ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(נ: 5- עד נב. שליש עליון)
א. אל תיטוש תורת אמך –
בני ביישן לא הלכו לשוק ביום שישי (גם בבוקר) לסחורה, ובניהם נהיו עניים וכן רצו ללכת, ורי"ח אסר זאת.
ב. מנהג טעות
A. בני חוזאי – הפרישו חלה מאורז (אולי כרי"ח בן נורי בדף לה)
רב יוסף – להתיר בפניהם (זר יאכל בפניהם, ויבהיר להם שזו טעות).
אביי – לא להתיר בפניהם (כברייתא לגבי כותים, שמא יזלזלו באיסורים אמיתיים, וגם כאן לגבי בני ביישן קיים אותו חשש).
רב אשי –
מצד אחד – להתיר בפניהם, שלא יבואו להפריש מהחייב על הפטור ולהפך, ויאכלו טבל דאורייתא,
מצד שני – אם רובן אוכלים אורז אז לא להתיר, כי אחרת ישכחו תורת חלה (ולגבי החשש הנ"ל, אולי כיון שממילא אוכלים בעיקר אורז, אין סיכוי גדול שיפרישו על דגנים).
B. הברייתא הנ"ל לגבי כותים – "דברים המותרים, ואחרים נהגו בהן איסור, אי אתה רשאי להתירן בפניהן".
רב חסדא – בכותים.
ובשאר אנשים לא? – והרי בני ר"ג וכן רשב"ג כשראו מנהג טעות לחומרא, החמירו ולא לימדום שזה מותר?
תשובה – באותם מקרים מדובר באנשים שלא לומדים תורה, ולכן יש חשש כמו בכותים.
[זה הובא לגבי ההחמרות המוטעות הבאות:
- 1.בכבול לא רחצו שני אחים כאחד משום פריצות, גזרה אטו רחיצה עם בעל אחותו.
- 2.בבירי לא יצאו בשבת בקורדקיסון (נעליים רחבות), שמא יפול ויטלטל.
- 3.בעכו לא ישבו על ספסלי נכרים עם סחורה בשבת, משום חשדרא].
(נא. רבע תחתון)
ג. העובר ממקום למקום
במשנה – העובר ממקום למקום תמיד מחמיר כמקום שבא ממנו או כמקום שהלך לשם.
א. רבה בב"ח –
רבה בב"ח הגיע מא"י לבבל, ואכל החלב שבכפיפת הקיבה, כבני א"י ונגד מנהג בבל.
- A.למה לא החמיר כמנהג המקום?
- a.בני א"י בבבל לא מחמירים, כי הסכמות העיקרית היא בא"י.
- b.בדעתו לחזור נוהג כמקומו (ר"ן – בצנעא, אך מחמיר בפני אחרים).
לפי זה יוצא שאם זה זמני נוהג כמקומו, ואם זה קבוע נוהג כמקום החדש.
- B.כשראוהו החכמים, החביא את האוכל.
באו לאביי, ואמר שרבה בב"ח נוהג בהם כאילו שהם כותים (שחושש שאם יתיר בפניהם יבוא לזלזל בדברים אחרים)[1].
(נא. 6-)
- C.לגבי ההיתר של בני ארץ ישראל, כשהם בבבל (מאירי) –
רבה בב"ח עצמו אכל (כי ראה בעצמו את רי"ח שאכל (בא"י?))
אך אמר לבנו לא לאכול (מאירי – בבבל).
האם יכול לאכול בפני רבו (רבה בב"ח)? יש סתירה –
כאן אמר שגם לא בפניו,
אך לגבי כרוב שהוא ספיחי שביעית הביא שר"ש בן רי"ס אמר לרי"ח בן אלעזר שהוא אוכלם כי ראה את רשב"י אוכלם, אז אוכלם גם שלא בפניו, אך אתה שרק ראית אותי – שלא בפני לא, אך בפני – כן.
[ספיחי כרוב (ע"פ תוס') -
ספיחים הם מה שגדל בשביעית מעצמו,
ספיחים אסורים -
לרבנן - מדרבנן,
לר"ע – מהתורה ("הן לא נזרע ולא נאסוף").
בשיטת ר"ע, נחלקו לגבי ספיחי כרוב -
ר"ש – מותרים (שאינם דומים לירק אלא לאילן, כי השורש נשאר).
רבנן – אסורים (גזירה אטו שאר ירקות).
(נא: באמצע)
ב. סתירה במשנה
מצד אחד - תמיד מחמיר כמקום שבא ממנו או כמקום שהלך לשם.
מצד שני – אל ישנה מפני המחלוקת, כלומר ינהג כמקום שהלך לשם.
תשובות:
- 1.אביי – "אל ישנה" מתייחס רק לרישא (שהולך למקום שבו מחמירים).
- 2.רבא – כוונת המשנה שגם אם יחמיר כמקום שממנו בא, זה לא יגרום למחלוקת, כי מי שרואה שאינו עובד יחשוב שהוא סתם בטלן.
ג. רב ספרא - האם ניתן להקל ביו"ט שני של גלויות?
a. רבי אבא – רב ספרא – בישוב אסור (מפני המחלוקת), במדבר מותר.
b. רב נתן בר אסיא חילל יו"ט שני.
רב יוסף:
1 – נידה אותו (כי זה חמור ממלקות)
2- הלקה אותו (כדי לתת את העונש הקל, כי הוא ת"ח).

מה המשמעות הנחת תפילין?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

איך ללמוד גמרא?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

למה ללמוד גמרא?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















