האם אדם יכול למכור דבר ולשייר? | הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

ספריה
הלכה
מעשה רשת

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
התורה והחיים
תקשורת

620

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שיעור ב: הרה"ג הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א 1
א. השאלה הראשונה שיש לדון בה: האם אדם יכול למכור דבר ולשייר?
כלומר, האם ניתן למכור למשל קסטה רק לעניין מסויים ולא לעניין אחר. ובכן, בוודאי שניתן למכור ולשייר, ולומר לקונה לעניין מסוים זה שלך ולעניין אחר אינו שלך. למשל מי שמוכר עז לחלבה, לגבי החלב העז של הקונה, לגבי שאר הדברים העז אינה שלו, וזהו סוג של שותפות. אמנם יש לחלק, משום שהשיור במכירת עז לחלבה הוא שיור המשאיר זכות למוכר, ובמכירת קסטה השיור נועד רק כדי למנוע מהקונה ולא שיהיה למוכר תועלת.
ב. נשאלת השאלה: האם מצאנו שיור כזה שאינו משאיר זכות למוכר אלא כל מטרתו למנוע זכויות מהקונה?
דעת רבי מאיר (ב"מ עח) היא ש"כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן", ולכן - "הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק, לא יקח בו טלית, טלית - לא יקח בו חלוק, מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית". רואים אנו מכאן שהנותן יכול לשייר לעצמו משהו אף שאין לו תועלת בשיור. אמנם חכמים חולקים על ר"מ וסוברים שאינו נקרא גזלן, אך לא ברור מדוע: האם משום שסוברים שאי אפשר לשייר כאשר השיור הוא רק למנוע זכות מהמקבל, או שאפשר עקרונית לעשות שיור כזה אך חכמים סוברים שבעל הבית הנותן דינר לעני אינו מקפיד עד כדי כך שיהיה שיור, ונראה כאפשרות השניה.
ג. ישנו דין בגמרא שאין השוכר רשאי להשכיר, כלומר אדם ששוכר חפץ אינו רשאי להשכיר את אותו החפץ לאחרים. מה הדין אם אדם שכר בהמה, והשכירה לאחרים ומתה אצלם? שוכר פטור מאונסים, ולכן אם מתה הבהמה אצלו הוא פטור על ידי שנשבע שכך אכן קרה. אולם, אם מתה אצל השוכר השני, השוכר הראשון אינו יכול להישבע שכך קרה, ואם השוכר השני שאצלו מתה הבהמה רוצה להישבע יכול הבעלים של הבהמה לומר לשוכר הראשון 'אתה נאמן לי בשבועה ולא הוא'. אומר הרי"ף (ב"מ כ' ע"א בדפי הרי"ף), שלכאורה השוכר הראשון שינה מדעתו של בעל הבית ואם הוא היה נחשב גזלן כדעת ר"מ לא היה מקום לפוטרו בעדים או שבועה שהבהמה מתה באונס, שהרי גזלן מתחייב אף באונסים. לכן, מוכח שאין הלכה כר"מ ולמרות שאינו רשאי אינו נקרא גזלן.
ד. כעת נשאלת השאלה השלישית: אם הוא אינו גזלן איזה איסור יש כאן?
כנראה שיש כאן איסור חכמים. דבר דומה מצאנו (ב"ב קלז ע"א) במי שנותן מתנה לחברו ואומר אני נותן לך 'ואחריך לפלוני', כלומר לאחר שתמות הנכס יעבור לפלוני. אמנם, אם המקבל ימכור את המתנה עוד בחייו לאלמוני, לאחר שימות, המתנה לא תעבור לידי פלוני משום שהמקבל לא השאיר אחריו את הנכס שהרי נתנו עוד בחייו. כעת, למרות שכוונת הנותן היא שהמתנה תעבור לפלוני ישנה דרך לעבור על דעתו על ידי נתינתה מחיים לאחר, והמקבל רשאי לעשות כן. רואים מכאן, שלמרות שהמקבל מצא דרך לעבור על דעת בעל הבית, הוא אינו נקרא גזלן, ולכן המתנה אינה עוברת לפלוני. אם כן, יש כאן איסור חכמים שאינו ממוני.
ה. לדעתי, שאלה זו האם יש כאן איסור דרבנן, נתונה במחלוקת בין השולחן ערוך והגר"א:
עני שקבל צדקה אין בעל חובו יכול לגבות ממנו כי הנותן נתן לו רק כדי שיהיה לו מה לאכול. כך פסק השולחן ערוך בהל' צדקה (יו"ד רנג,יב):
"מי שצריך לבריות ושט אחר פרנסתו ונתנו לו צדקה, אין בעלי חובות יכולים להפרע ממה שגבה בצדקה".
הגר"א (ס"ק יח) מתקשה, הרי אין ההלכה כר"מ אלא כחכמים שהמקבל זכה ויכול לשנות מדעת בעל הבית ואינו נקרא גזלן, ואם כן מכיון שהעני זכה בכסף יכול לשנות לכל דבר ולהגבות לבעל חובו 2 ?
אלא שצ"ל שהשו"ע סובר שעדיין יש איסור גם לפי חכמים, למרות שאינו כגזל. ולויכוח בין הגר"א והשו"ע ישנן הרבה נפ"מ.
למשל, מה הדין אם אדם שכר דירה לשנה, ויש לו בעל חוב שאומר לו: אין לך כסף לפרוע חובי, צא מן הדירה ותן לי לדור שם עד סוף השנה. השוכר אומר לו שאינו יכול משום שיש קפידא של בה"ב ואין השוכר רשאי להשכיר. ניתן לומר שהקפידא של בה"ב אינה יכולה לבוא במקום הזכות בע"ח. כלומר, נכון שיש איסור אולם עדיין הזכות הממונית של בעל החוב לגור באותה דירה אינה מתבטלת בשל האיסור על השוכר, כך נראית דעת הגאון.
ו. מקרה נוסף המובא בגמרא (ב"ק קיב ע"א): אדם שאל בהמה והשואל מת, יכולים בניו להמשיך להשתמש בבהמה כל זמן ימי שאלתה. שואל הנתיבות (שמא ס"ק ג): הרי אין השוכר רשאי להשכיר ואינו רשאי להעביר לאחר, ויכול בעל הבהמה לומר לבנים שאביהם היה נאמן לו בשבועה ולא הם? מתרץ הנתיבות שדין הבנים הסמוכים על שולחן אביהם שונה משאר אדם, שהרי כל המשכיר דעתו על אשתו ובניו ושאר בני הבית. ישנו מי שחולק על הנתיבות, ומבאר שאמנם יש איסור אך אי אפשר לבטל את זכות הירושה שלהם לירש את של אביהם, ורק היכא שיש ברירה אחרת אנו מתחשבים באיסור.
נחזור לנידון שלנו. לסיכום, גם לפי ר"מ וגם לחכמים אדם יכול להגביל את השימוש, וחכמים אינם חולקים שאי אפשר לשייר אלא שלדעתם בעל הבית הנותן לעני אינו מתכוון עד כדי כך לעשות שיור.
ז. מצאנו כן בדעת קצות החושן. השו"ע (חו"מ קיא,ד) פסק שאדם נתן מתנה לבנו ואמר לו לעניין חוב שלך זה נשאר שלי (כלומר אם בא בע"ח שלך זה אינו שלך), אין בעל החוב של הבן יכול לגבות מאותה המתנה (אלא אם כן מת האב והבן זוכה במתנה מכח הירושה). ניתן היה לבאר שמדובר כאן שהאב עשה תנאי, אך קצות החושן (ס"ק ט) מבאר שיש כאן שיור, ורואים ששיור הוא אפילו שאין מעלה למוכר אלא רק לעכב על הקונה. אם כן מצאנו בדעת הקצות שניתן לשייר שיור שאינו שימוש לנותן אלא רק כדי למנוע מן המקבל.
לפי זה, אדם יכול להתנות שאם תעשה כך אינו שלך ויהיה גזל בידך. אבל כל זה תקף דווקא אם כתוב לשון שיור מפורש, אך לשון סתומה כגון 'כל הזכויות שמורות' אינה לשון שיור מבוררת. ראינו שחכמים חולקים על ר"מ שאם אמר לו רק לשם מה נותן ולא הוסיף לצורך מה אינו נותן אין כאן גזל, אלא צריך שיור ברור כדי שתובן כוונת הנותן. לכן מי שרוצה שיהיה איסור תורה להעתיק את הקלטת או הדיסק צריך לכתוב במפורש שהמכירה היא רק לעניין זה ולעניין אחר אינו מכור לו.
נמצאנו, שהקונה שהעתיק עבר על איסור כי השתמש שימוש שלא שייך לו, אך למרות שעבר על איסור מכל מקום הדיסק שממנו העתיק באמת כן שייך לו, אז מאיזה טעם נחייבו לשלם? ישנה דרך נוספת לחייב את הקונה לשלם והיא מטעם דין 'נהנה', וכפי שנבאר.
ח. יש דין בגמרא (ב"ק יט ע"ב) לפיו אדם הנהנה משל חברו צריך לשלם לו על ההנאה. כגון מי שהניח פירות ברה"ר ועברה בהמה ואכלה אותן. על הנזק אין לחייב את בעל הבהמה שהרי מדובר ברשות הרבים (שיש לו רשות להלך שם עם בהמתו) ולא "בשדה אחר" (כלומר - לא ברשות הניזק), אך חייב לשלם מה שנהנה שהרי חסך הוצאה של ארוחת צהריים לבהמה.
אך אם ההנאה שנהנה לא גרמה חיסרון לחברו, פטור מלשלם וזהו דין 'זה נהנה וזה לא חסר' שפטור, מאחר שלא החסיר לחברו אינו נחשב בכלל 'דין נהנה' שחייב על ההנאה שקבל. כגון אדם ההולך ברחוב ויורד גשם ונעמד מתחת לגג חברו, פטור מלשלם לבעל הגג, כי זה נהנה וזה אינו חסר.
ט. ישנה תשובת נודע ביהודה (חו"מ סי' כד) בנוגע לאדם שחיבר ספר פירוש על מסכת זבחים, ולאחר שבעל הדפוס סיים את עבודת ההדפסה הוא השאיר את כל אותיות מסכת זבחים במקומן בתבנית הדפוס ולא פירק אותם, למעט הפירוש של אותו מחבר, והדפיס לעצמו מסכתות ללא הפירוש. טוען המחבר אני שילמתי לך על הסידור של האותיות, תשלם לי על ההנאה שנגרמה לך. מאידך, בעל הדפוס טוען שהאותיות שייכות לו, ויש לו רשות להשתמש בסידור שלהן. הנוב"י השיב כך: תלוי באופן חישוב התשלום, אם בעל הדפוס נתן מחיר כוללני אז צודק בעל הדפוס, משום שלקח בחשבון שתהיה לו הנאה אחר כך מסידור האותיות. אך אם בעל הדפוס נתן מחיר מפורט לכל פעולה ופעולה בעבודת הדפוס בפני עצמה כולל פעולת סידור האותיות, אזי צודק הלקוח, משום ששילם על פעולת סידור האותיות והיא שייכת לו.
לכאורה, יש להקשות מה אכפת למחבר הרי 'זה נהנה וזה לא חסר'? אלא שהמחבר נחשב 'חסר' משום שכעת פחות אנשים יקנו את הגמרות עם הפירוש שלו, ויקנו בזול את הגמרות שבעל הדפוס הדפיס ללא הפירוש. רואים כאן מהנוב"י שחיוב נהנה אינו רק אם נהנה מרכוש האחר, אלא אף אם נהנה משל עצמו, אם האחר שילם לו עבור הסידור נחשב שנהנה משל האחר 3 .
כך גם לגבי העתקה של קסטות או דיסק: מצד גזל, מאחר ורכש את גוף הקלטת אינו חייב להחזיר את הקלטת המקורית, אלא אם כן נעשה שיור. אך ברור שאם עשה ממנה עותק לא שייך לחייב על העותק עצמו מדין גזל, אולם כן ניתן לחייב ממקום אחר שנחשב נהנה משל השני וצריך לשלם, שהרי נגרם חיסרון לשני.
י. באמת יוצא לפי זה, שאם יאמר מישהו אני בוודאי לא הייתי קונה, אם באמת לא היה קונה והמכירה של בעלי הזכויות אינה נפגעת מההעתקה שלו, אולי לא ניתן להחשיבו כ'נהנה' ואין לחייבו.
ולסיכום יש כאן שני חידושים בדברי הנוב"י:
1. דין נהנה שייך אף בנהנה מרכוש עצמו אם אחר שילם וגרם להנאה.
2. 'חסר' נחשב אף על מניעת רווח של פרנסה עתידית ולא רק על שימוש המחסר מצד עצמו.
יא. ברצוני להביא הוכחה לנוב"י:
ישנם מספר דרכי קניין לקנות בית או שדה, כסף, שטר או חזקה. הגמרא אומרת (ב"ב נד ע"ב) שאדם הקונה בית אינו מסתפק בכך ששילם כסף אלא בכל זאת רוצה גם שטר כדי שיהיה לו הוכחה ומסמך ביד על המכירה. הגמרא עוד אומרת שישנה בעיה בישראל הקונה קרקע מגוי: לגוי לא אכפת, ומיד לאחר שקבל את הכסף מפקיר את השדה. הישראל הקונה למרות ששילם עדיין לא מתכוון לקנות עד שהשטר מגיע לידו, ובינתיים יש זמן שהקרקע היא הפקר, ולכן אם בתוך הזמן הזה יבוא ישראל אחר ויחזיק בקרקע הרי שזכה בה מן ההפקר. השו"ע (חו"מ קצד,ב) פסק שהישראל הראשון יכול לומר לשני שהחזיק שישלם לו על הקרקע, והטעם לפי חלק מהפוסקים 4 משום שהשני היה יכול להחזיק ולזכות רק משום שהראשון שילם לגוי והגוי הפקיר, ואם כן הישראל השני נהנה מהפעולה של הראשון, וצריך לשלם מדין נהנה.
רואים מכאן, כפי שכתב הנוב"י, שדין נהנה זה אף אם נהנה מרכוש עצמו אם ההנאה נגרמה מתשלום של אחר.
לכן לסיכום אלה הן שתי האפשרויות: לעשות שיור לפי לשון נכונה, וגם מושג של נהנה.
יב. שאלות שנשאלו בסוף השיעור:
1. האם ליצירות שהועלו לרשת האינטרנט יש דין זוטו של ים?
תשובה: אין להם דין זוטו של ים, מאחר ואין יאוש טוטאלי מצד הבעלים. בזוטו של ים מדובר בחפץ אחד שהבעלים אינו יכול להשיבו ולכן מותר למוצא לזכות בו, וכאן מדובר ביצירה שרוצה להרוויח ממנה וסומך שיש אנשים ישרים שישלמו.
2. האם מותר להעתיק תוכנה של דברי תורה כגון פרוייקט השו"ת מטעם 'מה אני בחינם אף אתם בחינם'?
תשובה: אסור. 'מה אני בחינם' פירושו שמותר לכל אחד להעתיק לעצמו את הרמב"ם או לעשות תוכנה מהש"ס ושאר כתבי הקדש שאין להם זכויות. אולם, להעתיק תוכנה שאחר עשה הרי שזוהי הנאה ושימוש בשל רכוש האחר, וצריך לשלם.
3. האם מותר להעתיק תוכנה מגירסה ישנה לאחר שיצאה הגירסה החדשה?
תשובה: תלוי במציאות. אם הגירסה החדשה היא מאד משוכללת, כך שגם מי שיש לו את הגירסה הישנה יקנה את החדשה, אולי מותר. אולם, אם ניתן להישאר ולהסתדר עם הגירסה הישנה, אסור להעתיקה, משום שזה מונע אותו מלקנות את הגירסה החדשה ונחשב שמחסר את הבעלים.

^ 1.השיעור ניתן בבכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט" שנערך בכולל דיינות פסגות אייר התש"ע. שכתוב השיעור היה למראה עיני הרב שליט"א והוא עבר על עיקרי הדברים והסכים לפרסומם (ההערות והמקורות נוספו על ידי עם עריכת הספר לדפוס).
^ 2.) זו לשון הגר"א שם: "ומה שכתב דאומדן דעתא שלא נתנו לו על מנת כך - גם זה אינו, דמכל מקום זכה בה העני כבר והרי יכול לשנות לכל דבר, כמו ששנו בפרק האומנין (ע"ח ב'), וכל שכן שזכה בהן בעל חוב".
^ 3.) בישועות מלכו (חו"מ סי' כב) השיג על הנוב"י בזה, ועיין בשו"ת וישב משה (סי' א) שיישב כל השגותיו.
^ 4.) עיין נתיבות המשפט שם ס"ק ה' שנחלקו האם חייב מדין נהנה או מדין משכון.

הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

עורכה הראשי של האנציקלופדיה התלמודית. לשעבר ראש כולל "דעת משה" סאדיגורה ודיין בבית הדין הגדול בירושלים. השעורים באתר סוכמו ע"י תלמידים, מתוך שעוריו הניתנים בישיבה. השעורים באחריות התלמידים בלבד.

47 דק'
בבא מציעא
מיגו דזכי לנפשיה בגזילה וקנייני גזילה
בבא מציעא דף ח' עמוד א'
י"ג כסלו התשע"ה
כתובות
מעשה הנעשה באונס
מסכת כתובות: דף ב' ע"ב
תשס"א
41 דק'
יסודות בדיני ממונות
מפיהם ולא מפי כתבם
ט' אדר תש"ע
42 דק'
בבא מציעא
תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים
מסכת בבא מציעא - דף י' ע"א

מעשה רשת

10 דק'
מעשה רשת
מותר לפרוץ מכשיר אייפון?
מעשה רשת - האינטרנט בהלכה (2)
הרב ניר אביב | א' אלול תשע"ג
מעשה רשת
תקנת השבין למי שהוריד יצירה מאתר שיתוף קבצים
הרב ניר אביב | תשע"ג
מעשה רשת
הסכנות והאיסורים שיש בהתקנת האינטרנט
הרב ניר אביב | תשע"ג
11 דק'
מעשה רשת
אינטרנט אלחוטי
מעשה רשת - האינטרנט בהלכה (5)
הרב ניר אביב | ד' תשרי תשע"ד

מעשה רשת

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יוסף צבי רימון
הרה"ג יעקב אריאל
הרב חנן פורת ז"ל
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב דוד דודקביץ'
הרב שלמה שושן
הרב הלל גפן

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו