ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. אמירה לפני ה' – פעמיים מופיעה.
הראשונה – בעקבות "ראשית",
והשניה - בסיום וכילוי ה"שלישית".
מה תוכן האמירות, ובמה הן נבדלות ושונות,
ומה הסיבות לאמירתן והמגמות?
ב. המילה הערבית "אמיר" – מקורה בפרשה.
נסיך ושליט – משמעותה ופרושה.
למילה זו אין רע בתורה,
ובפעם היחידה מופיעה היא בסדרה.
האם גם רש"י ושאר הפרשנים,
משמעות דומה למילה זו נותנים?
ג. נאום המצוות שע"י משה נאמר,
בפרשת "כי תבוא" רק נגמר.
באיזו פרשה נמצאת תחילתו,
והיכן, בדיוק, בפרשתנו - חתימתו?
ד. אוניות בפרשתנו - היכן מופיעות,
להיכן הן שטות ומה הן נושאות?
ה. מאחר שהזכרנו את האוניה,
יש לציין שבפרשתנו נמצא גם דאייה.
מי הוא הדואה,
ומה מסמל זה הגאה?
ו. עומדים אנו לפני ראש-השנה,
אך דווקא בפסח נקרא קטעים מהפרשה.
מהם הפסוקים שבליל הסדר נאמרים,
ומדוע דווקא הם הנבחרים?
ז. בליל ר"ה נוהגים לאכול ראש כבש או דג
ולומר: "יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב".
היכן פעמיים בסדרה,
מקור לזו האמירה?
ח. המילה "טנא" לא מצויה במקרא,
מלבד אצלנו – במקומות שונים בסדרה.
ארבע פעמים את פרשתנו ה"טנא" מעטר,
האם תוכלו את כולן למצוא ולאתר?
ט. "בסתר" משולש בסדרה,
מופיע תמיד בדבר עבירה.
שתי עבירות בסתר מתבצעות,
ושם גם מתרחש שיא הצרות והרעות.
תמיד חמור מאד שעבירות נעשות,
אז מדוע דווקא אלו שבסתר מודגשות?
תשובות
א. אמירת 'מקרא ביכורים' בהבאת הפירות הראשונים למקדש. 'וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך ארמי אובד אבי... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'' - סיפור השעבוד ויציאת מצרים וביאת הארץ.
אמירת 'וידוי מעשרות' לאחר סיום הפרשת המעשרות מיבול השנה השלישית והשישית לשמיטה, בערב פסח בשנה הרביעית והשביעית. 'ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקודש מן הבית... השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש' - וידוי האדם שנתן ואכל את כל המעשרות כראוי ותפילה לברכת ה' לישראל ולארץ.
ב. 'את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום' (כ"ו, י"ז-י"ח). רש"י- 'אין להם עד מוכיח במקרא ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה', אבן עזרא- 'מלשון גדולה'.
ג. נאום המצוות מתחיל בפרשת ואתחנן (ה', א') ומסתיים בפרשתנו (סוף פרק כ"ו).
ד. 'והשיבך ה' מצרים באוניות' (כ"ח, ס"ח).
ה. 'ישא ה' עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר' (כ"ח, מ"ט).
ו. עיקר הגדה של פסח הוא דרשות חז"ל על פסוקי סיפור יצי"מ ב'מקרא ביכורים' (כ"ו, ה'-ח').
ז. בברכה- 'ונתנך ה' לראש ולא לזנב' (כ"ח, י"ג), ובקללה- 'הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב' (כ"ח, מ"ד).
ח. 'ולקחת מראשית כל פרי האדמה... ושמת בטנא... ולקח הכהן הטנא מידך' (כ"ו, ב'- ד'), 'ברוך טנאך ומשארתך' (כ"ח, ה'), 'ארור טנאך ומשארתך' (כ"ח, י"ז).
ט. 'ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת ה' מעשה ידי חרש ושם בסתר' (כ"ז, ט"ו), 'ארור מכה רעהו בסתר' (כ"ז, כ"ד), '... ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחוסר כל בסתר' (כ"ח, נ"ז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












