ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך
הרמב"ן (על פרשתנו) מאריך בהסבר מעלת המספר שנים עשר. אי לכך, היה משה רבנו יכול להזכיר בברכתו במפורש רק שנים עשר שבטים. לכן בחר שלא לברך את שמעון במפורש והוא נכלל בברכת שאר השבטים. וזה לשון הרמב"ן בקיצור: "והנכון בעיני, כי הכתוב לא ימנה בשבטי ישראל רק שנים עשר, ... והוצרך להשאיר אחד מן השבטים שאינן נימנין בשום מקום רק שנים עשר, כנגד שנים עשר מזלות ברקיע, ושנים עשר חדשים בשנה, ... כי לעולם לא ימנו שבטי ישראל רק שנים עשר...והנה השאיר שמעון שלא היה שבטו גדול, ולא היתה בו ברכת יעקב אביהם מרובה אבל חלקם ביעקב והפיצם בישראל (בראשית מט ז), והנה יתברכו גם הם מברכת שאר השבטים אשר המה בתוכם".
בעל ה"הפלאה" בפירושו לתורה "פנים יפות", מחדש: "ולענ"ד הדבר פשוט שברכת משה לא היה אלא בעניני פרי אדמתן והצלחת עשרם וריבוי בניהם, וכיון שאמר יעקב (על שבט שמעון) "אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל" [בראשית מט, ז] דהיינו אחלקם ביעקב קאי על שמעון שגזר עליהם שיהיו מלמדי תינוקות וסופרים, וכבר התפללו אנשי כנסת הגדולה שאינם מתעשרים לעולם כדי שיתפרנסו בזה (מעבודת החינוך), דהיינו מלמדי מקרא שמותר ליתן שכר עליהם... אבל שמעון לא היה יכול לברך בעושר שכבר אמר יעקב שיתפרנסו מלימוד תינוקות וסופרים, וגם לא התפלל עליהם בריבוי בנים שאין ריבוי בנים ברכה אלא בעשירים,...אבל בשעת עניות אין זה ברכה שירבה כצאן".
לעומתם מצינו במדרש כיוון אחר לגמרי שהראשונים אימצוהו וז"ל "מדרש תנאים" : "ד"א וזאת ליהודה מלמד שנתפלל על שבט שמעון "שמע ה' קול יהודה" ואין שמע אלא שמעון שנאמר: "כִּי שָׁמַע יְקֹוָק כִּי שְׂנוּאָה אָנֹכִי" (ברא' כ"ט לג) בשעה ששבט שמעון נכנס בצרה יהא שבט יהודה מתפלל לפניך ותהא מעלה אותו מתוכה: ואל עמו תביאנו שקירבו עמו בנחלה ... היכן לוה (נתחייב) שמעון מן המקום בשכם שנ' "ויקחו שני בני יעקב ולא דיו שלא פרע אלא חזר ולוה היכן לוה שמעון מן המקום בשטים שנ' (במד' כ"ה יד) ושם איש ישראל המכה".
לפי דברי המדרש שמעון איבד את זכותו לברכה נפרדת, בגלל ששבט זה ובראשו הנשיא זמרי בן סלוא נכשלו בעוון הזנות כשבנות מואב ומדין הכשילו את עם ישראל בשיטים. גם רש"י ואבן עזרא הסבירו כך.
נוסיף בשולי גלימותיהם כי לכאורה קשה, שהרי גם יהודה נכשל עם תמר בעבירה דומה. אלא שיהודה חזר בתשובה והודה בפומבי בטעותו. לכן נסמכה ברכת ראובן שנכשל בעניין בלהה לברכת יהודה. כיוון שראובן למד מיהודה והודה גם הוא בטעותו וחזר בתשובה. כך מפורש ברש"י בעקבות המדרש וז"ל: "וזאת ליהודה - סמך יהודה לראובן, מפני ששניהם הודו על קלקול שבידם, ... אמר משה מי גרם לראובן שיודה יהודה".
אם כך, ברור מדוע שבט שמעון קיבל נחלה בתוך יהודה ונכלל בברכת יהודה כדי שילמד ממנו ויתקן את חטאיו באמצעות התשובה.
כלקח מטעויותיהם של אבות האומה וצאצאיהם, בניו של יעקב: ראובן, שמעון ויהודה בעניין בלהה תמר ובנות מואב ומדיין, קבעו חכמים דווקא ביום הקדוש, ביום הכיפורים, כדי להזהיר את כל הדורות, לקרא דווקא בפרשת עריות.
הבה נתפלל כי גם בתחום חשוב זה
תעשה החברה בישראל חשבון נפש ביום הכיפורים הבא עלינו לטובה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך המזוזה שומרת עלינו?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
