ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שיראל סיגלית חיה בת ציפורה חגית
נדון עתה בשאלה זו מהיבט אחר.
עם מעבר הירדן, בני ישראל מלו עצמם והקריבו קרבן פסח. לאחר כן, התחיל המבצע הצבאי הראשון - כיבוש יריחו. היה זה גם מבחן ראשון למנהיגותו של יהושע בן נון. יהושע זכה לסייעתא דשמיא עצומה, גם בעניין ה"מרגלים חרש" ששלח וגם בכיבוש העיר והפלת חומותיה בדרך נס. ביום השביעי למצור, לפני ההתקפה הסופית, הכריז יהושע בן נון:
"וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ לַיקֹוָק ... וְרַק אַתֶּם שִׁמְרוּ מִן הַחֵרֶם פֶּן תַּחֲרִימוּ וּלְקַחְתֶּם מִן הַחֵרֶם וְשַׂמְתֶּם אֶת מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְחֵרֶם וַעֲכַרְתֶּם אוֹתוֹ:... וַיָּרַע הָעָם וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁפָרוֹת וַיְהִי כִשְׁמֹעַ הָעָם אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר וַיָּרִיעוּ הָעָם תְּרוּעָה גְדוֹלָה וַתִּפֹּל הַחוֹמָה תַּחְתֶּיהָ וַיַּעַל הָעָם הָעִירָה אִישׁ נֶגְדּוֹ וַיִּלְכְּדוּ אֶת הָעִיר: וַיַּחֲרִימוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי חָרֶב:... וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ"
(יהושע ו' יז-כו).
גם לחרם וגם לשבועה הייתה התנגדות. הראשונה מתוארת בכתוב כך:
"וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף יְקֹוָק בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם ז' א).
השניה באה לידי ביטוי מאות שנים מאוחר יותר, כאשר חיאל בית האלי בנה את יריחו, למרות המחיר הנורא ששילם
(עיינו מלכים א ט"ז לד).
לחז"ל היה ברור שמדובר היה בהתרסה כלפי יהושע ומו"ר משה רבנו (עיינו סנהדרין קיג ע"א).
ננסה לעיין בפסוק המתאר את ההתנגדות לחרם. למרות שרק איש אחד מעל בחרם- עכן, הכתוב תולה את האשמה ברבים וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם. גם כאשר יהושע שאל את הקב"ה: מדוע נכשלה המערכה על כיבוש העי? ענה לו הקב"ה: "חָטָא יִשְׂרָאֵל וְגַם עָבְרוּ אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתָם וְגַם לָקְחוּ מִן הַחֵרֶם וְגַם גָּנְבוּ וְגַם כִּחֲשׁוּ וְגַם שָׂמוּ בִכְלֵיהֶם" (שם יא). הכתוב תולה את העוון ברבים. חז"ל, הראשונים והאחרונים ניסו לתרץ את הקושי בדרכים רבות, (עיינו סנהדרין מד ע"א ובמפרשים על הפסוקים ועל הסוגיא שם).
בהמשך הפסוק, מגלה לנו הכתוב מי המועל ומיחס אותו עד לזרח, מי שהיה אמור להיות בכורו של יהודה מתמר: וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה.
ננסה בענווה להציע את הכיוון הבא: מעשהו של עכן מביא לידי ביטוי, שתי מחלוקות פוליטיות על ההנהגה.
המחלוקת הראשונה היא בין בני יהודה לבני יוסף. הבחירה ביהושע בן נון היא המשך ההכרעה, של סוף ספר בראשית, לטובת יוסף. יהושע הוא מבני בניו של אפרים, ממשיכו של יוסף.
בני יהודה טענו, ההנהגה מגיעה לנו או לפחות גם לנו, כמו שהבטיח יעקב אבינו, בברכתו ליהודה.
גם בתוך שבט יהודה הייתה מחלוקת. לנו ברור היום כי פרץ הוא שזכה להביא לידי ביטוי מעשי את ברכת המלכות ליהודה באמצעות צאצאיו. הטענה של בני זרח הייתה, פרץ "נדחף בתור", ההנהגה מגיעה לנו. לקיחת השלל בידי עכן לא הייתה מעשה שבא לבטא נהנתנות אישית, היא באה לבטא תביעת מלכות של בני יהודה וצאצאי זרח "מלך נוטל שלל בראש". נוכיח זאת מדברי רש"י. לאחר שעכן עלה בגורל והודה הכתוב מוסר לנו: "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ מַלְאָכִים וַיָּרֻצוּ הָאֹהֱלָה וְהִנֵּה טְמוּנָה בְּאָהֳלוֹ וְהַכֶּסֶף תַּחְתֶּיהָ" (שם כב). צריך לבאר, מדוע שליחיו של יהושע היו צריכים לרוץ? עונה על כך רש"י: "וירצו האהלה - שלא יקדימו שבט יהודה ויטלוה משם להכחיש את הגורל". אם עכן היה בסה"כ נהנתן, מדוע שבני שבטו יתמכו בו? מוכח כי למעשיו של עכן הייתה תמיכה ציבורית שמשמעותה, ההנהגה מגיעה לבן שבט יהודה צאצא של זרח, מי שהיה אמור להוות אבי השושלת המלכותית, כבכורו של יהודה מתמר.
בימים הקרובים, בע"ה, נסב לשולחן הסדר, נתאחד עם כל עם ישראל בצורך לשמור ולהודות על הנס - המתנה הגדולה שקיבלנו מהקב"ה - מדינת ישראל, ונזכור כי דורנו זוכה לראות יותר נסים מאשר דור יציאת מצרים.
מה זה בכלל אמונה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
איך עושים קידוש?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
