ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
דניאל בן צבי אברהם ויעל שרה בת יצחק
דַּע, כִּי כָּל מִצְוָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נְתָנָהּ לוֹ בְּפֵרוּשָׁהּ: הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר לוֹ פֵּרוּשָׁהּ וְעִנְיָנָהּ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא• כּוֹלֵל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ: הָיָה מֹשֶׁה נִכְנַס בְּאָהֳלוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו בַּתְּחִלָּה אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה הַנְּתוּנָה לוֹ פַּעַם אַחַת וְלִמְּדָהוּ פֵּרוּשָׁהּ, וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין• מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בָּנָיו, וְהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְאַהֲרֹן — וַיִּסְתַּלְּקוּ. וַיֵּשֶׁב הָאֶחָד לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהַשֵּׁנִי לִימִין אַהֲרֹן. וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹאוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים, וִילַמְּדֵם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הֶהָמוֹן וְכָל מְבַקֵּשׁ ה' וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם הַמִּצְוָה הַהִיא עַד יִשְׁמְעוּ הַכֹּל מִפִּיו. נִמְצָא: אַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ הַמִּצְוָה הַהִיא מִפִּי מֹשֶׁה — אַרְבָּע פְּעָמִים, וּבָנָיו — שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהַזְּקֵנִים — שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּשְׁאָר הָעָם — פַּעַם אַחַת. וַיִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, וְחָזַר אַהֲרֹן לְפָרֵשׁ הַמִּצְוָה הַהִיא אֲשֶׁר לָמַד — שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אַרְבָּע פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ — עַל כָּל הַנִּמְצְאִים. וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מֵאִתָּם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ בָנָיו הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שָׁלֹשׁ מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן. וְחוֹזְרִין אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, לְלַמֵּד הַמִּצְוָה הַהִיא לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְנִסְתַּלְּקוּ מִלְּלַמֵּד. וְנִמְצָאוּ שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שְׁתַּיִם מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן וְאַחַת מִפִּי אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְחוֹזְרִים הַזְּקֵנִים גַּם הֵם אַחַר כֵּן לְהוֹרוֹת הַמִּצְוָה לְהָמוֹן פַּעַם אַחַת. נִמְצְאוּ כָּל הַקָּהָל שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה הַהִיא אַרְבָּע פְּעָמִים: פַּעַם מִפִּי מֹשֶׁה וּפַעַם מִפִּי אַהֲרֹן וּשְׁלִישִׁית מִפִּי בָנָיו וּרְבִיעִית מִפִּי הַזְּקֵנִים.
שינון התורה
וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ כָּל הָעָם הוֹלְכִים לְלַמֵּד אִישׁ לְאָחִיו מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה, וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשָּׂרִים• עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא• הַמִּצְוָה הַהִיא וְיַרְגִּילוּ לִקְרוֹתָהּ.
___________________________________
וְיִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין – יעזוב את מקומו וישב ליד משה רבינו. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים – ראשי העם ('שרי עשרות') יפיצו וילמדו בהמון. בְּגִרְסָא – בעל פה.
ביאורים
החיבור התורני הראשון של הרמב"ם הוא פירושו על המשנה. פירוש זה הוא יצירה יחודית המבארת את דברי המשנה. לפני הפירוש עצמו הרמב"ם כתב הקדמה. מטרת ההקדמה היא כפולה;
א. לבאר יסודות אמוניים ביחס לתורה שבעל פה אשר צריכים להיות התשתית הרוחנית שממנה האדם מגיע למשנה.
ב. להסביר מהם המניעים לכתיבת הפירוש של הרמב"ם ומה מטרתו וייחודו של פירוש זה.
המשנה היא תמציתה של התורה שבעל פה, לכן רוב ההקדמה מוקדשת לבירור מסורת התורה שבעל פה. הרמב"ם בחר לעסוק דווקא בנושא זה הן מצד חשיבותו הרבה והן לאור המאבק העז שהיה בין חכמי ישראל לקראים. הקראים ראו בתורה שבכתב את חזות הכל וקראו תיגר על אמינותה ותוקפה של התורה שבעל פה. הרמב"ם מבסס את אמיתתה של המשנה, ומחזק את התוקף שיש לדברי חכמים. כל מצווה שהקב"ה מסר למשה, מסר לו את פירושה עימה. אין פסוק שנכתב ללא פירוש מוסמך מפי הקב"ה לאותו כתוב. משה רבנו ישב באהלו ולימד את אהרן וכן את כל העם. כל העם כולו שמע את פירושם של המצוות. אין כאן אוסף מצומצם של חכמים שהתורה אצלם, אלא כל העם שותף להעברת התורה שבעל פה. הרמב"ם מסכם ואומר שכל העם שמע את המצווה ופירושה ארבע פעמים. למה משה לא לימד בעצמו את העם ארבע פעמים אלא נתן לאהרן ולזקנים ללמדם שוב? האור החיים מבאר [ויקרא יט, ב] שגם עניין זה הוא חלק מבירור התורה. דבר מצוי הוא שכאשר שני אנשים שומעים שיעור אחד יתכן שכל אחד הבין דבר אחר. יש צורך לעמת ביניהם כדי שיתברר באופן חד משמעי מה נאמר. ודאי שבירור זה צריך להיעשות בפירושה של התורה. כאשר אהרן חוזר על התורה לבניו והם לזקנים והזקנים לעם, ניתן לחוש האם יש שינוי בין מסירת פירוש המצווה ממשה רבנו לבין אלו ששמעו ממנו. באופן זה הדברים יתבררו והאמת האלוהית בפירוש המצווה תצא לאור באופן מבורר, וכך התורה שבעל פה תעבור לדור הבא ללא טעויות ומחלוקות.
הרחבות
סדר לימוד התורה
וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ . דבריו אלו של הרמב"ם לקוחים מהגמרא בעירובין [דף נד:]. לאחר שהגמרא מסבירה את סדר לימוד התורה ומפרטת אותו, היא שואלת "וליעיילו כולן ולילפו כולהו ממשה" כלומר מדוע לא נכנסו כולם יחד ללמוד מפי משה רבנו. מתרצת שם הגמרא "כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו וכבוד לזקנים" (הכבוד הוא שכל אחד נכנס בפני עצמו). בהסבר תירוץ הגמרא נראה שהמטרה של נתינת הכבוד הייתה ללמד את בני ישראל (וממילא גם אותנו) שיש הבחנה והדרגה בין החכמים. בני ישראל היו צריכים ללמוד שהם לא במדרגת הזקנים, והזקנים הם לא במדרגת אהרן. ככל שאדם גדול יותר בתורה כך סמכותו גדולה יותר וממילא גם היחס אליו הוא בכבוד גדול יותר.
ממשיכה הגמרא שם ושואלת "וניעול אהרן וניגמר ממשה וליעיילו בניו וליגמרו מאהרן...", כלומר למה בסדר הלימוד אהרן לא למד ארבע פעמים ממשה ואז בניו ילמדו ממנו ואחר כך הזקנים מהם והזקנים ילַמדו את ישראל. מתרצת הגמרא "שמשה כיוון שלמד מפי הגבורה מסתייעא מילתא", כלומר הסדר היה דווקא כך כדי שכולם, גם הזקנים וגם ישראל, ישמעו לפחות פעם אחת את התורה מפי משה רבנו. והטעם הוא שכיוון שמשה שמע מפי הקב"ה לכן מי שלומד ממנו יבין טוב יותר והדברים יתיישבו יותר בליבו.
שאלות לדיון
הרמב"ם מאריך לפרט את סדר מסירת התורה. מדוע?
"וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא הַמִּצְוָה הַהִיא". מה ניתן ללמוד מכך להיום בדרך הלימוד?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
