יש בזה 'לפני עיור' או 'מסייע ידי עוברי עבירה'. ותשובתו שאין איסור לפני עיור כי ב"מה שמשכיר להם את האולם מונעם מעבירה דמאכלות אסורות" וכו', ואין איסור מסייע כי העיקר השימוש הוא למעשה היתר כגון שכירת האולם לצרכי חתונה וסעודה ולא לריקודים. אך בנידון שלנו אין שום תועלת של מניעה מאיסורים, אדרבה תוכנת שיתוף הקבצים היא כולה חתיכא דאיסורא גדולה. וגם עיקר השימוש הוא למעשה עבירה, ואין לדמות אתר שפתוח כל השבוע לשכירת אולם המשמש בו זמנית לכמה שימושים, שהרי ניתן להפעיל את האתר בימות החול ולסוגרו בשבת, וברור שאילו הייתה אפשרות למנוע רק את הריקודים לא היה האג"מ מתיר להשכיר באופן אחר.
גם מה שכתב שאין איסור מסייע באיסורי דרבנן, הרי דין זה שנוי במחלוקת ואינו מוסכם. בספר הצבא כהלכה מביא משו"ת תורת חסד (סימן ה) שהזכיר את המחלוקת: לדעת מהר"י אסאד (סי' ד) אין איסור משום דהוי כעין גזירה לגזירה. וכן כתב ב'שערים המצויינים בהלכה' (סי' מב סע' טו) בשם שו"ת בית יצחק (סי' כט) שהתבסס על פרי מגדים (אשל אברהם קסג ס"ק ב). המהרש"ם בתשובה (ח"ב, צג) אינו מכריע.