ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(סה: תחילת פרק אלו דברים עד סו: 6-)
הפסח דוחה שבת
א. המקור (משנה + ברייתא + דיון ברבע התחתון)
[הקדמה -
מניין שתמיד דוחה שבת –
- 1.למשנתנו ניתן לומר "מועדו" ("להקריב לי במועדו" – במדבר כח).
- 2.לברייתא שלא לומדת ממועדו – "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה"].
המקור שגם פסח דוחה שבת -
- 1.משנתנו – "ויעשו בנ"י את הפסח במועדו" (במדבר ט, ב).
- 2.הלל לבני בתירא – לומדים את זה מקרבן תמיד:
A. גזירה שווה ("במועדו – במועדו").
B. קל וחומר מהתמיד שאין ענוש כרת.
הערות -
1. באמת אמר קודם את הקל וחומר, למרות שידע את הגז"ש כי אמר שלמרות שלא קיבלו מרבותיהם את הגז"ש, היו צריכים לדרוש קל וחומר מעצמם.
2. הם דחו את הקל וחומר – יש חומרות בתמיד שהוא תדיר + כליל.
ב. הבאת סכין למקדש בשבת
A. במשנה נחלקו לגבי מכשירי הקרבן שיכל לעשות לפני שבת –
רבנן – אסור (אפילו באיסורי דרבנן)
ר"א – מותר (אפילו באיסורי דאורייתא).
B. בברייתא, לפי רבנן שאסור,
שאלו בני בתירא את הלל מה לעשות אם שכח את הסכין? (טלטול מחוץ לתחום/ברה"ר)
ואמר להם בסוף כפי שהעם עשה –לשים הסכין בצמר של הכבש וכך להביאו.
בעיות עם פתרון זה:
- 1.עושה עבודה בקודשים?
(כמו שנאמר לגבי בכור "לא תעבוד בבכור שורך")
תשובה –מקדיש רק בסוף.
קשה – אסור מדרבנן להקדיש בשבת ויו"ט?
תשובה – מותר אם זה קרבן שקבוע לו זמן (גם לפי רבנן שאוסרים מכשירי קרבן).
- 2.מחמר – מנהיג בהמה עם משא עובר על "לא תעשה כל מלאכה... ובהמתך...".
- 3.תשובה – זה בשינוי ("כלאחר יד"), ואפילו שלרבנן גם מכשירין שהן דרבנן אסורים, כאן שזה שינוי גמור – מותר (כי אף אחד לא סוחב עם כבש).
(וזה היה הספק של בני בתירא, וענה להם הלל ששמעיה ואבטליון התירו).
(סו: שליש עליון)
ג. אגדתא – גאווה וכעס
א. ר"י-רב: כל המתגאה –
- 1.חכמתו מסתלקת -
באותה ברייתא הלל קנטר אותם על שלא ידעו שפסח דוחה שבת, כי לא שמשו את שמעיה ואבטליון, ומיד אחרי זה שאלוהו לגבי הבאת הסכין ושכח מה למד משמעיה ואבטליון. - 2.נבואתו מסתלקת –
שופטים ה,ז – "בימי שמגר בן ענת... חדלו ארחות... עד שקמתי אם בישראל",
ובפסוק יב – "עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר" – נסתלקה ממנה שכינה והתפללה לה' שתשוב.
ב. ר"ל – כל הכועס -
- 1.חכמת מסתלקת -
משה כעס על החיילים שבאו ממלחמת מדין שהחיו את הנקבות, ואז שכח את דיני הכשרת כלי מדין ולכן אלעזר הכהן לימדם (הוא למדם ממשה לפני שמשה שכחם). - 2.נבואתו מסתלקת –
ג. אגב, רבי מני ב"פ – כל הכועס מורידין אותו מגדולתו,
(שמ"א ט"ז) כשבא שמואל למשוח אחד מבני ישי למלך, כתוב על אליאב – "כי מאסתיהו" – משמע שמראש היה ראוי,
ולמה נמאס ממלוכה - כי נטה לכעס, כמו שרואים בפרק הבא שכעס על דוד שבא למלחמת גלית.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מבוא לסדרת פתחי אמונה

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

איך עושים קידוש?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















