ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת יעקב יוסף ז"ל
פֶּרֶק רְבִיעִי
מעכבי התשובה
אין מספיקין בידו לעשות תשובה
א עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה•: אַרְבָּעָה מֵהֶן עָווֹן גָּדוֹל, וְהָעוֹשֶׂה אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן - אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְפִּיק• בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְפִי גֹּ דֶל חֶטְאוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים; וּבִכְלַל עָווֹן זֶה, הַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. ב) וְהַמַּטֶּה חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה, כְּגוֹן מֵסִית וּמַדִּיחַ•. ג) הָרוֹאֶה בְּנוֹ בְּתַרְבּוּת רָעָה וְאֵינוֹ מְמַחֶה• בְּיָדוֹ; הוֹאִיל וּבְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ - אִלּוּ מִחָה בּוֹ הָיָה פּוֹרֵשׁ, וְנִמְצָא כְּמַחֲטִיא אוֹתוֹ. וּבִכְלַל עָווֹן זֶה - כָּל שֶׁאֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְמַחוֹת בָּאֲחֵרִים, בֵּין רַבִּים בֵּין יְחִידִים, וְלֹא מִחָה בָּהֶן, אֶלָּא הִנִּיחַ אוֹתָן בְּכִשְׁלוֹנָן. ד) וְהָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב•'; וּבִכְלַל זֶה הָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר'.
הנועלין דרכי התשובה
ב וּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנּוֹעֲלִין דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר•; לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶן, וְאֵינוֹ זוֹכֶה עִמָּהֶן בִּזְכֻיוֹת שֶׁעוֹשִׂין. ב) וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים; לְפִי שֶׁמַּחֲלֻקְתּוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לִפְרֹשׁ מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. ג) וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְווֹת; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּזּוּ בְּעֵינָיו אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא עוֹשָׂן, וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה - בַּמֶּה יִזְכֶּה? ד) וְהַמְּבַזֶּה רַבּוֹתָיו*; שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לָהֶן לְדָחְפוֹ וּלְטָרְדוֹ• כְּיֵשׁוּעַ וּכְגֵיחֲזִי•, וּבִזְמַן שֶׁנִּטְרָד לֹא יִמְצָא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. ה) וְהַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת; שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכָחָה גּוֹרֶמֶת לִתְשׁוּבָה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם חֲטָאָיו וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ - חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "זְכֹ ר אַל תִּשְׁכַּח..." (דברים ט,ז), "מַמְרִים הֱיִיתֶם•..." (שם; שם ט,כד; לא,כז), "וְלֹא נָתַן יי לָכֶם לֵב•..." (שם כט,ג), "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" (שם לב,ו). וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "הוֹי גּוֹי חֹ טֵא..." (ישעיה א,ד), "יָדַע שׁוֹר קֹ נֵהוּ•..." (שם א,ג), "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה•..." (שם מח,ד). וְכֵן צִוָּהוּ הָאֵל לְהוֹכִיחַ לַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂ ךְ"• (שם נח,א). וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲמִיד בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן וִירֵא שָׁמַיִם מִנְּעוּרָיו וְאוֹהֵב לָהֶן, שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ לָרַבִּים וּמַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת - אֵינוֹ בָּא לַמּוֹכִיחַ וְלֹא שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו; לְפִיכָךְ יַעֲמֹ ד בְּחַטֹּ אותָיו, שֶׁהֵם בְּעֵינָיו טוֹבִים.
מְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה - מקשים על התשובה (ראה להלן ו). מַסְפִּיק - מסייע (פה"מ כיפורים ח,ז). מֵסִית וּמַדִּיחַ - המפתים לעבוד עבודה זרה. המסית את היחיד והמדיח את הרבים. מְמַחֶה ¬ - מוכיח. אֶחֱטָא וְאָשׁוּב - ואחזור בתשובה, ונמצא שניצל את התשובה כדי לחטוא. הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר - "והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכיבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הם בני חורין לעצמן כשאר האומות" (אבל א,י; לעיל ג,יא). לְדָחְפוֹ וּלְטָרְדוֹ - לסלק אותו. כְּגֵיחֲזִי - שקרא לרבו בשמו מבלי להזכירו דרך כבוד (מלכים ב ח,ה; תלמוד תורה ה,ה). " זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'". וְלֹא נָתַן יי לָכֶם לֵב - שכל להבין את כל מה שעשה למענכם. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ - אפילו השור מכיר את בעליו, ואילו אתם אינכם מכירים את הקב"ה. " מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה , וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" - מאחר שידעתי שאתה, ישראל, עיקש המסרב לקבל תוכחה, ועורפך קשה כגוש ברזל, שקשה לכופף אותו, ואתה מסרב לשוב מדרכך הרעה, ומצחך מבריק כנחושת ואינו מחוויר מן הבושה. אַל תַּחְשֹׂךְ - אל תימנע מלזעוק.
ביאורים
בפרקים הקודמים למדנו על מהותה של התשובה ועל אילו חטאים יכול האדם לשוב בתשובה. בפרק זה מלמדנו הרמב"ם שלפעמים מצוות התשובה דורשת מאמץ רב. ישנם מעכבים לעשיית התשובה שלא מאפשרים בקלות לשוב על אותו החטא. הרמב"ם מחלק את החטאים הללו לכמה קטגוריות:
א. ארבעה חטאים שבהם אין הקב"ה מספק בידו של האדם לחזור בתשובה. לא רק שה' אינו מסייע אלא הוא אף מעכב בעד האדם. כביכול יש עיכוב משמים שאותו אדם לא ישוב בתשובה. הסיבה לכך היא המכנה המשותף בין כל העברות האלה. בכל העברות הללו האדם מכשיל את הזולת. גם כאשר האדם ישוב בתשובה ההשפעה של החטא עדיין תמשיך על האדם שהוא הכשיל. זו הסיבה לכך שהקב"ה לא מאפשר בקלות מצב שבו האדם המחטיא יזכה לעולם הבא, ואילו זה שחטא בגללו יֵרד לאבדון. צריך תשובה מאוד עמוקה כדי לתקן הכשלת אחרים.
הרמב"ם אף מחדש שלא רק המחטיא בידיים אלא אף זה שלא מוחה בחוטאים נחשב כחוטא וכמכשיל את הרבים.
גם אדם שאומר אחטא ואשוב – גורם לכישלון אך הפעם של עצמו. בתפיסת העולם שלו הוא מכשיל את עצמו שוב ושוב! הוא משתמש בַּתשובה לרעה. ככלי עזר להעמיק ולהרבות בחטאים! לכן הקב"ה לא יאפשר לו לשוב בקלות כדי שהמתנה הגדולה שנתן לנו האל, שהיא התשובה, לא תהפך לכלי משחית.
ב. חמישה חטאים נועלים את דרכי התשובה בפני עושיהם. בחטאים אלו אין עיכוב משמים אלא האדם לא מאפשר לעצמו לשוב בתשובה. חזרה בתשובה אינה מתרחשת בחלל ריק. אדם נפגש עם אנשי אמת ונקשר אליהם, שומע דברי תורה ושיחות של רבנים, קורא מאמרים – כל הדברים הללו נותנים כיוון רוחני חיובי המשפיע לטובה. רבותיו של האדם והחכמים בכלל משפיעים לטובה. כאשר האדם מנתק את עצמו מגורמי ההשפעה החיוביים הללו או שיש לו ניתוק נפשי מהמצוות אין לו שום פתח בנפש שיאפשר לו לקלוט רוחות טובות. הוא נעל את דלתי ליבו מפני התשובה.
הרחבות
*היחס לרבנים
וְהַמְּבַזֶּה רַבּוֹתָיו. לפי הגמרא, המבזה תלמידי חכמים נקרא אפיקורוס [מסכת סנהדרין דף צט ע"ב]. הרב חרל"פ מסביר שאסור לבזות את חז"ל ודבריהם מכיוון שהם מוסרי התורה והצינור המקשר אותנו אליה בלי שום אפשרות לדרכים אחרות ו"מבלעדם לא הייתה התורה מתקבלת, כי גם הם מעצמיותה של תורה".
מבאר הרב קוק זצ"ל שהיחס הזה לא נוגע רק לחז"ל, אלא גם לתלמידי חכמים בימינו, מכיוון שהם המרבים את כבוד השכינה בעולם: "והנה כבוד שמים יתרבה בעולם רק על ידי כבוד התורה ולומדיה. על כן מבזה תלמיד חכם אפיקורוס נחשב" [עין איה ברכות פרק ג אות כג].
הסבר נוסף שמביא הרב קוק נוגע למישור הפרקטי: "על כן בהיות האדם דן תלמידי חכמים לכף זכות, הוא דן את דבריהם לכף זכות. ובהיותם תמוהים לפי ההשקפה, מוצא בהם טעם לשבח בעומק הרעיון, ומתחזק בדרך הטובה, כי יהיו דברים של קודש שיצאו מחכמי אמת נר לרגלו. והמבזה רבותיו כתב הרמב"ם שמשום הכי הוא מהדברים המעכבים את התשובה, מפני שלא יהיה לו ממי ללמוד" [עין איה שם אות כד].
שאלות לדיון
א. מדוע כל כך חמור לחטוא על דעת לשוב בתשובה מיד אחר כך?
ב. לאור דברי הרמב"ם, מהו תפקידו של רב בישראל?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
