ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
קלמן בן פנחס
ג בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, וְאֵין לָנוּ מִזְבַּח כַּפָּרָה - אֵין שָׁם• אֶלָּא תְּשׁוּבָה. הַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת. אֲפִלּוּ רָשַׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה• - אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם רִשְׁעוֹ*, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ" (יחזקאל לג,יב). וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לַשָּׁבִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).
ד1 אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּ ל, וְעַצְמוֹ שֶׁלְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר - יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵן מִתְכַּפְּרִין בִּשְׁעָתָן•, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁאֵין מִתְכַּפְּרִין אֶלָּא לְאַחַר זְמַן. כֵּיצַד? עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - אֵינוֹ זָז מִשָּׁם עַד שֶׁמּוֹחֲלִין לוֹ מִיָּד. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּא מְשׁוּבֹ תֵיכֶם"• (ירמיה ג,כב; ושם: אֶרְפָּה).
ד2 עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה תּוֹלָה• וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם" (ויקרא טז,ל).
ד3 עָבַר עַל כָּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִין, וְיִסּוּרִין הַבָּאִין עָלָיו גּוֹמְרִין לוֹ הַכַּפָּרָה. וּלְעוֹלָם אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִין. וּבְאֵלּוּ נֶאֱמַר: "וּפָקַדְתִּי בְשֵׁבֶט• פִּשְׁעָם, וּבִנְגָעִים• עֲוֹנָם" (תהילים פט,לג).
ד4 בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּעֵת שֶׁעָבַר*. אֲבָל הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם• - אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ, וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה עַד שֶׁיָּמוּת; אֶלָּא תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים וְיִסּוּרִין - שְׁלָשְׁתָּן תּוֹלִין, וּמִיתָה מְכַפֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִגְלָה בְאָזְנָי יי צְבָאוֹת, אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן"• (ישעיה כב,יד).
...........................................................................................................................................
אֵין שָׁם - אין. המילה שם היא מילת קישור שתורגמה מן הסגנון הערבי, ואינה ציון מקום. בָּאַחֲרוֹנָה - בסוף ימיו. בִּשְׁעָתָן - מיד. מְשׁוּבֹתֵיכֶם - חטאיכם (ראה ירמיהו ה,ו). תּוֹלָה - מתן העונש מתעכב, תלוי ועומד. שֵׁבֶט - מקל. נְגָעִים - חוליים. הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם - העובר עבירות מתוך מרד וזלזול או גדול בתורה העושה במזיד מעשים הפוגעים בכבוד ה' (ראה יסודי התורה ה,י-יא; פה"מ אבות ד,ה). וְנִגְלָה בְאָזְנָי יי - ה' גילה לי בנבואה שאין העוון הזה מתכפר אלא במיתה.
ביאורים
הרמב"ם מחדש לנו מושג חדש – ' כפרה '. הרמב"ם אף אומר שייתכן שהאדם עשה תשובה ועדיין אין לו כפרה. מה ההבדל בין תשובה לכפרה?
נניח שאדם זרק כדור ושבר את החלון של חברו. הוא הולך אליו לבקש סליחה והחבר סולח. אבל העניין לא נגמר בכך. הוא צריך גם לשלם על הנזק שעשה ולקנות חלון חדש. בקשת הסליחה לבדה אינה מספיקה.
אותו הדבר במצוות ובעברות. אם אדם עבר עברה הוא צריך לעבור תיקון פנימי ולשוב בתשובה, אך גם אחרי התיקון שעבר נותר בעולם רושם שלילי כתוצאה מהעברה שעשה. הכפרה מנקה את הרושם הזה. המילה כפרה היא מלשון לכפר, לנקות.
יש כמה דרכי כפרה שנקבעות לפי עצמת העבירה. אלו הם המכפרים: תשובה, יום הכיפורים, תשלומים, ייסורין (כוללים גם מלקות ומיתות בית דין), ומיתה. בזמן שבית המקדש קיים גם השעיר המשתלח מכפר.
אפשר לחלק את המכפרים לשתי קבוצות:
כפרה לציבור – שעיר המשתלח וכן יום הכיפורים. ההבדל ביניהם הוא ששעיר המשתלח מכפר גם לאלו שאינם שבים ואילו יום הכיפורים מכפר רק לשבים. כל יחיד הוא חלק מהכלל, והחטאים שאנו עושים משפיעים לרעה על עצמנו ועל כלל ישראל, שהרי כל ישראל ערבים זה בזה. ביום הכיפורים, שהוא 'זמן תשובה ליחיד ולרבים', מתרחש תיקון כפול: א. תיקון לקלקול הציבורי שכל יחיד גרם במעשיו. תיקון זה נעשה על ידי השעיר המשתלח. ב. תיקון לקלקול אישי שעשתה העברה בנפשו של האדם. קלקול זה מתוקן רק על ידי תשובה.
כפרה ליחיד – התשובה היא בסיס התיקון לכל העבירות. בלעדיה אין כלל כפרה. על העברות הקלות התשובה משמשת גם ככפרה. עברות קלות הן ביטול מצוות עשה שאין עליהן כרת כמו למשל אדם שלא קיים מצוות ישיבה בסוכה. בעברות חמורות יותר, שהן מצוות לא תעשה, כמו אדם שחרש בשור ובחמור יחדיו, לא מספיקה התשובה אלא יום הכיפורים מכפר. עברות חמורות יותר שיש עליהן כרת כמו אדם שאכל חמץ בפסח, צריכים בנוסף לאלו גם ייסורים. גם מיתות בית דין, כמו סקילה על חילול שבת, מהווים כפרה. אם כשעבר עברה מהעבירות שהזכרנו נוצר חילול ה' - צריכים גם מיתה כדי לכפר על הרושם הקשה שעשתה העברה בעולם. כאשר האדם עושה חילול ה' נוצר חסרון וחלל של גילוי שם ה'. זה מתכפר רק כשהחוטא נפטר ונוצר חלל של מציאותו.
הרחבות
*תשובה מוחקת הכל
אֲפִלּוּ רָשַׁע כָּל יָמָיו וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה בָּאַחֲרוֹנָה - אֵין מַזְכִּירִין לוֹ שֵׁם רִשְׁעוֹ. כוחה של התשובה למרק את העוונות באופן מוחלט. כך נראה מסיפור הגמרא על אלעזר בן דורדיא שעבר עבירות רבות אך מכוחה של תשובה זכה לבת קול ש"הסמיכה" אותו בתואר רבי לאחר פטירתו [עבודה זרה יז.]. כמו כן, הגמרא פוסקת שהאומר לאישה הרי את מקודשת לי "על מנת שאני צדיק", אפילו הוא רשע גמור – מקודשת [קידושין מט:], משום שבכוחו של הרהור תשובה להחשיבו כצדיק. כך גם במסכת יומא, שם אומר ריש לקיש שבכוחה של תשובה להפוך את הזדונות לשגגות ואף לזכויות [יומא פו:]. בירושלמי מופיעים דברים דומים: "שאלו להקב"ה, החוטא מהו עונשו? אמר להם יעשה תשובה ויתכפר לו" [ירושלמי מכות ב ו, פסיקתא דרב כהנא].
על כך כותב הרב קוק : "ומה מאושרה היא כעת בהרגישה בקרבה כי כבר נרצה עוונה, כי קרבת אלוהים חיה ומאירה בקרבה, כי הוקל משאה הפנימי, כי היא כבר שלמה נִשְׁיָהּ, ואינה עוד מעושקה בעושק וטרוף פנימי, מלאה היא מנוחה ושלווה כשרה" [אורות התשובה ג].
*גדול חילול השם
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁלֹּא חִלֵּל אֶת הַשֵּׁם בְּעֵת שֶׁעָבַר. המהר"ל מבאר את חומרת חילול השם בכך שזהו עוון הסותר את כל מטרת הבריאה: "אבל החוטא בחלול השם עונשו שלא יהיה במציאות כלל מפני שחטא בשמו יתברך אשר שמו מורה על מציאותו ולפי גודל השם כך נודע מציאותו בעולם... ועוד יותר מזה... כי כל אשר ברא הקב"ה בעולמו לא ברא אלא לכבודו, ומי שמחלל השם אין ראוי אליו המציאות שהרי כל הנמצאים הם לכבודו יתברך" [נתיב התשובה ג].
שאלות לדיון
א. מה ניתן ללמוד מכך ש"עיצומו של יום הכיפורים מכפר"?
ב. מה מוגדר חילול השם? האם זה מושג שתלוי ומשתנה לאור הנסיבות והמקרים?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
לעילוי נשמת קלמן בן פנחס
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
