ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הוא נתן לכל אחד מהם סכום כסף להוצאות הנסיעה, ציידם בבגדים ומעט מיטלטלים, בירכם בחמימות, והבנים נפוצו לכל עבר.
אחד הבנים, ר' יחיאל שמו, החליט לנסוע לפולין. הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק גדול ובעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' בשם הבעל שם טוב שהנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החל להתעניין בו ובתורתו.
לבעל שם טוב הייתה בת בשם אדל. הוא החשיבה כאחד מתלמידיו והעיד שנטל את נשמתה מהפסוק "מימינו אש דת למו". כשהגיעה לפרקה שלח הבעל שם טוב אחד מתלמידיו הבכירים לתהות על קנקנו של אותו ר' יחיאל, כדי לדעת אם הוא מתאים לשאת את בתו.
בשובו אמר התלמיד: "הוא אומר שאינו יודע מאומה, מעולם לא ידע דבר, ולעולם לא יידע".
"אם כן", אמר הבעל שם טוב, "אפשר לגמור את השידוך עם הבחור הזה".
רבי יחיאל היה צדיק נסתר ופלאי, מבכירי תלמידי הבעל שם טוב, וזכה לשמשו. הוא היה אביהם של רבי אפרים מסלדיקוב, רבי ברוך ממז'יבוז' ופייגא, אמו של רבי נחמן מברסלב.
פעם אחת רבי יחיאל היה צריך לנסוע למקום רחוק. לפני צאתו אמר לו הבעל שם טוב: "אתה יוצא כעת לדרך רחוקה. עליך לדעת שצריך להיזהר בכל דיבור שתאמר, ואם ישאלו אותך דבר מה בלכתך בדרך, תיזהר ביותר לענות תשובה נכונה ולא ייצא דבר מכשול מפיך להשיב דבר שאינו הגון".
רבי יחיאל תמה על דברי חותנו הקדוש ולא הבין למה הוא מרמז לו.
הוא החל לנסוע בעגלה רתומה לסוסים. לאחר כברת דרך הגיע ליער גדול והחל לתעות בתוכו עד שמצא את עצמו בעומק היער. הוא לא מצא שום דרך מוצא איך להיחלץ מהסבך ולהגיע לעיר מושב.
לפתע ראה כי בא כנגדו יהודי זקן שזקנו הלבן יורד על פי מידותיו. הוא התפלא בלבו איך הלה הגיע לכאן.
הזקן הדור הפנים ניגש אליו ואמר: "ר' יהודי, שלום עליכם! מאין אתם באים? ניכר שאינכם מתגוררים במקומנו".
"באתי מפולין", אמר רבי יחיאל.
"מה מצב היהודים בפולין?", התעניין היהודי הזקן.
"ברוך השם", השיב רבי יחיאל, "אבינו שבשמיים אינו עוזב אף פעם את בני ישראל ותמיד נמצא עמם ושומר עליהם".
רבי יחיאל הביט מולו ונדהם לראות שהזקן נעלם לפתע כלא היה. לאחר מכן התעשת ומיד מצא את הדרך לצאת מסבך היער.
כאשר הגיע לביתו בתום מסעו, הלך לקבל שלום מחותנו. מיד כאשר פתח את הדלת להיכנס, אמר לו הבעל שם טוב: "הלא התרעתי בפניך וביקשתי ממך שתיזהר בדיבורך! אמרתי לך שכאשר אדם נמצא בדרך עליו להשכיל ולדעת מה לענות. ולמה לא השכלת להשיב כהוגן?!"
רבי יחיאל עמד משתומם. הוא לא הבין כלל למה מתכוון חותנו הקדוש.
"הנה אברהם אבינו", הסביר הבעל שם טוב, "עומד תדיר לפני כסא הכבוד וצועק אל הבורא אודות אריכות הגלות המר הזה שאין לו קץ, ומה יהיה בסופם של בני ישראל. והקדוש ברוך הוא עונה לו כי אינו עוזבם, וגם בגלותם הוא נמצא איתם, כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה, שהקדוש ברוך הוא הולך יחד עם בני ישראל בגלות. הצדיקים פעלו בתפילתם שאברהם אבינו לא יסכים לתשובה זו, אלא ירעיש עולמות ויטען שהוא רוצה לרדת לעולם כדי להיווכח בעצמו אם נכון הדבר. טענתו נתקבלה והסכימו בשמיים שירד לעולם הזה וישאל אותך לגבי מצבם של היהודים. גם אברהם אבינו הסכים, שאם אתה תאמר כדברי הקדוש ברוך הוא שאין הגלות נוראה כל כך, אזי גם הוא יקבל זאת בשלווה, ולא יזעק יותר על אריכות הגלות".
"דע לך כי הזקן שפגשת ביער היה אברהם אבינו. הוא שאל אותך על מצב היהודים ואתה ענית לו שמצבם טוב, שהקדוש ברוך הוא שומר ועוזר ומציל אותם תמיד. וכך חזר אברהם אבינו למקומו בשמחה ושוב לא הרעיש עולמות על הגאולה השלמה, ובגלל תשובתך נדחתה הגאולה..."
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
