ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת יעקב יוסף ז"ל
פֶּרֶק רְבִיעִי
מעכבי התשובה
אין מספיקין בידו לעשות תשובה
א עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה דְּבָרִים מְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה•: אַרְבָּעָה מֵהֶן עָווֹן גָּדוֹל, וְהָעוֹשֶׂה אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן - אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַסְפִּיק• בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה לְפִי גֹּ דֶל חֶטְאוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַמַּחֲטִיא אֶת הָרַבִּים; וּבִכְלַל עָווֹן זֶה, הַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה. ב) וְהַמַּטֶּה חֲבֵרוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה לְדֶרֶךְ רָעָה, כְּגוֹן מֵסִית וּמַדִּיחַ•. ג) הָרוֹאֶה בְּנוֹ בְּתַרְבּוּת רָעָה וְאֵינוֹ מְמַחֶה• בְּיָדוֹ; הוֹאִיל וּבְנוֹ בִּרְשׁוּתוֹ - אִלּוּ מִחָה בּוֹ הָיָה פּוֹרֵשׁ, וְנִמְצָא כְּמַחֲטִיא אוֹתוֹ. וּבִכְלַל עָווֹן זֶה - כָּל שֶׁאֶפְשָׁר בְּיָדוֹ לְמַחוֹת בָּאֲחֵרִים, בֵּין רַבִּים בֵּין יְחִידִים, וְלֹא מִחָה בָּהֶן, אֶלָּא הִנִּיחַ אוֹתָן בְּכִשְׁלוֹנָן. ד) וְהָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְאָשׁוּב•'; וּבִכְלַל זֶה הָאוֹמֵר 'אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר'.
הנועלין דרכי התשובה
ב וּמֵהֶן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים הַנּוֹעֲלִין דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה בִּפְנֵי עוֹשֵׂיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: א) הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר•; לְפִי שֶׁבִּזְמַן שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה לֹא יִהְיֶה עִמָּהֶן, וְאֵינוֹ זוֹכֶה עִמָּהֶן בִּזְכֻיוֹת שֶׁעוֹשִׂין. ב) וְהַחוֹלֵק עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים; לְפִי שֶׁמַּחֲלֻקְתּוֹ גּוֹרֶמֶת לוֹ לִפְרֹשׁ מֵהֶן, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ דַּרְכֵי הַתְּשׁוּבָה. ג) וְהַמַּלְעִיג עַל הַמִּצְווֹת; שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְבַּזּוּ בְּעֵינָיו אֵינוֹ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶן וְלֹא עוֹשָׂן, וְאִם לֹא יַעֲשֶׂה - בַּמֶּה יִזְכֶּה? ד) וְהַמְּבַזֶּה רַבּוֹתָיו*; שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לָהֶן לְדָחְפוֹ וּלְטָרְדוֹ• כְּיֵשׁוּעַ וּכְגֵיחֲזִי•, וּבִזְמַן שֶׁנִּטְרָד לֹא יִמְצָא מְלַמֵּד וּמוֹרֶה לוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. ה) וְהַשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת; שֶׁהֲרֵי לֹא הִנִּיחַ לוֹ דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהַתּוֹכָחָה גּוֹרֶמֶת לִתְשׁוּבָה, שֶׁבִּזְמַן שֶׁמּוֹדִיעִין לוֹ לָאָדָם חֲטָאָיו וּמַכְלִימִין אוֹתוֹ - חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "זְכֹ ר אַל תִּשְׁכַּח..." (דברים ט,ז), "מַמְרִים הֱיִיתֶם•..." (שם; שם ט,כד; לא,כז), "וְלֹא נָתַן יי לָכֶם לֵב•..." (שם כט,ג), "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם" (שם לב,ו). וְכֵן יְשַׁעְיָהוּ הוֹכִיחַ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאָמַר: "הוֹי גּוֹי חֹ טֵא..." (ישעיה א,ד), "יָדַע שׁוֹר קֹ נֵהוּ•..." (שם א,ג), "מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה•..." (שם מח,ד). וְכֵן צִוָּהוּ הָאֵל לְהוֹכִיחַ לַחַטָּאִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂ ךְ"• (שם נח,א). וְכֵן כָּל הַנְּבִיאִים הוֹכִיחוּ לְיִשְׂרָאֵל עַד שֶׁחָזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַעֲמִיד בְּכָל קָהָל וְקָהָל מִיִּשְׂרָאֵל חָכָם גָּדוֹל וְזָקֵן וִירֵא שָׁמַיִם מִנְּעוּרָיו וְאוֹהֵב לָהֶן, שֶׁיְּהֵא מוֹכִיחַ לָרַבִּים וּמַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה. וְזֶה שֶׁשּׂוֹנֵא אֶת הַתּוֹכָחוֹת - אֵינוֹ בָּא לַמּוֹכִיחַ וְלֹא שׁוֹמֵעַ דְּבָרָיו; לְפִיכָךְ יַעֲמֹ ד בְּחַטֹּ אותָיו, שֶׁהֵם בְּעֵינָיו טוֹבִים.
מְעַכְּבִין אֶת הַתְּשׁוּבָה - מקשים על התשובה (ראה להלן ו). מַסְפִּיק - מסייע (פה"מ כיפורים ח,ז). מֵסִית וּמַדִּיחַ - המפתים לעבוד עבודה זרה. המסית את היחיד והמדיח את הרבים. מְמַחֶה ¬ - מוכיח. אֶחֱטָא וְאָשׁוּב - ואחזור בתשובה, ונמצא שניצל את התשובה כדי לחטוא. הַפּוֹרֵשׁ מִן הַצִּבּוּר - "והם האנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארם, ואינן נכללין בכלל ישראל בעשיית המצוות וכיבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הם בני חורין לעצמן כשאר האומות" (אבל א,י; לעיל ג,יא). לְדָחְפוֹ וּלְטָרְדוֹ - לסלק אותו. כְּגֵיחֲזִי - שקרא לרבו בשמו מבלי להזכירו דרך כבוד (מלכים ב ח,ה; תלמוד תורה ה,ה). " זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'". וְלֹא נָתַן יי לָכֶם לֵב - שכל להבין את כל מה שעשה למענכם. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ - אפילו השור מכיר את בעליו, ואילו אתם אינכם מכירים את הקב"ה. " מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה , וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה" - מאחר שידעתי שאתה, ישראל, עיקש המסרב לקבל תוכחה, ועורפך קשה כגוש ברזל, שקשה לכופף אותו, ואתה מסרב לשוב מדרכך הרעה, ומצחך מבריק כנחושת ואינו מחוויר מן הבושה. אַל תַּחְשֹׂךְ - אל תימנע מלזעוק.
ביאורים
בפרקים הקודמים למדנו על מהותה של התשובה ועל אילו חטאים יכול האדם לשוב בתשובה. בפרק זה מלמדנו הרמב"ם שלפעמים מצוות התשובה דורשת מאמץ רב. ישנם מעכבים לעשיית התשובה שלא מאפשרים בקלות לשוב על אותו החטא. הרמב"ם מחלק את החטאים הללו לכמה קטגוריות:
א. ארבעה חטאים שבהם אין הקב"ה מספק בידו של האדם לחזור בתשובה. לא רק שה' אינו מסייע אלא הוא אף מעכב בעד האדם. כביכול יש עיכוב משמים שאותו אדם לא ישוב בתשובה. הסיבה לכך היא המכנה המשותף בין כל העברות האלה. בכל העברות הללו האדם מכשיל את הזולת. גם כאשר האדם ישוב בתשובה ההשפעה של החטא עדיין תמשיך על האדם שהוא הכשיל. זו הסיבה לכך שהקב"ה לא מאפשר בקלות מצב שבו האדם המחטיא יזכה לעולם הבא, ואילו זה שחטא בגללו יֵרד לאבדון. צריך תשובה מאוד עמוקה כדי לתקן הכשלת אחרים.
הרמב"ם אף מחדש שלא רק המחטיא בידיים אלא אף זה שלא מוחה בחוטאים נחשב כחוטא וכמכשיל את הרבים.
גם אדם שאומר אחטא ואשוב – גורם לכישלון אך הפעם של עצמו. בתפיסת העולם שלו הוא מכשיל את עצמו שוב ושוב! הוא משתמש בַּתשובה לרעה. ככלי עזר להעמיק ולהרבות בחטאים! לכן הקב"ה לא יאפשר לו לשוב בקלות כדי שהמתנה הגדולה שנתן לנו האל, שהיא התשובה, לא תהפך לכלי משחית.
ב. חמישה חטאים נועלים את דרכי התשובה בפני עושיהם. בחטאים אלו אין עיכוב משמים אלא האדם לא מאפשר לעצמו לשוב בתשובה. חזרה בתשובה אינה מתרחשת בחלל ריק. אדם נפגש עם אנשי אמת ונקשר אליהם, שומע דברי תורה ושיחות של רבנים, קורא מאמרים – כל הדברים הללו נותנים כיוון רוחני חיובי המשפיע לטובה. רבותיו של האדם והחכמים בכלל משפיעים לטובה. כאשר האדם מנתק את עצמו מגורמי ההשפעה החיוביים הללו או שיש לו ניתוק נפשי מהמצוות אין לו שום פתח בנפש שיאפשר לו לקלוט רוחות טובות. הוא נעל את דלתי ליבו מפני התשובה.
הרחבות
*היחס לרבנים
וְהַמְּבַזֶּה רַבּוֹתָיו. לפי הגמרא, המבזה תלמידי חכמים נקרא אפיקורוס [מסכת סנהדרין דף צט ע"ב]. הרב חרל"פ מסביר שאסור לבזות את חז"ל ודבריהם מכיוון שהם מוסרי התורה והצינור המקשר אותנו אליה בלי שום אפשרות לדרכים אחרות ו"מבלעדם לא הייתה התורה מתקבלת, כי גם הם מעצמיותה של תורה".
מבאר הרב קוק זצ"ל שהיחס הזה לא נוגע רק לחז"ל, אלא גם לתלמידי חכמים בימינו, מכיוון שהם המרבים את כבוד השכינה בעולם: "והנה כבוד שמים יתרבה בעולם רק על ידי כבוד התורה ולומדיה. על כן מבזה תלמיד חכם אפיקורוס נחשב" [עין איה ברכות פרק ג אות כג].
הסבר נוסף שמביא הרב קוק נוגע למישור הפרקטי: "על כן בהיות האדם דן תלמידי חכמים לכף זכות, הוא דן את דבריהם לכף זכות. ובהיותם תמוהים לפי ההשקפה, מוצא בהם טעם לשבח בעומק הרעיון, ומתחזק בדרך הטובה, כי יהיו דברים של קודש שיצאו מחכמי אמת נר לרגלו. והמבזה רבותיו כתב הרמב"ם שמשום הכי הוא מהדברים המעכבים את התשובה, מפני שלא יהיה לו ממי ללמוד" [עין איה שם אות כד].
שאלות לדיון
א. מדוע כל כך חמור לחטוא על דעת לשוב בתשובה מיד אחר כך?
ב. לאור דברי הרמב"ם, מהו תפקידו של רב בישראל?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
גאולת מצרים מאז ועד היום
מה המשמעות הנחת תפילין?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
