ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
יט. אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה אָדָם, שֶׁעִם מַה שֶּׁנִּתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ לְהַחֲזִיק בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה וּלְהִתְגַּבֵּר יוֹתֵר בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ•, מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַיֵּצֶר הָרַע יוֹתֵר* וּמַפִּילוֹ לְתַאֲווֹת וְשִׁפְלוּת, מִכָּל מָקוֹם לֹא יִתְחָרֵט כְּלָל עַל הִתְגַּבְּרוּתוֹ וְיוֹסִיף גְּבוּרָה עַל גְּבוּרָתוֹ, וְעַל הַמִּכְשׁוֹלִים שֶׁאֵרְעוּ לוֹ בְּדֶרֶךְ עִלּוּיוֹ יָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, וְיֵדַע שֶׁכָּל זֶה כָּלוּל בִּכְלַל טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה• דְּפָטוּר מֵחַטָּאת, וְלֹא יִירָא כְּלָל, כִּי אִם יִרְאָה, קְדֻשָּׁה וּתְשׁוּבָה יִקַּח מִכָּל דָּבָר.
הכח הגופני
כ. בְּרִפְיוֹן הָרָצוֹן, הַגּוֹרֵם כַּמָּה מִכְשׁוֹלִים, אָשֵׁם הַרְבֵּה חֶסְרוֹן הַכֹּחַ הַגּוּפָנִי•, אַף שֶׁגַּם הוּא• אָחוּז בְּכַמָּה גּוֹרְמִים מוּסָרִיִּים, מִכָּל מָקוֹם בְּתִקּוּן הַתְּשׁוּבָה צְרִיכִים לְדַקְדֵּק עַל כָּל הַגּוֹרְמִים לְרִפְיוֹן הָרָצוֹן, וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן כְּלָלִי, בֵּין בְּיַחַשׂ הַמּוּסָר וְהַטֹּהַר הָרוּחָנִי, בֵּין בְּיַחַשׂ הַגּוּף וְחִזּוּק כֹּחוֹתָיו*, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאֹמֶץ הַנַּפְשִׁי מָצוּי בְּיֶתֶר תִּקּוּן וְשִׁכְלוּל בְּסִיסִי.
הריחוק מהנשגב
כא. כְּשֶׁמְּצַיְּרִים דְּבָרִים נִשְׂגָּבִים, שֶׁאָנוּ רְחוֹקִים מִקִּנְיָנָם וּמֵרְכִישָׁתָם בְּפֹעַל, צְרִיכִים אָנוּ לָדַעַת, שֶׁהָרִחוּק הַזֶּה אֵינֶנּוּ כִּי אִם רִחוּק גּוּפָנִי וְלֹא נַפְשִׁי•. עַל כֵּן לִתְשׁוּבָה אָנוּ צְרִיכִים, כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה קְרוֹבִים לָאוֹר הָאִדֵיאָלִי הַמִּתְנוֹצֵץ בְּרַעְיוֹנֵנוּ, אֲבָל לֹא לָבֹא לִידֵי עַצְבוּת וּבִטּוּל הַמְטַשְׁטֵשׁ אֶת אֹמֶץ הַחַיִּים כִּי אִם בִּטּוּל פְּנִימִי עָדִין, הַמַּשְׁפִּיל אֶת הַצַּד הַמְכֹעָר שֶׁבָּנוּ וּמְרוֹמֵם אֶת כָּל מַהוּת הַטּוֹב וְהֶעָדִין, "יְמִין ד' רוֹמֵמָה, יְמִין ד' עֹשָׂה חָיִל".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
46 - פרק י"ד י"ז-י"ח
47 - פרק י"ד י"ט-כ"א
48 - פרק י"ד כ"ב-כ"ה
טען עוד
___________________________
שֶׁעִם מַה שֶּׁנִּתְעוֹרֵר וכו' – לפעמים דווקא העלייה בקדושה גורמת להתגברות היצר (להבנת סיבת הדבר ראה בפרקנו סעיפים ב, יח, לג). טָעָה בִּדְבַר מִצְוָה – מתוך טרדתו וזריזותו במצווה טעה ונכשל באיסור [שבת קלז ע"א]. אָשֵׁם הַרְבֵּה וכו' – החולשה הגופנית משפיעה על חולשת הרצון. שֶׁגַּם הוּא – רפיון הרצון. גּוּפָנִי וְלֹא נַפְשִׁי – כמותי חיצוני ולא איכותי-פנימי [הערת הרב צבי יהודה קוק].
ביאורים
בתקופה שבה נמצא האדם בעלייה רוחנית, כל חולשה וכישלון נראים בעיניו חמורים הרבה יותר. נפילתו ברשת החטא גורמת לו להיזכר בעבר שממנו טרח להתרחק, ולליבו מתגנב הספק שמא תכונותיו ומעשיו השליליים הם חלק בלתי נפרד מאישיותו. כביכול המציאות טפחה על פניו וחשפה את פרצופו האמיתי, ונדמה לו שמעשיו מעידים על אישיותו שהיא מקולקלת וללא תקנה. כדי להוציא את המחשבה הטועה הזו מן הלב מסביר לנו הרב קוק שדווקא בתקופת העלייה הרוחנית יכול להתגבר באדם היצר הרע. כיוון שהטוב שבו בולט יותר הוא ירגיש בכל נקודה שלילית שדבקה בנפשו, ובנוסף לכך כיוון שכוחותיו הטובים מתעוררים ומתחזקים, יחד איתם נעורים גם הכוחות השליליים ומתגברים. לכן אם אדם החל בתהליך התשובה וחש שמתעוררים בו דחפים שליליים אף יותר מבעבר, אל ייחלש מכך אלא יתגבר וישתדל יותר בדרכו הטובה. עליו להזכיר לעצמו תדיר שהוא נמצא במגמת עלייה, הכישלונות אמנם רעים אך שינוי אינו נעשה ברגע, והדבר נכון גם בתהליך התשובה. חטא שאדם עושה בזמן שהוא מתעורר לתשובה אינו הופך לכשר חלילה וגם אותו יש להכליל בתוך תהליך התשובה, אך חשוב לזכור שהוא אינו מעיד על אישיות האדם כולה.
כמו כן אחד הדברים שיכולים לרפות את ידי האדם מהתשובה הוא הפרפקציוניזם. לאחר שהאדם גילה פגימה בנפשו הוא חפץ בכל מאודו לתקנה, אך אם לא יהיה התיקון טוטאלי ומידי - רוחו תישבר וכל התהליך ייחשב ככישלון מבחינתו. כיוון שהוא מצפה מעצמו לשלמות רוחנית ולטהרה נפשית מזוככת מאוד, כל כישלון קטן ייראה בעיניו ככישלון מוחלט. כדי שלא להגיע לייאוש, על האדם לזכור שהמרחק החוצץ בינו לבין הקדושה שהוא מייחל לה כל כך הוא פיסי בלבד. כלומר העובדה שהוא רוצה להיות זך וטהור יותר מלמדת על הקשר העמוק והמהותי שלו לכך, אלא שבפועל הוא עדיין לא הגיע למדרגה זו. כדי להתעלות אל המדרגה העליונה שהוא חפץ בה, עליו להתמיד בתהליך התשובה ולזכור שהתוצאות אינן ניכרות מיד אלא רק בטווח הארוך.
נקודה נוספת שעליה מדבר הרב קוק היא חשיבות בניית הקומה הגשמית לתהליך התשובה. אדם שלא יהיו בו רצונות ושאיפות איתנים ושלא יידע לדרוש מעצמו בכל תחום בחיים גם מבחינה רוחנית לא יצליח להתעלות. אדם חלוש ומחוסר אופי לא יצליח להתמודד מול קשיים רוחניים ולהתגבר עליהם. לכן אומר הרב קוק שחשוב לחזק את הרצון בכל צדדי החיים והאישיות, הן הגשמיים והן המוסריים.
הרחבות
* מדוע יצר הרע מתגבר דווקא כשמנסים להתעלות?
שֶׁעִם מַה שֶּׁנִּתְעוֹרֵר... מִתְגַּבֵּר בּוֹ הַיֵּצֶר הָרַע יוֹתֵר. הרב קוק מדבר כאן על תופעה שעלולה לקרות; שאדם מנסה להתעלות בעבודת ה', ודווקא אז ייצרו מתגבר עליו יותר. אחת הסיבות לכך היא, שהאדם ברצונו להתעלות, מרחיב את הרצון שלו, עד שפעמים הוא מתרחב למחוזות שאינם רצויים, וכמו שתיאר הרב קוק: "...על ידי התעלות נפשית עליונה, נתרחב הרצון, ומתוך כך נמשך לפעמים לדברי הנאה רשותיים יותר מהמדה הראויה", על מצב זה אומר הרב שאין לאדם לדאוג ולחשוש: "אף על פי שצריך למהר לשוב בתשובה... בכל זה יהיה לבו סמוך בטוח בד', כי לא יתן לעולם מוט לצדיק" [שמונה קבצים ג קלח].
* חיזוק הגוף כבסיס לחיזוק הנשמה והרצון
בְּיַחַשׂ הַגּוּף וְחִזּוּק כֹּחוֹתָיו. הרב קוק, כותב במקום אחר, בעניין התקדמות העולם, שככל שהעולם מתקדם, כך הוא מתעלה ומתרומם. ההתקדמות הזו מביאה עימה צורך לכך שהרצון יתחזק בעולם, ויחד עימו מגיע: "התור של חיזוק הגוף למטרות נעלות". מכיוון שכך, חיזוקו של הגוף חשוב מאוד, עד שהוא שקול כנגד מעלות רוחניות שהושגו בעבר דווקא על ידי תעניות וסיגופים.
הרב קוק מוסיף עוד, שתופעה זו מתקיימת לא רק אצל אנשים פרטיים, אלא גם בעם כולו. נוצר צורך לגילוי הכוחות הגשמיים של האומה, דבר שקורה במיוחד בדור 'עיקבתא דמשיחא' שקודם הגאולה השלימה, אולם אותו צורך אינו צורך גשמי בלבד, אלא המגמה הפנימית שלו היא להעלות את אורה של הנשמה. [אורות הקודש חלק ג, מוסר הקודש נד].
שאלות לדיון
א. במקרה שהעשייה הטובה מעוררת גם את יצר הרע, מה יהיה אם נגלה שהנזק רב על התועלת?
ב. מה הקשר בין הפסוק "ימין ד' רוממה..." לבין רעיון הפסקה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עבודה שאין לה סוף
למה לשמור על הקדושה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
