ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
וְנִשְׁאַר בְּכָאן פֶּרֶק גָּדוֹל רָאוּי לָנוּ לְבַאֲרוֹ, וְהוּא: שֶׁהַנָּבִיא כְּשֶׁיִּתְנַבֵּא בְּצָרוֹת וּמְאֹרָעוֹת לְעָם שֶׁהֵם חַיָּבִים•, כְּגוֹן: שֶׁיַּזְהִירֵם בְּרָעָב, אוֹ חֶרֶב, אוֹ שֶׁתֵּהָפֵך אַרְצָם, אוֹ יֵרְדוּ עֲלֵיהֶם אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, וְכַדּוֹמֶה לוֹ. וְאַחַר כֵּן לֹא יִתְקַיֵּם דָּבָר מִן הָעִנְיָן הַהוּא, וְרֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם וְעָמְדוּ כָּל עִנְיָנֵיהֶם בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה — לֹא יִוָּדַע בּוֹ כְּזַב הַנָּבִיא, וְאֵין רָאוּי לוֹמַר: שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר וְשֶׁיִּהְיֶה חַיָּב מִיתָה — מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִחַם עַל הָרָעָה. וְאֶפְשָׁר שֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה וְסָרוּ מִנָּאָצוֹתָם, אוֹ יְאַחֵר גְּמוּלָם• הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּחֶמְלָתוֹ, וְהֶאֱרִיךְ אַפּוֹ לָהֶם עַד זְמָן אַחֵר. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לְאַחְאָב, בְּאָמְרוֹ עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ: "לֹא-אָבִיא הָרָעָה בְּיָמָיו בִּימֵי בְנוֹ אָבִיא הָרָעָה" (מלכים א כא כט). אוֹ יְרַחֵם עֲלֵיהֶם לְמַעַן זְכֻיּוֹת שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם. וְלֹא אָמַר• עַל דָּבָר כָּזֶה: "לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא" (דברים יח כב). אֲבָל אִם הִבְטִיחַ בִבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת שֶׁיִּתְחַדְּשׁוּ לִזְמַן קָצוּב, וְיֹאמַר: בְּשָׁנָה זוֹ יִהְיֶה הַשְׁקֵט וְשַׁלְוָה — וְהָיוּ בָהּ מִלְחֲמוֹת, אוֹ יֹאמַר: שָׁנָה זוֹ תִהְיֶה גְּשׁוּמָה וּבְרוּכָה — וְיִהְיֶה בָהּ רָעָב וּבַצֹּרֶת וְכַדּוֹמֶה לוֹ — נֵדָע שֶׁהוּא נְבִיא שֶׁקֶר, וְהִתְקַיֵּם• בִּטּוּל טַעֲנָתוֹ וְשִׁקְרוֹ. וְעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: "בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ" (דברים יח כב). רְצוֹנוֹ לוֹמַר: אַל יַפְחִידְךָ וְאַל יַבְהִילְךָ מִלַּהֲרֹג אוֹתוֹ אֱמוּנָתוֹ• וְיָשְׁרוֹ וְחָכְמָתוֹ — אַחֲרֵי אֲשֶׁר מְלָאוֹ לִבּוֹ לְהָעִיד דָּבָר גָּדוֹל כָּזֶה, וְדִבֵּר סָרָה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרָךְ. שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּשֶׁיַּבְטִיחַ אֻמָּה בִּבְשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת עַל יְדֵי נָבִיא, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַעֲשֵׂן — כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם• נְבוּאָתוֹ לִבְנֵי אָדָם. וְהוּא מַה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם: "כָּל דָּבָר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְטוֹבָה — אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי — אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ" (ברכות ז א).
___________________________________
חַיָּבִים – הראויים לקבל עונש על חטאיהם. יְאַחֵר גְּמוּלָם – עונשם מתעכב. וְלֹא אָמַר – ה', בדבריו על נביאי השקר. וְהִתְקַיֵּם – התברר. אֱמוּנָתוֹ וכו' – של נביא השקר. כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם – כדי שתהיה אפשרות לברר את אמיתות הנביא.
ביאורים
האם כל נבואה חייבת להתגשם? האם יתכן שנביא אמר דבר שיקרה בעתיד והוא לבסוף לא יתרחש? הרמב"ם מחדש שלא כל נבואה חייבת להתממש, ולמרות זאת אין זה גורע מאמינותו של הנביא.
כאשר הנביא מתנבא לטובה- נבואה זו חייבת להתגשם אחת לאחת. אם משהו מדבריו לא יתרחש אנו יודעים שהוא איננו נביא אמת. לעומת זאת, אם נביא מתנבא לרעה- אין נבואתו חייבת להתרחש. ההבדל הוא שנבואה רעה מגיעה רק כאשר ישנם מעשים רעים שגרמו לאותה גזירה קשה. המעשים הם אלו שגרמו לרעה שתבוא עליהם. מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. ולכן אם מתבטל הגורם שבגללה נגזרה הגזירה ממילא היא גם כן מתבטלת. זו הסיבה שאם בני האדם עשו תשובה- הגזירה יכולה להתבטל ונבואתו של הנביא לא תתגשם. ישנם מעשים שלא מספיקה התשובה כדי לבטל את הגזירה אלא צריכים גם זכויות קודמות כדי שיגנו על בני האדם. לעתים אף יתכן שהקב"ה מאריך אפיו כלפי אותם הרשעים. סיבות אלו גורמות לכך שאי התגשמות של נבואה רעה לא מעידה על כך שאותו חכם אינו נביא.
לעומת הנבואה הרעה- נבואה לטובה לעולם אינה חוזרת. גם אם הנבואה הטובה היא בעקבות מעשים טובים- אין היא מתבטלת כאשר המעשים השתנו ובני האדם נהפכו לרעים וחטאים. הסיבה לכך היא שקיום הנבואה לטובה זוהי בעצם הדרך היחידה לדעת האם החכם שאומר שהוא נביא הוא באמת נביא. שהרי הוא אינו צריך לעשות אות ומופת על טבעיים. ולכן הקב"ה קבע שרק נבואה לטובה היא מדד לכך שהוא נביא אמת. הקב"ה יכול היה לקבוע שהמדד הוא נבואה סתמית על העתיד, ולא נבואה לטובה, אך הוא בחר דווקא בנבואה לטובה אשר היא איננה משמשת רק כאמצעי להוכחה שהחכם הוא נביא אלא יש לה מהות מצד עצמה. מחר נראה שגם לכלל זה ישנם סייגים מסוימים.
הרחבות
ה' ניחם על הרעה
לֹא יִוָּדַע בּוֹ כְּזַב הַנָּבִיא . הרמב"ם מונה כאן שלוש סיבות לכך שהקב"ה חוזר בו מן הרעה שרוצה לעשות (ושלכן לא ניתן לבחון את הנביא כאשר הוא מנבא על רעה העתידה לבוא).
א. "שעשו תשובה וסרו מנאצותם". כלומר הפסיקו לחטוא וחזרו בתשובה. הרמב"ם במשנה תורה [יסודי התורה י, ד] נוקט כדוגמה את סיפור אנשי נינוה המובא בספר יונה.
ב. "האריך להם אפו עד זמן אחר". אחת ממידותיו של הקב"ה היא 'ארך-אפים' כלומר הקב"ה ממתין מלהיפרע כדי לתת זמן לחזור בתשובה. מלשון הרמב"ם כאן משמע שהקב"ה ממתין מלהיפרע עקב חמלתו על עמו, אך מלשונו בהלכות יסודי התורה [י, ד] משמע שההמתנה היא בגלל שעשו תשובה מסוימת שכוחה לא חזק דיו לבטל לגמרי את הגזרה אלא רק לתת עוד זמן לשוב בתשובה.
ג. "ירחם עליהם למען זכויות שקדמו להם". סיבה זו לכאורה לא מובנת. הרי אם ישנם זכויות שקדמו למה נגזרה הגזרה מלכתחילה? ואם הגזרה נתבטלה גם עקב תשובתם, למה צריך את הצירוף של זכויות ישנות? נראה שצריך לומר כמקודם שישנן מדרגות בתשובה. יש תשובה שכוחה למחול לגמרי ויש תשובה המועילה רק בצירוף זכויות נוספות.
שאלות לדיון
מה ניתן ללמוד מכך שה' מקיים תמיד את ההבטחות הטובות שהבטיח ואילו לפעמים הוא אינו מקיים את הבטחותיו הרעות?
האם מקרי הוא שהקב"ה חוזר בו מהבטחותיו לרעה? מהו אם כן יסוד ההבדל בין הבטחה טובה לרעה?
למה באנו לעולם הזה?
אנחנו קודש למענך
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
