ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
מתחילים בתרגיל 'יבש'. שעות ארוכות ומייגעות, רצים החיילים בשמש הקופחת, כשהם מכוונים את נשקם שוב ושוב לעבר מטרות דמה מקרטון, וצועקים: 'אש, אש, אש'. נופלים, קמים, מסתערים וחוזר חלילה.
והנה, מגיע רגע השיא. התרגיל ה'רטוב'. אחד אחרי השני ניגשים החיילים אל המ"מ, ובהדרכתו – מבצעים את כל התרגולת כשהם יורים אש חיה. עוזיה צופה בחיל שלפניו, השואג צעקות קרב ומסתער בכל כוחו לעבר מטרות הקרטון. עוזיה מחייך בתוכו על ההתלהבות והשאגות.
והנה, מגיע תורו. עוזיה נשכב בעמדת הפתיחה, מכניס מחסנית טעונה, ומכוון את נשקו לעבר המטרות. המ"מ נוגע קלות בכתפו ושואל – 'מוכן? תפגע בהם'? ועוזיה עונה בעדינות ישיבתית אופיינית – 'מקווה, בעזרת ה''.
המ"מ צועק בכל כוחו – 'מה זה מקווה? לפניך חולית חיזבאללה, תכסח אותם? תילחם כמו שצריך?'
ולפתע, רגש חדש מחלחל לליבו של עוזיה. הוא מבין, שבמלחמה צריך להתנהג אחרת מבישיבה. למלחמה דרושים כוחות של אומץ, תעוזה ופריצת גבולות כדי לפגוע באויבי ה' וישראל. הוא מוצא את עצמו שואג כקודמיו – 'אני יפגע בהם, יראה להם, יכסח אותם', ומיד קם, מסתער ומחורר את הדמויות שמולו.
"כי תצא למלחמה על אויביך". ההליכה למלחמה היא יציאה. יוצאים מהסדר הרגיל. בדרך כלל – התורה אוסרת רצח ומחנכת את האדם לעדינות וויתור. והנה, במלחמה – הריגת אויבי ישראל היא מצווה, ודרושים כוחות של תקיפות ועוז. כוחות אלה הם חזקים מאד, וגורמים כביכול להשתוללות יצרים.
ילד שצובע ציור, ו'יוצא מהקווים', הוא ילד שמקשקש חזק, והכוח החזק גורם לו לגלוש החוצה. במלחמה דרושים כוחות חזקים ה'יוצאים' מהסדר הרגיל, ולכן יש בהם גם סכנה של 'יציאה מהקווים'.
במלחמה, קל לאדם ליפול ביצר העריות, כי הוא נותן דרור לכוחות החיים העזים. היציאה מהסדר יכולה לגרום, חלילה, ליציאה מגבולות התורה.
אולם, בשונה ממקומות אחרים, התורה לא מגבילה את כוחות האדם, כי אם מתעלת אותם לאפיק חיובי – דין 'אשת יפת תואר'. "דברה תורה כנגד יצר הרע, מוטב יאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות, ואל יאכלו בשר תמותות נבילות" (קידושין כב). במלחמה התורה מחנכת את האדם לבנות כוחות נפש המתאימים למלחמה, ודבר ה' מתעל אותנו לאפיקים החיוביים המתאימים למלחמה.
דברים רבים למדים אנו מהלכה מיוחדת זו.
ראשית – במלחמה מול אויבי ה' וישראל, עלינו להתנהג אחרת מההנהגה הרגילה ליהודי. הדרכה חשובה מאד בימינו, כשלצערנו יש שמנסים להחיל את אמות המוסר המתאימות למציאות הרגילה, על מצב מלחמה. דרך זו מובילה בסוף להתאכזרות על הרחמנים ולפגיעה בחפים מפשע בצד היהודי.
שנית – יהודי צריך לעבוד את ה' בכל עת, בדרך המתאימה לכל עת. כשם, שבר"ה תוקעים בשופר, ובסוכות יושבים בסוכה, ויהודי שישב בסוכה ראש השנה לא יקיים מצווה. כך במידות הנפש, יהודי צריך לחפש את ההדרכה וההתמודדות המתאימה לעת הזו.
ויהי רצון שבחודש אלול זה, נזכה לתעל את כל כוחות נפשנו המתאימים לעת הזו, לעבודת ה'.
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אנחנו קודש למענך
לאן נעלמה האמת?
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
