ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רינת בת לאה
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, הִקְהִיל אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם: הִגִּיעַ זְמָן מוֹתִי, וְאִם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁשָּׁמַע הֲלָכָה וּשְׁכֵחָהּ — יָבֹא וְיִשְׁאָלֵנִי וַאֲבָאֵר אוֹתָהּ, וְכָל מִי שֶׁנִּסְתַּפְּקָה עָלָיו שְׁאֵלָה — יָבֹא וַאֲפָרְשֶׁנָּה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (דברים א ה). וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים בְּסִפְרֵי: "כָּל שֶׁשָּׁכַח הֲלָכָה אַחַת — יָבֹא וְיִשְׁנֶה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ• — יָבֹא וִיפָרֵשׁ". וְלָקְחוּ מִפִּיו• בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת וְלָמְדוּ הַפֵּרוּשִׁים כָּל הַזְּמָן הַהוּא, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט עַד שִׁבְעָה בַאֲדָר. וּכְשֶׁהָיָה לִפְנֵי מוֹתוֹ הֵחֵל לִכְתֹּב הַתּוֹרָה בִּסְפָרִים, וְכָתַב שְׁלֹשָׁה עָשָׂר סִפְרֵי תּוֹרָה גְּוִילִים, כֻּלָּם מִבֵּי"ת 'בְּרֵאשִׁית' עַד לָמֶ"ד• 'לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל'. וְנָתַן סֵפֶר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לְהִתְנַהֵג בּוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתָיו. וְהַסֵּפֶר הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר — נְתָנוֹ לַלְּוִיִּים וְאָמַר לָהֶם: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (שם לא, כו). אַחַר כָּךְ עָלָה אֶל הָהָר בַּחֲצִי הַיּוֹם הַשְׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ אֲדָר, כְּפִי אֲשֶׁר דִּקְדְּקָה הַקַּבָּלָה. וְהָיָה הַמִּקְרֶה הַהוּא אֲשֶׁר קָרָהוּ: 'מִיתָה' — בְּעֵינֵינוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁחָסַרְנוּ וּפָקַדְנוּ אוֹתוֹ, וְ'חַיִּים' – לוֹ, לִכְבוֹד הַמַּעְלָה שֶׁעָלָה אֵלֶיהָ. וְכֵן אָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא מֵת, אֶלָּא עָלָה וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם" (סוטה יג:). וְהַדְּבָרִים בְּאֵלּוּ הָעִנְיָנִים אֲרֻכִּים מְאֹד וְאֵין זֶה מְקוֹמָם.
דרך לימוד התורה לאחר מות משה
וְכַאֲשֶׁר מֵת, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁהִנְּחִיל לִיהוֹשֻׁעַ מַה שֶּׁנֶּאֱצָל עָלָיו• מִן הַפֵּרוּשׁ — הֶחְכִּים וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ יְהוֹשֻׁעַ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ. וְכָל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֹּשֶׁה — הוּא, אוֹ אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים — אֵין לְדַבֵּר עָלָיו•, וְלֹא נָפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת. וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע בּוֹ פֵּרוּשׁ מִפִּי הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִן הָעִנְיָנִים הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם• — הוֹצִיא דִּינִים בִּסְבָרוֹת, בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה• הַנְּתוּנוֹת עַל הַר סִינַי שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֵן. וּבְאוֹתָם הַדִּינִים שֶׁהוֹצִיאוּ, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נָפְלָה בָּהֶם מַחֲלֹקֶת, אֲבָל הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ מֵהֵם — מַה שֶּׁנָּפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי דֵּעוֹת: זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אוֹמֵר בְּכֹה; זֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ, וְזֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ. כִּי מִדּוֹת הַהֶקֵּשׁ• שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַתּוֹכָחוֹת• יִקְרֶה בִּסְבָרוֹתֵיהֶם הַמִּקְרֶה הַזֶּה. וּכְשֶׁהָיְתָה נוֹפֶלֶת הַמַּחֲלֹקֶת — הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הָרֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" (שמות כג, ב).
___________________________________
וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ – כל הנצרך שיפרשו לו. וְלָקְחוּ מִפִּיו – למדו ממנו. עַד לָמֶ"ד – האות האחרונה בתורה. מַה שֶׁנֶּאֱצָל עָלָיו – מה שקיבל משה מסיני. אֵין לְדַבֵּר עָלָיו – אין בו ספקות. הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם - המתפרטים ומסתעפים. בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – כגון: קל וחומר, גזֵרה שווה, היקש וכד'. הַהֶקֵּשׁ – הסברה וההגיון. הַתּוֹכָחוֹת – הבירור השכלי. [הכוונה שההיקשים התורנים אינם היקשים לוגים – דדוקטיבים טהורים אשר אין בהם ויכוח – הערת הרב שילת].
ביאורים
מפעל מסירת התורה, על כל מצוותיה ופירושיה, נגמר בפטירתו של משה רבנו, והיה צריך לבדוק שפירוש התורה שבכתב, התורה שבעל פה, נמסר בטהרתו.
בלימוד התורה שבכתב יכולות להיווצר שני ספקות; שכחת פירוש הכתוב, דהיינו חוסר ידיעה מוחלט, וספק בהבנת הכתוב, דהיינו שתי הבנות אפשריות שאחת מהם קיבלנו במסורת והיא נכונה והשניה איננה נכונה. את החודש האחרון של חייו משה רבנו הקדיש כדי לסלק את כל הספקות האפשריות.
את הבירורים האחרונים הללו משה רבנו עשה בעצמו. הוא לא נתן לאף אדם אחר לעשות זאת, אלא הוא, ששמע את הדברים באופן מפורש מפי הקב"ה, נטל את המלאכה על עצמו. כך היה בטוח שכל התורה שניתנה לו מפי ה' עברה במלואה לעם ישראל.
לאחר הסתלקותו של משה רבנו התורה התחלקה לשניים;
א. עיקרי התורה - אלו כל פירושי המצוות שקיבלנו ממשה רבנו ששמע מפי הגבורה. הם בעיקר אותם ההלכות שאי אפשר לקיים את המצווה בלי ידיעתם.
ב. ענפי התורה - הרמב"ם מחדש שלא את כל ההלכות קיבלנו ממשה רבנו. ישנם הלכות ופירושים, שאלות וספקות שהתעוררו בדורו של יהושע בן נון שלא קיבל ממשה מה לעשות במקרה זה. הקב"ה ידע שזהו מצב שיתרחש. שהרי אי אפשר לכתוב בתורה את כל חילוקי הדינים והמקרים המחודשים שיהיו במהלך הדורות. לכן הוא מסר למשה רבנו מידות וכללים שהתורה נדרשת בהם. כשמתעורר ספק במה שלא קיבלנו ממשה ואנו רוצים לדעת מהי דעת התורה בעניין זה - חכמי ישראל ידרשו את התורה לאור מידות אלו. הלכה למעשה נקבע לפי דעת הרוב.
הלכות ופירושים אלו של חכמי ישראל אינם המצאה, אלא ענפים המשתרגים ויוצאים מתוך אותו עץ גדול. ולכן יש להם אותו תוקף כמו מה שקיבלנו ממשה רבנו. גם הם נחשבים למצוות התורה, שניתנו מפי הקב"ה!
הרחבות
מחלוקות בתורה
שאלה מפורסמת היא איך ומתי התחילו המחלוקות בישראל. הרי התורה (שבכתב ושבעל פה) היא אחת, וישנה מסורת ארוכת שנים עד משה רבנו, אם כן איך נוצרו המחלוקות? האם אין הדבר מראה על פגם במסורת? הרמב"ם כאן מסביר שישנם עניינים בתורה שיהושע והזקנים לא קיבלו במפורש ממשה רבנו והיו צריכים לחדש את הדינים ההם מעצמם, על פי סברותיהם ועל פי שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן. וכיוון שהדבר היה נתון לדיון על פי הסברה וההיגיון, הגיעו למחלוקת, שהרי דעתו של אדם שונה לרוב מחברו.
אמנם הבנו כעת איך ומתי התחילו המחלוקות, אבל עלינו לברר שאלה נוספת, והיא האם אין רק דעה אמיתית אחת? איך אפשר לומר "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" כאשר אחד אומר טהור והשני טמא? על שאלה זו עונה המהר"ל בספרו באר הגולה [עמ' כ-כא] ושם הוא מבאר, שכשם שבעולם החומרי כל דבר מורכב מכמה יסודות ויש לו מספר בחינות, כך גם בתורה יש לכל דבר צדדים לכאן ולכאן. וכשם שבעולם החומרי לא נכון לומר שיש רק בחינה אחת ומי שאומר אחרת - דעתו אינה חלק מהאמת, כך גם בתורה. חשוב להדגיש, שעל אף שבכל דעה יש צד של אמת, לאחר שנפסקה ההלכה לפי דעה אחת, אנו מחויבים ללכת על פיה.
שאלות לדיון
מדוע כתב משה רבנו ספר נפרד לכל שבט משבטי ישראל?
מדוע משה רבנו לא מת? איזה מסר חינוכי ניתן ללמוד מכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
