ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
יעקב בן שמואל
ג. גַּם מִתּוֹךְ הַחֹל יִגָּלֶה הַקֹּדֶשׁ•, וְגַם מִתּוֹךְ הַחֹפֶשׁ הַפָּרוּץ יָבֹא הָעֹל הָאָהוּב•. עֲבוֹתוֹת זָהָב• יִשְׂתָּרְגוּ וְיַעֲלוּ גַּם מִתּוֹךְ הַשִּׁירָה הַחָפְשָׁנִית. וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית*. זֹאת תִּהְיֶה הַפְּלִיאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל חֲזוֹן הַגְּאֻלָּה. יִגָּמֵל זֶה הַצִּיץ, יִפְרַח הַפֶּרַח, יְבֻשַּׁל הַפְּרִי, וְיֵדַע הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, כִּי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְדַבֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל תְּנוּעוֹת רוּחָהּ, וְסוֹף הַכֹּל הוּא לִתְשׁוּבָה הַמְבִיאָה רְפוּאָה וּגְאֻלָּה לָעוֹלָם.
התשובה אל הברית
ד. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת הִיא הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְכָל בִּלְבּוּלֵי הַדֵּעוֹת•. בָּאִים לְהִתְחַכֵּם וְלִמְצֹא בִּסְבָרוֹת וְהֶגְיוֹנוֹת דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לִמְצֹא בְּעֶצֶם הַהֲוָיָה הַנַּפְשִׁית וּבַטֶּבַע הָרוּחָנִי וְגַם הַגּוּפָנִי, שֶׁל הַכְּלָל כֻּלּוֹ וְשֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּפְרָט. הֲפָרַת בְּרִית הִיא זוֹ, הַזְנָחַת הַטֶּבַע הַיַּהֲדוּתִי בְּמַעֲשֶׂה, בְּרַעְיוֹן, בְּרֶגֶשׁ וּבְמַחֲשָׁבָה, בְּרָצוֹן וּבִמְצִיאוּת. אֵין תְּרוּפָה לְמֵפִיר בְּרִית כִּי אִם הַתְּשׁוּבָה אֶל הַבְּרִית, הָאֲחוּזָה בִּתְכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה, "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם".
הכרחיות משורר התשובה
ה. רִגְשֵׁי הַתְּשׁוּבָה בְּכָל הוֹד יִפְעָתָם•, בְּכָל דִּכְדּוּכֵי–נַפְשָׁם הַיּוֹתֵר עֲמֻקִּים, מֻכְרָחִים לְהִגָּלוֹת בַּסִּפְרוּת•, לְמַעַן יִלְמַד דּוֹר הַתְּחִיָּה• אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּעֹמֶק נֶפֶשׁ, בִּתְכוּנָה חַיָּה וְרַעֲנַנָּה, וְשָׁב וְרָפָא לוֹ. וְקוֹם יָקוּם לָנוּ מְשׁוֹרֵר הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהוּא יִהְיֶה מְשׁוֹרֵר הַחַיִּים, מְשׁוֹרֵר הַתְּחִיָּה, מְשׁוֹרְרָהּ שֶׁל הַנְּשָׁמָה הַלְּאֻמִּית הַהוֹלֶכֶת לְהִגָּאֵל.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
63 - פרק י"ז א'- ב'
64 - פרק י"ז ג'- ו'
65 - פרק א חלק א'
טען עוד
ו. הִנְּנוּ מִתְעַכְּבִים בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה• וְהִנְּנוּ מְפַגְּרִים בָּהּ, מִפְּנֵי הַחֲרָדָה הַיְתֵרָה שֶׁהִנְנוּ מַרְגִּישִׁים בַּנֶּפֶשׁ בְּעֵת אֲשֶׁר רַעְיוֹן הַתְּשׁוּבָה עוֹבֵר לְפָנֵינוּ. הִנְּנוּ נִשְׁאָרִים מְלֵאֵי חַלְחָלָה וּמְחֻסְּרֵי אֱיָל• מִשִּׁפְעַת דַּכְאוּתָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. וּבִשְׁבִיל כָּךְ עַצְמוֹ דּוֹחִים אָנוּ אֶת הָרַעְיוֹן הַזֶּה, מְקוֹר כָּל הַהַצְלָחוֹת, מֵרִשְׁמֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהִנְנוּ נִשְׁאָרִים תּוֹעִים בְּמִדְבַּר הַחַיִּים. אֲבָל לֹא יוּכַל מַצָּב כָּזֶה לְהִתְקַיֵּם. אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְהִתְאַזֵּר בִּגְבוּרַת נְשָׁמָה, בְּכֹחָהּ שֶׁל שִׁירַת הַתְּשׁוּבָה. כָּל הַיָּגוֹן שֶׁלָּהּ מֻכְרָח לְהִתְהַפֵּךְ אֶצְלֵנוּ לְשִׁירָה רַעֲנַנָּה, הַמְחַיָּה וּמְעוֹדֶדֶת, הַמְנַחֶמֶת וּמְרַפְּאָה. וְאָז תִּהְיֶה לָנוּ הַתְּשׁוּבָה עִם כָּל הֶגְיוֹנוֹתֶיהָ חֲטִיבָה נְעִימָה וּמְתוּקָה, שֶׁנֶּהְגֶּה בָּהּ תָּמִיד וְעַל פִּיהָ נְסַדֵּר אֶת כָּל מִצְעֲדֵי חַיֵּינוּ, לְטוֹבָתֵנוּ הַפְּרָטִית וְהַכְּלָלִית, בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וְלִגְאֻלַּת הַפְּרָט וְלִגְאֻלַּת הַכְּלָל כֻּלּוֹ, לִתְחִיַּת הָאֻמָּה וּלְשִׁיבַת שְׁבוּתָהּ כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
___________________________
גַּם מִתּוֹךְ וכו' – כנסת ישראל כולה קודש ועל כן בהופעת הגאולה כל תחומי החיים יעמדו על אמיתותם וקדושתם, גם גילויי הכפירה והחופש הם שלב בהליך של הופעת הקודש בחיי האומה. הָעֹל הָאָהוּב – קבלת עול מלכות שמים ועול מצוות. עֲבוֹתוֹת זָהָב – חבלי הזהב. עֲקִירַת הַטֶּבַע שֶׁל קְדֻשַּׁת הַיַּהֲדוּת וכו' – קדושת היהדות, תוכן הקודש שבתורה ומצוותיה מותאמים לנפש של עם ישראל ולכן ההתעלמות מהחיבור של הנפש לקדושת היהדות ונתינת הגיונות חיצוניים לתורה ומצוותיה גורמת לבלבול והיא נחשבת הפרת ברית, התעלמות מהחקיקה האלוהית שבנפשותינו. יִפְעָתָם – הארתם. בַּסִּפְרוּת – ראה לעיל טו, יב. דּוֹר הַתְּחִיָּה – המבקש ומשתוקק לתשובה שיש בה עומק ורעננות. בְּדֶרֶךְ הַהַשְׁלָמָה – ההתקדמות והתיקון. אֱיָל – כוח.
ביאורים
בפסקאות הבאות מבאר הרב כמה יסודות חיוניים להבנת תהליך התחייה הלאומי: הראשון שבהם הוא ההבנה שגם מתוך מצבים כואבים של חיי חולין, פריצות והפקרות עתידה לצמוח ברכה לאחר אימוץ הגרעין החיובי שקיים בעומק כל התהליכים האלה. התשובה מסירה את הקליפות החיצוניות שמכסות על תופעות אלה ומאפשרת להיפגש עם הפרי המתוק שמסתתר מבעד לאותן קליפות. כך מתברר שגם בקשת החופש בעומקה היא בקשת אמת שיש לבודד בינה לבין בקשת חיי הפקרות. זוהי דוגמה אחת מני רבות ליחס בין הקליפה לפרי. בפסקה הבאה עוסק הרב בחשיבות השיבה אל טבע היהדות. הספקות והבלבולים נובעים בעיקר מכך שאין חיבור חזק ליהדות באופן טבעי. שיבה אל רגשות בריאים כמו אהבת התורה ואהבת האומה הם המקור הטוב ביותר להתמודדות עם מחלת הכפירה ותסמיניה. השירה והספרות שעליהם מדבר הרב בפסקה ה' הם ביטוי לעולמו הפנימי של האומן. כאשר יקומו אומנים בעלי כישרון ביטוי ויביעו בשירתם את העושר והיופי שקיים בתהליך התשובה על כל שלל גווני תחושותיו, אזי יתעורר בדור צימאון אמתי להקשיב לדבר ה'. הפסקה החותמת את הפרק משלימה את הפסקה הקודמת ומתארת את הגורמים המרחיקים את האדם ממחשבת התשובה הסיבה לכך היא תחושת המחנק שמעוררת התשובה בתפיסה השטחית שלה, שהיא מקטינה ומצמצמת את החיים. כדי למנוע את התחושה הזאת עלינו לחזק בתוכנו את ההבנה שהתשובה היא המקור הנאמן לכל הטוב שעתיד לבקוע מתוך כל הקשיים והייסורים. הטוב במישור האישי והפרטי, במישור הלאומי ואפילו במישור העולמי. התשובה מסייעת לטוב שבעולם ובאדם לצמוח מתוך כל המשברים והקשיים.
הרחבות
*תחיית הספרות ואורו של משיח.
וּתְשׁוּבָה מַזְהִירָה תֵּצֵא גַּם מִתּוֹךְ הַסִּפְרוּת הַחִיצוֹנִית. הרב קוק כותב שגם בתוך עולם החול של השירה והספרות יתגלה הקודש. ומהן תצא תשובה מיוחדת שלא הייתה מתגלה בלעדיהן.
במקום אחר בכתביו מתאר הרב קוק יחס זה שבין הספרות לבין יכולת ההעמקה בעולם: "כל מה שהשפה יותר מתעשרת אצל בני אדם, והספרות מאמצת את כוחה לגלות את כל הצפון, את כל הגיוני הנפש היותר כמוסים, וכל הציורים והחזיונות היותר מסובכים ועמומים, כן הולך החיוב ומתגדל על כל מי שכוח בידו להרים את המסכים מהדעות היותר נשגבות, שעל ידן צורת האדם מתעלה לעשות את חובתו" [שמונה קבצים א קעו]. אחרי השתכללות הספרות, בכח יוצריה להבין גם את הרעיונות המופשטים הנמצאים בתורה. לכן, על אנשי התורה לברר את רעיונות אלו ובכך הם יונגשו לאנשי הספרות. בדרך זו יתפשטו רעיונות קודש אלו ויגיעו לעם כולו.
"ולא עוד", ממשיך הרב קוק, "אלא שכל פיתוחו של כישרון הדיבור וההסברה הספרותית, סופו להביא לידי התעודה הנבואית של הפיכת שפה ברורה לכל העמים, לקרוא כולם שם ה'. אם כן הרינו רואים בפריחתה של הספרות גם כן הזרחת אורו של משיח בעולם. וההפרחה של פיתוח השפה מתגלה היא בכל העניינים בחול כבקודש...". הספרות מתארת את החיים עד תומם. מכוכבי שמים ועד רמשי הארץ, ממחשבות כמוסות ועד תהליכי נפש עמוקים. בעזרתה, גם המחשבות הרוחניות שלנו יתעמקו כיון שנתרגל להבין רעיונות מופשטים והבדלים דקים.
התפתחות הספרות היא חלק מתהליך שכלפי חוץ נראה שאינו קשור אל הקודש. אולם בהסתכלות עמוקה הוא מכשיר את הלבבות והנפשות לאורו של משיח (להרחבה בעניין הספרות העברית עיין באורות התחייה לו - לז).
שאלות לדיון
א. מדוע עקירה בטבע היא הפרת ברית?
ב. כיצד יש להנחיל לדור התחיה את התשובה?
להצלחת יעקב בן שמואל
דיני פרשת זכור
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך נראית נקמה יהודית?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
