ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ה. דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה הַיּוֹתֵר מְקוֹרִית• וְטוֹבָה, הַנּוֹבַעַת מֵאוֹר הַתּוֹרָה בָּעוֹלָם, הִיא הַשִּׁנּוּן בְּחֵלֶק דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ* הַכְּלוּלִים אֶצְלֵנוּ בְּלִמּוּד "חֹשֶׁן מִשְׁפָּט", בְּכָל הַבְּקִיאוּת הַגִּרְסָאִית הַיּוֹתֵר בְּהִירָה, וְכָל הַחֲרִיפוּת• הַיְשָׁרָה וְהָרְחָבָה הַיּוֹתֵר אֶפְשָׁרִית. הִיא מְתַקֶּנֶת אֶת כָּל מִכְשׁוֹלֵי הַלֵּב שֶׁבַּחַיִּים וּמַעֲמִידָה אֶת הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי עַל בְּסִיסוֹ הַנֶּאֱמָן• וְנוֹטֶלֶת אֶת מַחַץ הַסָּפֵק וְהַנְּבוּכָה• מִתּוֹךְ הַנְּשָׁמָה, עַל יְדֵי מַה שֶּׁמְּאִירָה הִיא בְּאוֹרָהּ הַבָּהִיר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים הַמַּעֲשִׂיִּים.
יתר חלקי התורה
אָמְנָם צָרִיךְ תָּמִיד לְהַכְשִׁיר אֶת הַלֵּב וְאֶת הַמֹּחַ עַל יְדֵי יֶתֶר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה, וּבְיִחוּד עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה מוּסָרִית* וְעִיּוּנִית חֲזָקָה וּרְחָבָה, בְּטַל הָאוֹר שֶׁל הַהֶגְיוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים• שֶׁבַּהַכָּרוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת הָאֲצִילִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַנְּשָׁמָה מֻכְשֶׁרֶת לְהִתְדַּבֵּק יָפֶה בַּצֶּדֶק הָאֱלֹהִי שֶׁבַּחֵלֶק הַמִּשְׁפָּטִי שֶׁל תּוֹרַת הַחַיִּים, וְאָז יָבֹא לָהּ מִקְצוֹע זֶה כְּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתֶיהָ לְרוֹמְמָהּ וּלְשַׂגְּבָהּ•.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
35 - פרק י"ג ג'-ד'
36 - פרק י"ג ה'-ו'
37 - פרק י"ג ז'-ט'
טען עוד
ה*. כְּשֶׁחֵפֶץ אֶל הַצֶּדֶק הַמֻּחְלָט הַתֵּאוֹרִי• בְּצוּרָתוֹ הָאֲצִילִית• מִתְגַּבֵּר הַרְבֵּה בְּנִשְׁמַת הָאָדָם, עַל יְדֵי טֹהַר נַפְשׁוֹ בְּמִדּוֹת טוֹבוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וּתְשׁוּבָה גְּמוּרָה מֵאַהֲבָה, פּוֹרֶצֶת הִיא הַתְּשׁוּקָה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת וּבוֹקַעַת אֶת כָּל הָאֲוִירִים הָרוּחָנִים•, וְדוֹחֶקֶת אֶת עַצְמָהּ עַד לְמַטָּה לָאָרֶץ•, וְדוֹרֶשֶׁת בְּחָזְקָה אֶת תַּפְקִידָהּ לְהָרִיץ• בָּאָרֶץ מִשְׁפָּט. וּמִזֶּה נוֹלֶדֶת חִבָּה חֲמִימָה מְאֹד לְעִיּוּן וּלְשִׁנּוּן שֶׁל עִמְקֵי הַהֲלָכוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְהַמִּקְצוֹעַ הַיּוֹתֵר גָּדוֹל שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא דִּינֵי מָמוֹנוֹת, הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, מִתְחַדֵּד וּמִתְלַבֵּן, וְעִמּוֹ כָּל הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁל הַהֲלָכוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת. וְכֵיוָן שֶׁהַצּוּרָה הָרוּחָנִית שֶׁל הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי מִתְגַּלֶּמֶת• בְּחַיֵּי הַמַּעֲשֶׂה הֲרֵי הִיא מוֹסִיפָה עֹז•, וְהַנְּשָׁמָה מִתְחַזֶּקֶת עוֹד יוֹתֵר, וְהַהֶאָרָה הָרוּחָנִית שֶׁלָּהּ מִתְבָּרֶרֶת עוֹד בְּמַעֲלָה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה.
הדרגה בתשובה
ו. כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה•, שֶׁכָּל חוּשָׁיו וְכֹחוֹתָיו הַפְּנִימִיִּים יִתְקַדְּשׁוּ בְּבַת אַחַת לְפִי אוֹתָהּ הָעֲלִיָּה הָרוּחָנִית שֶׁבְּהַכָּרָתוֹ כְּשֶׁהִיא מִתְעַלָּה, וְכֵן, שֶׁכָּל הַפְּגָמִים הַמַּעֲשִׂיִּים יִתְיַשְּׁרוּ מִיָּד וְיִשְׁתַּלְּמוּ בְּתִקּוּן מֻחְלָט - לֹא יִמְצָא לְנַפְשׁוֹ שׁוּב מַעֲמָד• וְלֹא יוּכַל לְחַזֵּק אֶת רְצוֹנוֹ לִצְעֹד עַל דֶּרֶךְ הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִתִּית. אֶלָּא הָעִקָּר שֶׁהַכֹּל בּוֹ הִיא עֲלִיַּת הַהַכָּרָה, הַגְבָּרַת אוֹר הַתּוֹרָה, וְהַתְּשׁוּבָה הַמַּעֲשִׂית תִּהְיֶה סְמוּכָה לָהּ, בַּתְּחִלָּה בִּדְבָרִים שֶׁלְּהַבָּא, וְאַחַר כָּךְ בִּדְבָרִים שֶׁבֶּעָבָר הַנּוֹחַ לְהִתָּקֵן, וְאַחַר כָּךְ יִתְרַחֵב הַחוּג גַּם בִּדְבָרִים שֶׁתִּקּוּנָם כָּבֵד, וְכֹה יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְעָלֹה עַד אֲשֶׁר יִזְכֶּה לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל. אֲבָל אַל יָזוּז• מִשּׁוּם דָּבָר מִצְּעִידָתוֹ הָרוּחָנִית עַל פִּי אוֹתָהּ הַמַּדְרֵגָה הַפְּנִימִית שֶׁנִּשְׁמָתוֹ בְּקִרְבּוֹ תּוֹבַעַת אוֹתוֹ.
___________________________
מְקוֹרִית – מחוברת למקור. הַחֲרִיפוּת – לימוד עיוני. הַצֶּדֶק הָאֱלֹהִי עַל בְּסִיסוֹ הַנֶּאֱמָן – התורה היא הבסיס הנאמן שדרכו אנו לומדים ובעזרתה נפגשים בצדק האלוהי האמיתי. נוֹטֶלֶת אֶת מַחַץ הַסָּפֵק וְהַנְּבוּכָה – מסירה מהנשמה את הספק והמבוכה המוחצים אותה ומונעים אותה מלפעול. הַהֶגְיוֹנוֹת הַפְּנִימִיִּים – לימוד אמונה ופנימיות. וְאָז יָבֹא לָהּ וכו' – כאשר אדם יעמיק בלימודי המוסר והמחשבה כדי שיוכל להתרומם אל הצדק האלוהי, אזי הלימוד המעשי של דיני ממונות יהא כשמן המדשן את העצמות, והראייה את הצדק האלוהי המופיע הלכה למעשה תרומם ותעצים את הבנתו. הַתֵּאוֹרִי –המופשט, שברעיון. הָאֲצִילִית – העליונה, העדינה. הָאֲוִירִים הָרוּחָנִים – המדרגות הרוחניות. עַד לְמַטָּה לָאָרֶץ – עד להופעתה בפועל בעולם המעשי. לְהָרִיץ – ליישם במהירות. מִתְגַּלֶּמֶת – מופיעה, מקבלת ביטוי בצורה מעשית. הֲרֵי הִיא מוֹסִיפָה עֹז – המבט הרוחני מתחזק. כְּשֶׁהָאָדָם רוֹצֶה – אדם הרוצה שלפי התעלות ההכרה וההבנה שלו, מיד יותאמו לעלייתו כל חושיו וכוחותיו, ויושלמו כל פגמיו. לֹא יִמְצָא לְנַפְשׁוֹ שׁוּב מַעֲמָד – לא יוכל להצליח בתהליך התשובה. אֲבָל אַל יָזוּז וכו' – אף שההתעלות נעשית בהדרגה, לא יוותר על דבר מתביעותיו הפנימיות.
ביאורים
בפסקאות הבאות עוסק הרב בהשפעה הלימודית על התעוררות התשובה. התורה כוללת חלקים שונים ומגוונים המכוונים את התנהלותנו בכל תחומי החיים. הרב מלמד אותנו שבאופן מיוחד, תחום חושן המשפט – העיסוק בדיני ממונות, מעורר את האדם לתשובה ולכן מומלץ לעסוק בו כדי להניע את תהליך התיקון שבנפש. העיסוק בדיני ממונות יוצר בהירות בדרך שבה עלינו לכוון את החיים בפועל. לא רק ברעיון אלא גם במעשה. כאשר עסוקים בלימוד כזה, הנוכחות האלוהית מופיעה בחיינו בכל תחום ולא רק בתחומים ה'דתיים' המוכרים כגון – כשרות, תפילה וכדו'. כמובן שיחד עם העיסוק ההלכתי הזה יש להוסיף את לימוד האמונה שמרומם את הרוח, מחזק את הרצון ומיישר את המחשבה כך שתתאים להכוונה ההלכתית המעשית. כהמשך לכך, מבאר הרב בפסקה הבאה, שהרצון לתקן את המעשים מוצא את ביטויו המעשי השלם במיוחד בעיסוק בדיני ממונות. כשמבקשים לתקן דבר מה, מתעורר רצון לדעת כיצד לתקן. דווקא הממד המעשי שבהלכות שבין אדם לחברו מעניק לאדם השב בתשובה חוויה מתקנת שבה נעשה שינוי אמיתי בחיים – בכל תחום. מובן שהיישום, כמו בכל תחום, מאיר באור חוזר את הנשמה ומחזק את תהליך התשובה. הפסקה האחרונה מבקשת ליצור איזון בין צד המחשבה לצד המעשה: לפעמים התסכול בתהליך התשובה נובע מכך שאנו מזהים במחשבה את הבעיות שלנו ומתעורר בנו רצון לתקן הכול בבת אחת. מכיוון שדבר זה אינו אפשרי, נוצר תסכול ולעתים אף ייאוש. הכלל כאן הוא: לא לרוץ; לעבוד בצורה הדרגתית ולאזן בין הוספת לימוד תורה לבין תיקון מעשי הדרגתי – לפי היכולת ולפי הזמן. השאיפה אל האופק הרוחני אינה צריכה להתבטל, אך חשוב להבחין במקום שאנו נמצאים בהווה.
הרחבות
* דיני התורה – הישועה החברתית
דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְכָל הַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. הגמרא אומרת ש"ישועות - זה סדר נזיקין" [שבת לא.]. סדר נזיקין כולל בתוכו הרבה עניינים. דיני נזק לאדם ולרכוש, אבידה, שותפות, קרקעות, הלכות דיינים ודברי מוסר המיישרים את דרכו של האדם (מסכת אבות). מכלול הדינים הללו מביאים 'ישועה' לחיי החברה, על ידי מניעת היזק והכרעה משפטית בשאלות ממוניות.
בשונה מחוק אנושי, חוקי התורה נובעים מהדרכת ה', על כן הם מגלים את ה'צדק האלוהי'. וכן כותב הרב קוק "ההדרכה המעשית שבמשפטי תורת אמת הנובעים מעצת ד' העליונה, היא משפעת את כוח הישועה הכללית היותר גדולה על כל פרט ופרט שבחיים. שכפי הגברת שליטת כוח המשפט האלוהי, כן יקטן כוח הרשע, האון והתרמית". [עין איה על הגמרא הנ"ל].
* שילוב לימוד ההלכה והמוסר
צָרִיךְ תָּמִיד לְהַכְשִׁיר אֶת הַלֵּב וְאֶת הַמֹּחַ... וּבְיִחוּד עַל יְדֵי הַשְׁפָּעָה מוּסָרִית. ה"חפץ חיים" כתב שני ספרים בענייני לשון הרע: ספר "חפץ חיים" ובו פירוט ההלכות, וספר "שמירת הלשון" הכולל מדרשי חז"ל ודברי מוסר בעניין לשון הרע. החפץ חיים מסביר את הצורך בלימוד המוסר: "צריך ללמוד את דיני התורה כדי שידע האסור והמותר, וגם ללמוד את ענייני המוסר המביא את האדם לידי יראת ה' יתברך, כדי שבזה יזרז את נפשו לקיים את התורה" [הקדמה לשמירת הלשון].
שאלות לדיון
א. איך תתכן מציאות של קדושה, בדינים שכליים הגיוניים הנמצאים בתורה בדיני בין אדם לחבירו?
ב. "אור התורה". מהו אותו אור? איך פוגשים אותו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
