ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
דניאל בן צבי אברהם ויעל שרה בת יצחק
דַּע, כִּי כָּל מִצְוָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נְתָנָהּ לוֹ בְּפֵרוּשָׁהּ: הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר לוֹ פֵּרוּשָׁהּ וְעִנְיָנָהּ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא• כּוֹלֵל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ: הָיָה מֹשֶׁה נִכְנַס בְּאָהֳלוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו בַּתְּחִלָּה אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה הַנְּתוּנָה לוֹ פַּעַם אַחַת וְלִמְּדָהוּ פֵּרוּשָׁהּ, וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין• מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בָּנָיו, וְהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְאַהֲרֹן — וַיִּסְתַּלְּקוּ. וַיֵּשֶׁב הָאֶחָד לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהַשֵּׁנִי לִימִין אַהֲרֹן. וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹאוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים, וִילַמְּדֵם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הֶהָמוֹן וְכָל מְבַקֵּשׁ ה' וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם הַמִּצְוָה הַהִיא עַד יִשְׁמְעוּ הַכֹּל מִפִּיו. נִמְצָא: אַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ הַמִּצְוָה הַהִיא מִפִּי מֹשֶׁה — אַרְבָּע פְּעָמִים, וּבָנָיו — שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהַזְּקֵנִים — שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּשְׁאָר הָעָם — פַּעַם אַחַת. וַיִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, וְחָזַר אַהֲרֹן לְפָרֵשׁ הַמִּצְוָה הַהִיא אֲשֶׁר לָמַד — שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אַרְבָּע פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ — עַל כָּל הַנִּמְצְאִים. וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מֵאִתָּם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ בָנָיו הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שָׁלֹשׁ מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן. וְחוֹזְרִין אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, לְלַמֵּד הַמִּצְוָה הַהִיא לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְנִסְתַּלְּקוּ מִלְּלַמֵּד. וְנִמְצָאוּ שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שְׁתַּיִם מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן וְאַחַת מִפִּי אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְחוֹזְרִים הַזְּקֵנִים גַּם הֵם אַחַר כֵּן לְהוֹרוֹת הַמִּצְוָה לְהָמוֹן פַּעַם אַחַת. נִמְצְאוּ כָּל הַקָּהָל שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה הַהִיא אַרְבָּע פְּעָמִים: פַּעַם מִפִּי מֹשֶׁה וּפַעַם מִפִּי אַהֲרֹן וּשְׁלִישִׁית מִפִּי בָנָיו וּרְבִיעִית מִפִּי הַזְּקֵנִים.
שינון התורה
וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ כָּל הָעָם הוֹלְכִים לְלַמֵּד אִישׁ לְאָחִיו מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה, וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשָּׂרִים• עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא• הַמִּצְוָה הַהִיא וְיַרְגִּילוּ לִקְרוֹתָהּ.
___________________________________
וְיִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין – יעזוב את מקומו וישב ליד משה רבינו. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים – ראשי העם ('שרי עשרות') יפיצו וילמדו בהמון. בְּגִרְסָא – בעל פה.
ביאורים
החיבור התורני הראשון של הרמב"ם הוא פירושו על המשנה. פירוש זה הוא יצירה יחודית המבארת את דברי המשנה. לפני הפירוש עצמו הרמב"ם כתב הקדמה. מטרת ההקדמה היא כפולה;
א. לבאר יסודות אמוניים ביחס לתורה שבעל פה אשר צריכים להיות התשתית הרוחנית שממנה האדם מגיע למשנה.
ב. להסביר מהם המניעים לכתיבת הפירוש של הרמב"ם ומה מטרתו וייחודו של פירוש זה.
המשנה היא תמציתה של התורה שבעל פה, לכן רוב ההקדמה מוקדשת לבירור מסורת התורה שבעל פה. הרמב"ם בחר לעסוק דווקא בנושא זה הן מצד חשיבותו הרבה והן לאור המאבק העז שהיה בין חכמי ישראל לקראים. הקראים ראו בתורה שבכתב את חזות הכל וקראו תיגר על אמינותה ותוקפה של התורה שבעל פה. הרמב"ם מבסס את אמיתתה של המשנה, ומחזק את התוקף שיש לדברי חכמים. כל מצווה שהקב"ה מסר למשה, מסר לו את פירושה עימה. אין פסוק שנכתב ללא פירוש מוסמך מפי הקב"ה לאותו כתוב. משה רבנו ישב באהלו ולימד את אהרן וכן את כל העם. כל העם כולו שמע את פירושם של המצוות. אין כאן אוסף מצומצם של חכמים שהתורה אצלם, אלא כל העם שותף להעברת התורה שבעל פה. הרמב"ם מסכם ואומר שכל העם שמע את המצווה ופירושה ארבע פעמים. למה משה לא לימד בעצמו את העם ארבע פעמים אלא נתן לאהרן ולזקנים ללמדם שוב? האור החיים מבאר [ויקרא יט, ב] שגם עניין זה הוא חלק מבירור התורה. דבר מצוי הוא שכאשר שני אנשים שומעים שיעור אחד יתכן שכל אחד הבין דבר אחר. יש צורך לעמת ביניהם כדי שיתברר באופן חד משמעי מה נאמר. ודאי שבירור זה צריך להיעשות בפירושה של התורה. כאשר אהרן חוזר על התורה לבניו והם לזקנים והזקנים לעם, ניתן לחוש האם יש שינוי בין מסירת פירוש המצווה ממשה רבנו לבין אלו ששמעו ממנו. באופן זה הדברים יתבררו והאמת האלוהית בפירוש המצווה תצא לאור באופן מבורר, וכך התורה שבעל פה תעבור לדור הבא ללא טעויות ומחלוקות.
הרחבות
סדר לימוד התורה
וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ . דבריו אלו של הרמב"ם לקוחים מהגמרא בעירובין [דף נד:]. לאחר שהגמרא מסבירה את סדר לימוד התורה ומפרטת אותו, היא שואלת "וליעיילו כולן ולילפו כולהו ממשה" כלומר מדוע לא נכנסו כולם יחד ללמוד מפי משה רבנו. מתרצת שם הגמרא "כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו וכבוד לזקנים" (הכבוד הוא שכל אחד נכנס בפני עצמו). בהסבר תירוץ הגמרא נראה שהמטרה של נתינת הכבוד הייתה ללמד את בני ישראל (וממילא גם אותנו) שיש הבחנה והדרגה בין החכמים. בני ישראל היו צריכים ללמוד שהם לא במדרגת הזקנים, והזקנים הם לא במדרגת אהרן. ככל שאדם גדול יותר בתורה כך סמכותו גדולה יותר וממילא גם היחס אליו הוא בכבוד גדול יותר.
ממשיכה הגמרא שם ושואלת "וניעול אהרן וניגמר ממשה וליעיילו בניו וליגמרו מאהרן...", כלומר למה בסדר הלימוד אהרן לא למד ארבע פעמים ממשה ואז בניו ילמדו ממנו ואחר כך הזקנים מהם והזקנים ילַמדו את ישראל. מתרצת הגמרא "שמשה כיוון שלמד מפי הגבורה מסתייעא מילתא", כלומר הסדר היה דווקא כך כדי שכולם, גם הזקנים וגם ישראל, ישמעו לפחות פעם אחת את התורה מפי משה רבנו. והטעם הוא שכיוון שמשה שמע מפי הקב"ה לכן מי שלומד ממנו יבין טוב יותר והדברים יתיישבו יותר בליבו.
שאלות לדיון
הרמב"ם מאריך לפרט את סדר מסירת התורה. מדוע?
"וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא הַמִּצְוָה הַהִיא". מה ניתן ללמוד מכך להיום בדרך הלימוד?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











