ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
הרמב"ן (על פרשתנו) מאריך בהסבר מעלת המספר שנים עשר. אי לכך, היה משה רבנו יכול להזכיר בברכתו במפורש רק שנים עשר שבטים. לכן בחר שלא לברך את שמעון במפורש והוא נכלל בברכת שאר השבטים. וזה לשון הרמב"ן בקיצור: "והנכון בעיני, כי הכתוב לא ימנה בשבטי ישראל רק שנים עשר, ... והוצרך להשאיר אחד מן השבטים שאינן נימנין בשום מקום רק שנים עשר, כנגד שנים עשר מזלות ברקיע, ושנים עשר חדשים בשנה, ... כי לעולם לא ימנו שבטי ישראל רק שנים עשר...והנה השאיר שמעון שלא היה שבטו גדול, ולא היתה בו ברכת יעקב אביהם מרובה אבל חלקם ביעקב והפיצם בישראל (בראשית מט ז), והנה יתברכו גם הם מברכת שאר השבטים אשר המה בתוכם".
בעל ה"הפלאה" בפירושו לתורה "פנים יפות", מחדש: "ולענ"ד הדבר פשוט שברכת משה לא היה אלא בעניני פרי אדמתן והצלחת עשרם וריבוי בניהם, וכיון שאמר יעקב (על שבט שמעון) "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" [בראשית מט, ז] דהיינו אחלקם ביעקב קאי על שמעון שגזר עליהם שיהיו מלמדי תינוקות וסופרים, וכבר התפללו אנשי כנסת הגדולה שאינם מתעשרים לעולם כדי שיתפרנסו בזה (מעבודת החינוך), דהיינו מלמדי מקרא שמותר ליתן שכר עליהם... אבל שמעון לא היה יכול לברך בעושר שכבר אמר יעקב שיתפרנסו מלימוד תינוקות וסופרים, וגם לא התפלל עליהם בריבוי בנים שאין ריבוי בנים ברכה אלא בעשירים,...אבל בשעת עניות אין זה ברכה שירבה כצאן".
לעומתם מצינו במדרש כיוון אחר לגמרי שהראשונים אימצוהו וז"ל "מדרש תנאים" : "ד"א וזאת ליהודה מלמד שנתפלל על שבט שמעון "שמע ה' קול יהודה" ואין שמע אלא שמעון שנאמר: "כִּי שָׁמַע יְקֹוָק כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי" (ברא' כ"ט לג) בשעה ששבט שמעון נכנס בצרה יהא שבט יהודה מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה: ואל עמו תביאנו שקירבו עמו בנחלה ... היכן לוה (נתחייב) שמעון מן המקום בשכם שנ' "ויקחו שני בני יעקב ולא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה היכן לוה שמעון מן המקום בשטים שנ' (במד' כ"ה יד) ושם איש ישראל המכה".
לפי דברי המדרש שמעון איבד את זכותו לברכה נפרדת, בגלל ששבט זה ובראשו הנשיא זמרי בן סלוא נכשלו בעוון הזנות כשבנות מואב ומדין הכשילו את עם ישראל בשיטים. גם רש"י ואבן עזרא הסבירו כך.
נוסיף בשולי גלימותיהם כי לכאורה קשה, שהרי גם יהודה נכשל עם תמר בעבירה דומה. אלא שיהודה חזר בתשובה והודה בפומבי בטעותו. לכן נסמכה ברכת ראובן שנכשל בעניין בלהה לברכת יהודה. כיוון שראובן למד מיהודה והודה גם הוא בטעותו וחזר בתשובה. כך מפורש ברש"י בעקבות המדרש וז"ל: "וזאת ליהודה - סמך יהודה לראובן, מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם, ... אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה".
אם כך, ברור מדוע שבט שמעון קיבל נחלה בתוך יהודה ונכלל בברכת יהודה כדי שילמד ממנו ויתקן את חטאיו באמצעות התשובה.
כלקח מטעויותיהם של אבות האומה וצאצאיהם, בניו של יעקב: ראובן, שמעון ויהודה בעניין בלהה תמר ובנות מואב ומדיין, קבעו חכמים דווקא ביום הקדוש, ביום הכיפורים, כדי להזהיר את כל הדורות, לקרא דווקא בפרשת עריות.
הבה נתפלל כי גם בתחום חשוב זה
תעשה החברה בישראל חשבון נפש ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













