ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רינת בת לאה
וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה, בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ, בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט, הִקְהִיל אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם: הִגִּיעַ זְמָן מוֹתִי, וְאִם יֵשׁ בָּכֶם מִי שֶׁשָּׁמַע הֲלָכָה וּשְׁכֵחָהּ — יָבֹא וְיִשְׁאָלֵנִי וַאֲבָאֵר אוֹתָהּ, וְכָל מִי שֶׁנִּסְתַּפְּקָה עָלָיו שְׁאֵלָה — יָבֹא וַאֲפָרְשֶׁנָּה לוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הוֹאִיל משֶׁה בֵּאֵר אֶת-הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (דברים א ה). וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמִים בְּסִפְרֵי: "כָּל שֶׁשָּׁכַח הֲלָכָה אַחַת — יָבֹא וְיִשְׁנֶה, וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ• — יָבֹא וִיפָרֵשׁ". וְלָקְחוּ מִפִּיו• בֵּרוּר הַהֲלָכוֹת וְלָמְדוּ הַפֵּרוּשִׁים כָּל הַזְּמָן הַהוּא, מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט עַד שִׁבְעָה בַאֲדָר. וּכְשֶׁהָיָה לִפְנֵי מוֹתוֹ הֵחֵל לִכְתֹּב הַתּוֹרָה בִּסְפָרִים, וְכָתַב שְׁלֹשָׁה עָשָׂר סִפְרֵי תּוֹרָה גְּוִילִים, כֻּלָּם מִבֵּי"ת 'בְּרֵאשִׁית' עַד לָמֶ"ד• 'לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל'. וְנָתַן סֵפֶר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט לְהִתְנַהֵג בּוֹ וְלָלֶכֶת בְּחֻקּוֹתָיו. וְהַסֵּפֶר הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר — נְתָנוֹ לַלְּוִיִּים וְאָמַר לָהֶם: "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה" (שם לא, כו). אַחַר כָּךְ עָלָה אֶל הָהָר בַּחֲצִי הַיּוֹם הַשְׁבִיעִי לְחֹדֶשׁ אֲדָר, כְּפִי אֲשֶׁר דִּקְדְּקָה הַקַּבָּלָה. וְהָיָה הַמִּקְרֶה הַהוּא אֲשֶׁר קָרָהוּ: 'מִיתָה' — בְּעֵינֵינוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁחָסַרְנוּ וּפָקַדְנוּ אוֹתוֹ, וְ'חַיִּים' – לוֹ, לִכְבוֹד הַמַּעְלָה שֶׁעָלָה אֵלֶיהָ. וְכֵן אָמְרוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא מֵת, אֶלָּא עָלָה וּמְשַׁמֵּשׁ בַּמָּרוֹם" (סוטה יג:). וְהַדְּבָרִים בְּאֵלּוּ הָעִנְיָנִים אֲרֻכִּים מְאֹד וְאֵין זֶה מְקוֹמָם.
דרך לימוד התורה לאחר מות משה
וְכַאֲשֶׁר מֵת, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁהִנְּחִיל לִיהוֹשֻׁעַ מַה שֶּׁנֶּאֱצָל עָלָיו• מִן הַפֵּרוּשׁ — הֶחְכִּים וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ יְהוֹשֻׁעַ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ. וְכָל מַה שֶּׁקִּבֵּל מִמֹּשֶׁה — הוּא, אוֹ אֶחָד מִן הַזְּקֵנִים — אֵין לְדַבֵּר עָלָיו•, וְלֹא נָפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת. וּמַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע בּוֹ פֵּרוּשׁ מִפִּי הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מִן הָעִנְיָנִים הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם• — הוֹצִיא דִּינִים בִּסְבָרוֹת, בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה• הַנְּתוּנוֹת עַל הַר סִינַי שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֵן. וּבְאוֹתָם הַדִּינִים שֶׁהוֹצִיאוּ, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא נָפְלָה בָּהֶם מַחֲלֹקֶת, אֲבָל הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם, וְיֵשׁ מֵהֵם — מַה שֶּׁנָּפְלָה בּוֹ מַחֲלֹקֶת בֵּין שְׁתֵּי דֵּעוֹת: זֶה אוֹמֵר בְּכֹה וְזֶה אוֹמֵר בְּכֹה; זֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ, וְזֶה סוֹבֵר סְבָרָא וְנִתְחַזְּקָה לְדַעְתּוֹ. כִּי מִדּוֹת הַהֶקֵּשׁ• שֶׁעַל דֶּרֶךְ הַתּוֹכָחוֹת• יִקְרֶה בִּסְבָרוֹתֵיהֶם הַמִּקְרֶה הַזֶּה. וּכְשֶׁהָיְתָה נוֹפֶלֶת הַמַּחֲלֹקֶת — הָיוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵי הָרֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטּוֹת" (שמות כג, ב).
___________________________________
וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְפָרֵשׁ – כל הנצרך שיפרשו לו. וְלָקְחוּ מִפִּיו – למדו ממנו. עַד לָמֶ"ד – האות האחרונה בתורה. מַה שֶׁנֶּאֱצָל עָלָיו – מה שקיבל משה מסיני. אֵין לְדַבֵּר עָלָיו – אין בו ספקות. הַמִּשְׂתַּרְגִּים מֵהֵם - המתפרטים ומסתעפים. בְּמִדּוֹת הַשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה – כגון: קל וחומר, גזֵרה שווה, היקש וכד'. הַהֶקֵּשׁ – הסברה וההגיון. הַתּוֹכָחוֹת – הבירור השכלי. [הכוונה שההיקשים התורנים אינם היקשים לוגים – דדוקטיבים טהורים אשר אין בהם ויכוח – הערת הרב שילת].
ביאורים
מפעל מסירת התורה, על כל מצוותיה ופירושיה, נגמר בפטירתו של משה רבנו, והיה צריך לבדוק שפירוש התורה שבכתב, התורה שבעל פה, נמסר בטהרתו.
בלימוד התורה שבכתב יכולות להיווצר שני ספקות; שכחת פירוש הכתוב, דהיינו חוסר ידיעה מוחלט, וספק בהבנת הכתוב, דהיינו שתי הבנות אפשריות שאחת מהם קיבלנו במסורת והיא נכונה והשניה איננה נכונה. את החודש האחרון של חייו משה רבנו הקדיש כדי לסלק את כל הספקות האפשריות.
את הבירורים האחרונים הללו משה רבנו עשה בעצמו. הוא לא נתן לאף אדם אחר לעשות זאת, אלא הוא, ששמע את הדברים באופן מפורש מפי הקב"ה, נטל את המלאכה על עצמו. כך היה בטוח שכל התורה שניתנה לו מפי ה' עברה במלואה לעם ישראל.
לאחר הסתלקותו של משה רבנו התורה התחלקה לשניים;
א. עיקרי התורה - אלו כל פירושי המצוות שקיבלנו ממשה רבנו ששמע מפי הגבורה. הם בעיקר אותם ההלכות שאי אפשר לקיים את המצווה בלי ידיעתם.
ב. ענפי התורה - הרמב"ם מחדש שלא את כל ההלכות קיבלנו ממשה רבנו. ישנם הלכות ופירושים, שאלות וספקות שהתעוררו בדורו של יהושע בן נון שלא קיבל ממשה מה לעשות במקרה זה. הקב"ה ידע שזהו מצב שיתרחש. שהרי אי אפשר לכתוב בתורה את כל חילוקי הדינים והמקרים המחודשים שיהיו במהלך הדורות. לכן הוא מסר למשה רבנו מידות וכללים שהתורה נדרשת בהם. כשמתעורר ספק במה שלא קיבלנו ממשה ואנו רוצים לדעת מהי דעת התורה בעניין זה - חכמי ישראל ידרשו את התורה לאור מידות אלו. הלכה למעשה נקבע לפי דעת הרוב.
הלכות ופירושים אלו של חכמי ישראל אינם המצאה, אלא ענפים המשתרגים ויוצאים מתוך אותו עץ גדול. ולכן יש להם אותו תוקף כמו מה שקיבלנו ממשה רבנו. גם הם נחשבים למצוות התורה, שניתנו מפי הקב"ה!
הרחבות
מחלוקות בתורה
שאלה מפורסמת היא איך ומתי התחילו המחלוקות בישראל. הרי התורה (שבכתב ושבעל פה) היא אחת, וישנה מסורת ארוכת שנים עד משה רבנו, אם כן איך נוצרו המחלוקות? האם אין הדבר מראה על פגם במסורת? הרמב"ם כאן מסביר שישנם עניינים בתורה שיהושע והזקנים לא קיבלו במפורש ממשה רבנו והיו צריכים לחדש את הדינים ההם מעצמם, על פי סברותיהם ועל פי שלוש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן. וכיוון שהדבר היה נתון לדיון על פי הסברה וההיגיון, הגיעו למחלוקת, שהרי דעתו של אדם שונה לרוב מחברו.
אמנם הבנו כעת איך ומתי התחילו המחלוקות, אבל עלינו לברר שאלה נוספת, והיא האם אין רק דעה אמיתית אחת? איך אפשר לומר "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" כאשר אחד אומר טהור והשני טמא? על שאלה זו עונה המהר"ל בספרו באר הגולה [עמ' כ-כא] ושם הוא מבאר, שכשם שבעולם החומרי כל דבר מורכב מכמה יסודות ויש לו מספר בחינות, כך גם בתורה יש לכל דבר צדדים לכאן ולכאן. וכשם שבעולם החומרי לא נכון לומר שיש רק בחינה אחת ומי שאומר אחרת - דעתו אינה חלק מהאמת, כך גם בתורה. חשוב להדגיש, שעל אף שבכל דעה יש צד של אמת, לאחר שנפסקה ההלכה לפי דעה אחת, אנו מחויבים ללכת על פיה.
שאלות לדיון
מדוע כתב משה רבנו ספר נפרד לכל שבט משבטי ישראל?
מדוע משה רבנו לא מת? איזה מסר חינוכי ניתן ללמוד מכך?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שימוש נכון בתנור הביתי
רמב"ם וכוזרי
אנחנו קודש למענך
הלכלוך הקדוש
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
