ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אות א' ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

י"א תשרי תשע"ג

אות א'

י"א תשרי תשע"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
דניאל בן צבי אברהם ויעל שרה בת יצחק

דרך לימוד התורה לישראל
דַּע, כִּי כָּל מִצְוָה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נְתָנָהּ לוֹ בְּפֵרוּשָׁהּ: הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֵר לוֹ פֵּרוּשָׁהּ וְעִנְיָנָהּ, וְכָל מַה שֶּׁהוּא• כּוֹלֵל סֵפֶר הַתּוֹרָה. וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ: הָיָה מֹשֶׁה נִכְנַס בְּאָהֳלוֹ, וְנִכְנַס אֵלָיו בַּתְּחִלָּה אַהֲרֹן, וּמֹשֶׁה הָיָה אוֹמֵר לוֹ הַמִּצְוָה הַנְּתוּנָה לוֹ פַּעַם אַחַת וְלִמְּדָהוּ פֵּרוּשָׁהּ, וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין• מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בָּנָיו, וְהָיָה מֹשֶׁה אוֹמֵר לָהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְאַהֲרֹן — וַיִּסְתַּלְּקוּ. וַיֵּשֶׁב הָאֶחָד לִשְׂמֹאל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהַשֵּׁנִי לִימִין אַהֲרֹן. וְאַחֲרֵי כֵן יָבוֹאוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים, וִילַמְּדֵם מֹשֶׁה כְּמוֹ שֶׁלִּמֵּד לְאַהֲרֹן וּבָנָיו. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הֶהָמוֹן וְכָל מְבַקֵּשׁ ה' וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם הַמִּצְוָה הַהִיא עַד יִשְׁמְעוּ הַכֹּל מִפִּיו. נִמְצָא: אַהֲרֹן שׁוֹמֵעַ הַמִּצְוָה הַהִיא מִפִּי מֹשֶׁה — אַרְבָּע פְּעָמִים, וּבָנָיו — שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהַזְּקֵנִים — שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּשְׁאָר הָעָם — פַּעַם אַחַת. וַיִּסְתַּלֵּק מֹשֶׁה, וְחָזַר אַהֲרֹן לְפָרֵשׁ הַמִּצְוָה הַהִיא אֲשֶׁר לָמַד — שֶׁשָּׁמַע מִפִּי מֹשֶׁה אַרְבָּע פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ — עַל כָּל הַנִּמְצְאִים. וַיִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן מֵאִתָּם אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמְעוּ בָנָיו הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שָׁלֹשׁ מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן. וְחוֹזְרִין אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר, אַחֲרֵי שֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן, לְלַמֵּד הַמִּצְוָה הַהִיא לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וְנִסְתַּלְּקוּ מִלְּלַמֵּד. וְנִמְצָאוּ שִׁבְעִים הַזְּקֵנִים שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה אַרְבָּע פְּעָמִים: שְׁתַּיִם מִפִּי מֹשֶׁה וְאַחַת מִפִּי אַהֲרֹן וְאַחַת מִפִּי אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר. וְחוֹזְרִים הַזְּקֵנִים גַּם הֵם אַחַר כֵּן לְהוֹרוֹת הַמִּצְוָה לְהָמוֹן פַּעַם אַחַת. נִמְצְאוּ כָּל הַקָּהָל שׁוֹמְעִים הַמִּצְוָה הַהִיא אַרְבָּע פְּעָמִים: פַּעַם מִפִּי מֹשֶׁה וּפַעַם מִפִּי אַהֲרֹן וּשְׁלִישִׁית מִפִּי בָנָיו וּרְבִיעִית מִפִּי הַזְּקֵנִים.
שינון התורה
וְאַחֲרֵי כֵן הָיוּ כָּל הָעָם הוֹלְכִים לְלַמֵּד אִישׁ לְאָחִיו מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִפִּי מֹשֶׁה, וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשָּׂרִים• עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְלַמֵּד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא• הַמִּצְוָה הַהִיא וְיַרְגִּילוּ לִקְרוֹתָהּ.
___________________________________

וְיִסְתַּלֵּק אַהֲרֹן וְיַחֲזֹר לִימִין – יעזוב את מקומו וישב ליד משה רבינו. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים – ראשי העם ('שרי עשרות') יפיצו וילמדו בהמון. בְּגִרְסָא – בעל פה.

ביאורים
החיבור התורני הראשון של הרמב"ם הוא פירושו על המשנה. פירוש זה הוא יצירה יחודית המבארת את דברי המשנה. לפני הפירוש עצמו הרמב"ם כתב הקדמה. מטרת ההקדמה היא כפולה;
א. לבאר יסודות אמוניים ביחס לתורה שבעל פה אשר צריכים להיות התשתית הרוחנית שממנה האדם מגיע למשנה.
ב. להסביר מהם המניעים לכתיבת הפירוש של הרמב"ם ומה מטרתו וייחודו של פירוש זה.
המשנה היא תמציתה של התורה שבעל פה, לכן רוב ההקדמה מוקדשת לבירור מסורת התורה שבעל פה. הרמב"ם בחר לעסוק דווקא בנושא זה הן מצד חשיבותו הרבה והן לאור המאבק העז שהיה בין חכמי ישראל לקראים. הקראים ראו בתורה שבכתב את חזות הכל וקראו תיגר על אמינותה ותוקפה של התורה שבעל פה. הרמב"ם מבסס את אמיתתה של המשנה, ומחזק את התוקף שיש לדברי חכמים. כל מצווה שהקב"ה מסר למשה, מסר לו את פירושה עימה. אין פסוק שנכתב ללא פירוש מוסמך מפי הקב"ה לאותו כתוב. משה רבנו ישב באהלו ולימד את אהרן וכן את כל העם. כל העם כולו שמע את פירושם של המצוות. אין כאן אוסף מצומצם של חכמים שהתורה אצלם, אלא כל העם שותף להעברת התורה שבעל פה. הרמב"ם מסכם ואומר שכל העם שמע את המצווה ופירושה ארבע פעמים. למה משה לא לימד בעצמו את העם ארבע פעמים אלא נתן לאהרן ולזקנים ללמדם שוב? האור החיים מבאר [ויקרא יט, ב] שגם עניין זה הוא חלק מבירור התורה. דבר מצוי הוא שכאשר שני אנשים שומעים שיעור אחד יתכן שכל אחד הבין דבר אחר. יש צורך לעמת ביניהם כדי שיתברר באופן חד משמעי מה נאמר. ודאי שבירור זה צריך להיעשות בפירושה של התורה. כאשר אהרן חוזר על התורה לבניו והם לזקנים והזקנים לעם, ניתן לחוש האם יש שינוי בין מסירת פירוש המצווה ממשה רבנו לבין אלו ששמעו ממנו. באופן זה הדברים יתבררו והאמת האלוהית בפירוש המצווה תצא לאור באופן מבורר, וכך התורה שבעל פה תעבור לדור הבא ללא טעויות ומחלוקות.

הרחבות
סדר לימוד התורה
וְעִנְיָן לִמּוּדוֹ לְיִשְׂרָאֵל הָיָה כְּפִי שֶׁאֹמַר לָךְ . דבריו אלו של הרמב"ם לקוחים מהגמרא בעירובין [דף נד:]. לאחר שהגמרא מסבירה את סדר לימוד התורה ומפרטת אותו, היא שואלת "וליעיילו כולן ולילפו כולהו ממשה" כלומר מדוע לא נכנסו כולם יחד ללמוד מפי משה רבנו. מתרצת שם הגמרא "כדי לחלוק כבוד לאהרן ובניו וכבוד לזקנים" (הכבוד הוא שכל אחד נכנס בפני עצמו). בהסבר תירוץ הגמרא נראה שהמטרה של נתינת הכבוד הייתה ללמד את בני ישראל (וממילא גם אותנו) שיש הבחנה והדרגה בין החכמים. בני ישראל היו צריכים ללמוד שהם לא במדרגת הזקנים, והזקנים הם לא במדרגת אהרן. ככל שאדם גדול יותר בתורה כך סמכותו גדולה יותר וממילא גם היחס אליו הוא בכבוד גדול יותר.
ממשיכה הגמרא שם ושואלת "וניעול אהרן וניגמר ממשה וליעיילו בניו וליגמרו מאהרן...", כלומר למה בסדר הלימוד אהרן לא למד ארבע פעמים ממשה ואז בניו ילמדו ממנו ואחר כך הזקנים מהם והזקנים ילַמדו את ישראל. מתרצת הגמרא "שמשה כיוון שלמד מפי הגבורה מסתייעא מילתא", כלומר הסדר היה דווקא כך כדי שכולם, גם הזקנים וגם ישראל, ישמעו לפחות פעם אחת את התורה מפי משה רבנו. והטעם הוא שכיוון שמשה שמע מפי הקב"ה לכן מי שלומד ממנו יבין טוב יותר והדברים יתיישבו יותר בליבו.

שאלות לדיון
הרמב"ם מאריך לפרט את סדר מסירת התורה. מדוע?
"וְכוֹתְבִים הַמִּצְוָה הַהִיא בִּמְגִלוֹת. וַיְשׁוֹטְטוּ הַשַּׂרִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לִלְמֹד וְלַהֲגוֹת, עַד שֶׁיֵּדְעוּ בְּגִרְסָא הַמִּצְוָה הַהִיא". מה ניתן ללמוד מכך להיום בדרך הלימוד?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il