ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- סוכות
- ארבעת המינים והלכותיהם
ב. כללי קניית לולב: 1. לולב שעליו נפרדו ופונים כלפי מטה פסול. לדעת הרמ"א מצווה מן המובחר לקחת לולב שעליו דבוקים לגמרי.
2. לדעת השו"ע יש הידור שהעלה המרכזי לא יהיה פתוח כלל.
3. לולב עקום כמגל פסול. עקום קצת כשר, אולם יש הידור בלולב שאינו עקום כלל.
ג. כללי קניית הדס: 1. הדס משולש. שלשה עלים שיוצאים באותו קו גובה.
2. שלשה טפחים. לכתחילה צריך שהעלים יהיו משולשים לאורך שלשה טפחים לפחות. המדידה מתחילה מחיבור העלה התחתון ועד סוף הענף.
א. שאלת רב
הקדמה: מטבע הדברים במסגרת ההלכה שבועית לא ניתן להקיף את כל הפרטים בהלכות ארבעת המינים, לכן נביא להלן את הכללים הבסיסיים ביותר בהם ניתן להיעזר על מנת לקנות לולב והדסים כשרים ומהודרים.
הכלל החשוב ביותר הוא- שאלת רב. ברוב שווקי ארבעת המינים נמצאים רבנים משיבים המכירים את הלכות ארבעת המינים, ראוי ורצוי לשאול אותם גם לגבי כשרות ארבעת המינים וגם לגבי רמת ההידור.
כיצד קונים לולב?
א. עלים צמודים או פרודים?- לולב שעליו נפרדו מן השדרה מאד, עד שהעלים פונים כלפי מטה, פסול. אם נפרדו העלים וכולם פונים כלפי מעלה, הלולב כשר.
ונחלקו האחרונים האם לכתחילה יש לקחת דווקא לולב שהעלים דבוקים ולא נפרדו כלל, או שאין בזה העדפה וכל זמן שכל העלים פונים כלפי מעלה הלולב כשר ומהודר. לדעת הרמ"א למצוה מן המובחר יש ליטול לולב שעליו דבוקים והוא המהודר ביותר, וכך פסק המשנה ברורה.
ב. נחלקה התיומת- כידוע כל עלה בלולב הוא כפול ומורכב משני חלקים מחוברים. בגמ' למדנו שלולב שנחלקה בו התיומת פסול, אלא שנחלקו הראשונים בביאור המציאות של חלוקת התיומת.
למעשה לדעת השו"ע ע"מ שהלולב יפסל צריך שברוב עלי הלולב יפרדו שני החלקים המרכיבים כל עלה. לדעת רמ"א אם נחלק העלה המרכזי עד לחיבור לשדרה של הלולב, הלולב פסול. ולשיטתו לכתחילה יש להדר ויטול לולב שלא נחלק העלה האמצעי בכלל.
ג. קורא- בחלק מן הלולבים העלים מכוסים בעטיפה חומה (הגדלה עם הלולב), נחלקו הפוסקים האם יש עדיפות בלולב בו העלים מכוסים בקורא, או להיפך יש עדיפות ללולב שאינו מכוסה בקורא.
ד. שדרה ישרה- לולב ששדרו עקום לצדדים או לפנים פסול, שיעור הכיפוף הוא כשיהיה כפוף כמגל, אם הלולב כפוף מעט, כשר. אם השדרה עקומה לאחור (כלומר כאשר גב הלולב פונה כלפי הנוטל, הלולב עקום לכיוונו) הלולב כשר לפי שזוהי דרך גדילתו. למרות זאת כתב החיד"א שלכתחילה יש להזהר שלא יהיה עקום כלל.
כיצד קונים הדס?
א. הדס משולש- ידוע ומפורסם שעל ההדס להיות משולש. מהו משולש? בשאלה זו נחלקו הראשונים, לדעת רש"י צריך שיצאו שלשה עלים מאותה נקודה שלש פעמים באותו קו גובה. לרוב הראשונים מספיק שיצאו שלשה עלים באותו קו גובה ולא מאותה נקודה.
למעשה לפי הרבה פוסקים ההדס נחשב למשולש אפילו אם העלים לא יוצאים בדיוק מאותו גובה, אלא אחד גבוה מעט מחבירו, כגון שהחלק התחתון בחיבור של עלה אחד מקביל בגובה לחלק העליון בחיבור של העלה השני.
ב. גודל ההדס- הגודל המינימלי להדס הוא שלשה טפחים. לכתחילה צריך שכל שלשת הטפחים יהיו משולשים, אולם בדיעבד אין שיעור זה מעכב ומספיק שיהיה הרוב משולש, לדעת רוב האחרונים, אפילו רוב כל שהוא ויש אומרים שצריך רוב ניכר (שני טפחים).
את הגובה בו העלים משולשים, מודדים מחיבור העלה התחתון ביותר עד קצה הענף ולא עד קצה העלים.
ג. רוב משולש- על מנת לברר שרוב ההדס משולש יש לבדוק שני דברים. הראשון שרוב העלים היוצאים מן הענף משולשים. השני שרוב שטח הענף מכוסה ע"י עלים משולשים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













