ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הלכות תשובה לרמב"ם
ידיעת ה'
ה1 שֶׁמָּא תֹּ אמַר: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹ דֶם שֶׁיִּהְיֶה; יָדַע שֶׁזֶּה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע, אוֹ לֹא יָדַע? אִם יָדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק - אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק; וְאִם תֹּ אמַר שֶׁיָּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע - הֲרֵי לֹא יָדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ•!
ה2 דַּע שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא,ט), וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ. אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר.
ה3 כְּבָר בֵּאַרְנוּ• בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (הלכה י) שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדֵעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ, כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵן וְדַעְתָּן שְׁנַיִם, אֶלָּא הוּא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְדַעְתּוֹ - אֶחָד, וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּ חַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹ א אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא•, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" (שמות לג,כ), כָּךְ אֵין כֹּ חַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹ א דַּעְתּוֹ שֶׁלַּבּוֹרֵא. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אוֹמֵר: "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי, נְאֻם יי" (ישעיה נה,ח). וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא - אֵין בָּנוּ כֹּ חַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם*.
ה4 אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו, לֹא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְלֹא שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת• בִּלְבַד נֵדַע דָּבָר זֶה, אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל כָּל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו, אִם טוֹב וְאִם רַע. וְזֶה הָעִקָּר שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִין בּוֹ.
עַל בֻּרְיוֹ - לאמתו, בשלמותו. כְּבָר בֵּאַרְנוּ - הרמב"ם עוקר את השאלה מיסודה ואומר ששאלות בני האדם יסודן בבורות במושגי האלוהות. בני אדם שואלים על ידיעת ה' מתוך השוואה לידיעת האדם, אבל מושג זה אינו קיים בקשר לה'. מרכיביו המציאותיים של התיאור 'האדם יודע' הם שניים, האדם והידיעה, ואילו ה' הוא אחד, ונמצא שידיעתו היא חלק ממנו. לכן, כשם שאין האדם מבין את ה' לאמתו, הוא אינו מסוגל להבין את אופן ידיעתו. אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא - מהותו. קַבָּלַת הַדָּת - המסורת.
ביאורים
לאור דבריו של הרמב"ם בפרק זה, אודות הבחירה החופשית המוחלטת שיש לאדם, עולה שאלת הידיעה והבחירה . אם הקב"ה יודע מראש את כל מעשי האדם, בחירתו של האדם היא אשליה. האדם לא באמת בוחר, מכיוון שהוא צריך לעשות את מה שקבעה הידיעה האלוהית. ואם נאמר שהבחירה החופשית הוא מוחלטת, ואין הקב"ה יודע מה יבחר האדם, נמצא שאנו אומרים שה' לא יודע הכל, וממילא חסר בו מהשלמות.
הרמב"ם עונה תשובה מפתיעה לשאלה זו. יש שאלות שאנו צריכים לחפש להן תשובה. אך ישנן שאלות שלא צריך לחפש להן תשובה, מכיוון שהשאלה אינה שאלה. למשל, השאלה אם השמש מחממת או מקררת היא שאלה טובה שיש עליה תשובה. אך אם נשאל אם השמש מתוקה או מרה, זוהי שאלה שאין עליה תשובה. לא בגלל שהיא שאלה קשה מאוד אלא בדיוק להפך. השאלה כלל לא מתחילה, מכיוון שהמושגים מתוק או מר, לא מתייחסים לשמש. אלו שני קווים מקבילים שאינם נפגשים.
שאלה מעין זו היא השאלה על הידיעה והבחירה. הרמב"ם אומר שהנחת היסוד של השאלה הזו מוטעית. הנחת היסוד היא שידיעת ה' היא כמו הידיעה שלנו, אך בעצם אין הדבר כך. אצלנו, בני האדם, אנחנו והידיעה שלנו אלו שני דברים שונים. יש ידיעות שאנו לא יודעים ורק לאחר שנלמד נדע. אם כך, אנו יכולים לחיות גם בלי הידיעות האלה. לעומת זאת, הקב"ה וידיעתו הם דבר אחד. לא נתווספה לו בזמן מן הזמנים ידיעה שלא ידע מקודם. אנחנו לא יכולים להבין זאת עד תום מכיוון שלא נפגשנו עם סוג כזה של ידיעה.
ולכן השאלה על הסתירה בין ידיעת ה' לבחירה החופשית לא מתחילה. הבחירה החופשית קיימת, כמו שלמדנו והוכחנו. זה לא סותר את ידיעת ה' מכיוון שזו לא ידיעה אנושית שמתנגשת עם בחירה חופשית, אלא זה סוג אחר של ידיעה, שכלל לא נמצאת על אותו מישור של הבחירה החופשית.
הרחבות
* שאלת הידיעה והבחירה
אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וּמַעֲשֵׂיהֶם. הראב"ד בהשגותיו, כתב: "לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו והוא החל בשאלות קושיות והניח הדבר בקושיא והחזירו לאמונה וטוב היה לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק ואולי שעה אחת יבא הרהור בלבם על זה". (בהמשך כתב הראב"ד שאין תשובה ניצחת על קושייתו של הרמב"ם, אולם בכל זאת כתב תשובה שהעיד עליה שאינה מספקת).
הרב יוסף קאפח , כתב על השגת הראב"ד: "ואין רבנו מעורר את השאלה כדי למצוא לה תירוץ או כדי לתרצה כפי שחשב הראב"ד? ודימה שהוא פתח בדבר שאינו יכול להשלימו ואין הדבר אמת אלא רבנו השלימו והשלימו גמרו וסיימו עד תומו כי רבנו בעומק הסבּרתו בא לעקור את השאלה מעיקרה . רבנו מלמדנו כי כל עצם השאלה מתעוררת מתוך בורותנו במושגי האלהות. כי אלו ידענו את ה' אלהי ישראל כפי יכלתנו לא היתה כאן שאלה , וכל כולה לא באה אלא מפני שדמינו והַזִינו שידיעתו דומה לידיעתנו או מעין ידיעתנו..." [פירוש הרב קאפח לרמב"ם, סעיף קטן יט].
שאלות לדיון
א. מהי כוונת הרמב"ם בדבריו שאצל הקב"ה הידיעה אינה חוץ ממנו?
ב. מדוע, בעצם, שאלת ה"ידיעה ובחירה" מטרידה כל כך?
הלכות תשובה (טקסט, ביאורי מילים וכותרות) ניתנו באדיבות 'מפעל משנה תורה'.
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
אי אפשר לבד!
ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י
מבוא לסדרת פתחי אמונה
מה המשמעות הנחת תפילין?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
