ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מיום רביעי החל להסתובב בשווקי העיר לחפש מעדנים לכבוד השבת, והקפיד לשאת בעצמו את סלי הקניות. לאחר שטבל במקווה לכבוד שבת, הייתה גבהה קומתו בראש אחד, ותואר גופו היה משתנה עד צאת השבת. גרס כי בהתאם לכתוב "ושמרו בני ישראל את השבת" יש לו דין של שומר החייב לעמוד על משמרתו, ועל כן לא ישן כל השבת, התפלל את כל התפילות לפני התיבה וקרא בעצמו בתורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל, רבה של קריית שמואל חיפה, סיפור מיוחד עליו (איני מדייק בלשונו)– לעת זקנתו, עלה רבי חיים לארצנו הקדושה ושם פעמיו לעיר הקודש צפת ת"ו. כשהגיע לצפת, חיפש כתובת מסוימת, וטעה בחיפושיו בין הסמטאות.
במהלך החיפושים, ביקש מילד יהודי מקומי שנקלע בדרכו, לסייע לו במציאת הכתובת. הסביר לו הילד כיצד להגיע, אך רבי חיים חש שההסבר לא יספיק, וכיוון שהיה זקן וההליכה בסמטאות התלולות קשתה עליו, ביקש מהילד ללכת עימו אל הכתובת המבוקשת.
הילד סירב, ולרבי חיים לא נותרה ברירה, והוא חשף בפני הילד את זהותו כ'בעל הבאר מים חיים'. חשב רבי חיים, שמפני כבוד התורה יאות הילד לסייע לו, אך הילד סירב ואמר בזלזול – 'בבית הקברות של עירנו צפת קבורים תלמידי חכמים גדולים ממך'!
הזדעזע רבי חיים מהזלזול בכבוד התורה, ואמר – 'בעיר, שבה מזלזלים כך בכבוד חכמי התורה, עתידה להיות ירידה רוחנית גדולה. הדור הצעיר עתיד לפרוק כאן עול'! ואכן, כך אירע, ובתקופה מסוימת סבלה צפת מירידה רוחנית עצומה. (ב"ה זכינו, ובימינו זו עיר המשיבה עטרה ליושנה בקדושה ובפנימיות).
השנה, מתוך קדושת השבת, פונים אנו מיד להדלקת נר חנוכה. הקשר המיוחד של 'איש השבת' לחנוכה, מזכיר לנו את נקודת הקשר הכללית בין שבת לחנוכה, הקשורה בקשר הדוק לחינוך הדור הצעיר לתורה וקדושה.
המשותף לשבת וחנוכה הוא הנר, נרות שבת ונרות חנוכה. הנר מזכנו בחינוך הילדים לתורה, וכך נאמר בגמרא - "אמר רב הונא: הרגיל בנר – הווין ליה (יהיו לו) בנים תלמידי חכמים" (שבת כג: ). 'דכתיב- נר מצווה ותורה אור. על ידי נר מצווה (של) שבת וחנוכה, בא אור (של) תורה' (רש"י שם).
יודעים אנו, שבשבת יש מצווה גם לענג את השבת וגם לכבדה. בטעמם של נרות שבת יש משמעות בלשון הראשונים, שהם גם מטעם כבוד שבת. בסעודה מכובדת מדליקים נרות, וכך הנרות מראים שהשבת מכובדת בעינינו.
תענוגים רבים יש בעולם, חלקם גשמיים וחלקם רוחניים. הכבוד הוא תענוג רוחני. לכן, כשמכבדים עניין מסויים, מראים בכך שהוא רוחני ונעלה בעינינו.
גם הנר מבטא את הפיכת החומר לרוח, שהרי לוקחים אנו חומר גשמי, שורפים אותו, והאש מתרגמת את גשמיותו לאש ולאור הרוחניים.
כידוע, חנוכה מבטא את ניצחון הרוח על החומר, ועניינו בנרות המתרגמים גשמיות לאור רוחני. הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מי שהופך חומר לרוח, ומכבד את ענייני הרוח, הרי שילדיו יתחברו ויכבדו עניינים שברוח, ובמילים אחרות את התורה.
כבר דרשו גדולי ישראל, שחנוכה הוא מלשון חינוך, ויש בנרותיו סגולה לחינוך ילדים. ילדים חשים בחושיהם המחודדים את מה הוריהם מכבדים. הם חשים, שמה שהוריהם מכבדים הוא החשוב באמת. הורה שמטיף לילדיו על חשיבות התורה ומצוותיה, אולם מבזה תלמידי חכמים, ילדיו קולטים את הסתירה הפנימית בחינוכו, וח"ו יכולים לסור מהדרך.
שנזכה להדליק נרות שבת וחנוכה, לכבד את התורה ולומדיה, ומתוך כך שנזכה שילדינו ימשיכו בדרך התורה!
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מסירות או התמסרות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מכינים תה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
