ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
וּנְבוּאַת עֲבוֹדָה זָרָה תֵּחָלֵק לִשְׁנֵי חֲלָקִים:
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — שֶׁיָּקוּם נָבִיא וְיֹאמַר: כּוֹכָב פְּלוֹנִי נָתַן עָלַי רוּחוֹ וְאָמַר לִי: עֲבֹד אוֹתִי בְּכָךְ, אוֹ קְרָא אֵלַי בְּכָךְ — וְאֶעֱנֶךָּ. וְכֵן אִם יִקְרָא בְּנֵי אִישׁ לַעֲבוֹד לְצֶלֶם מִן הַצְּלָמִים, אוֹ לְטַלִּיסְמָא• מִן הַטַּלִּיסְמָאוֹת וְיֹאמַר: זֶה הוֹדִיעַנִי בְּכָךְ, וְהִגִּיד לִי כָּךְ, וְצִוָּה עָלַי לְצַוּוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל עִנְיָן פְּלוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה.
נבואה בשם ה' לעבוד עבודה זרה
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי – שֶׁיֹּאמַר: הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד, אוֹ לְהוֹרִיד כֹּחַ פְּלוֹנִי לְעִנְיָן פְּלוֹנִי, וְיַגִּיד לָהֶם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדוֹת וְהַפְּעָלִים שֶׁעוֹשִׂים אוֹתָם עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַהִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה• — גַּם זֶה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁזֶּה הַשֵּׁם• כּוֹלֵל: מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ צִוְּתָה לַעֲבוֹד אוֹתָהּ, אוֹ מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לַעֲבוֹד שׁוּם דָבָר מֵהֵם. וּכְשֶׁנִּשְׁמַע מִן הַמִּתְיַחֵשׂ לַנְּבוּאָה אַחַת מִשְּׁתֵּי הַדֵּעוֹת הָאֵלֶּה, וְהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה — דִּינוֹ שֶׁיֵּהָרֵג בְּחֶנֶק. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת" (דברים יג ו). וְאֵין לָנוּ לְהַבִּיט לְהִתְיַחֲסוֹ לַנְּבוּאָה, וְלֹא נְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אוֹת. וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה מִן הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים לְקַיֵּם לוֹ הַנְּבוּאָה מַה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מֻפְלָאִים מֵהֵם – יֵחָנֵק, וְאֵין לְהַבִּיט לְאוֹתוֹתָיו. שֶׁטַּעַם קִיּוּם הָאוֹתוֹת הָהֵם הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם" (שם ד). וְעוֹד: הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב• עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹתָיו. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּמוֹפֵת אֵצֶל בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל: שֶׁאֵין לְכַבֵּד וְלַעֲבֹד זוּלָתִי הָאֶחָד•, הַמַּמְצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים וְהַמִּתְאַחֵד• בְּמִכְלַל הַשְּׁלֵמוּת.
___________________________________
לְטַלִּיסְמָא - קמיע. כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה – כפי שמבואר בתורה, אלו עבודות נחשבות לעבודה-זרה. זֶּה הַשֵּׁם – המושג 'מתנבא בשם עבודה-זרה'. הַמַּכְזִיב – המכחיש. זוּלָתִי הָאֶחָד – מלבד ה', שאין אלוהים מלבדו. וְהַמִּתְאַחֵד – המתייחד.
ביאורים
הרמב"ם פתח את דבריו בעניין הנבואה בטעות שיש לבני אדם ביחס לאותות. רבים מישראל סוברים שהנביא חייב לעשות אותות מופלאים כדי להוכיח את נבואתו. ממה נובעת טעות זו ולמה הרמב"ם יוצא נגדה בחריפות גדולה? אדם שמתבונן על העולם רואה שעולם כמנהגו נוהג. חוקי הטבע שולטים ללא מיצרים ואין כל חדש תחת השמש. כאשר נעשה מופת על טבעי הדבר מוכיח על מציאותו של ריבון אשר אינו כפוף לחוקי הטבע אלא יכול לשנותם. הוא זה שקובע את 'כללי המשחק' ומחליט ברצונו החופשי מתי להפוך סדרי בראשית. האדם שעושה מופתים כאלו שיוצאים מגדר הטבע מראה שאותו ריבון מסר לו כוחות מופלאים אלו וסומך עליו. לכן רבים חושבים שזה מוכיח שגם אותו ריבון מסר לו ידיעות עתידיות ויכולת לומר לנו מהי דעתו של אותו ריבון. הרמב"ם חלק על הלך חשיבה זה. הוא חשש מטעות זו בגלל החשש שנביא ישתמש בכוחות אלו לרעה ויהיה נביא לעבודה זרה. ישנם בעלי כוחות או סתם מאחזי עיניים שקיימים בעולם. הם יכולים לעשות דבר שיראה בעינינו כמופת על טבעי. יבוא האדם לחשוב שמי שנתן לו את הכוח הזה הוא רק הקב"ה, שבו הוא מאמין. אם כן, ישנה התגלות אלוהית לאותו נביא שה' עימו. ומכאן כל מה שיאמר לנו, בין אם בשם ה' ובין אם בשמה של עבודה זרה, אנו נעשה! יוצא שהאדם יעבוד עבודה זרה לשם שמים, מתוך כוונה לעשות רצון ה' והוא עושה ההפך הגמור מרצונו!
הרמב"ם שולל זאת באופן מוחלט. גם אם יבוא אדם שיעשה מופתים על טבעיים שלא נשמעו מעולם ומרעישים את לב הרואים בעוצמתם - אין הדבר אומר כלום על הקשר בינו לבין הקב"ה. וודאי שאין לו לעבוד שום עבודה זרה מבלעדי העבודה לה' יתברך, אחרי שכבר ברור שאין לעבוד שום נברא אלא רק את הבורא בעצמו.
הרחבות
ייחוד ה'
הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד... לְעִנְיָן פְּלוֹנִי . אף שנביא זה אומר את נבואתו בשם ה', הרמב"ם עדיין מגדיר זאת כנבואה בשם עבודה זרה. כל אמירה הקוראת לעבוד לכוחות אחרים במציאות, נחשבת כעבודה זרה ואין זה משנה מי אומר אותה ובשם מי הוא אומר אותה. "אין עוד מלבדו" זו קביעה מוחלטת שלא ניתנת לערעור. ייחודו של הקב"ה הוא אחד מעיקרי אמונתנו- "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים, והוא לבדו אלהינו, היה הווה ויהיה" [י"ג עיקרים].
ניסיון
"כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם". לשם מה הקב"ה מביא ניסיון? האם אין הקב"ה יודע מחשבות לבו של אדם?
כותב הרמב"ן : "עניין הניסיון בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו... יקרא ניסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצווה בו להוציא הדבר מן הכוח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצווה אותו בניסיון... והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה" [בראשית כב, א]. כלומר, הקב"ה אינו מביא ניסיון לאדם כדי לבחון אותו ואת נאמנותו. ההיפך הוא הנכון. הקב"ה יודע את מחשבות לבו של אדם ולכן מנסה אותו כדי לזַכותו שיוציא לפועל את אשר בלבו ועל ידי כך יגיע לדרגה גבוהה יותר.
שאלות לדיון
כיצד אפשר להתמודד כנגד נביא שקר עוצמתי ומשכנע? האם גם כיום ישנן תופעות שמקבילות לתופעת נביאי השקר?
"הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן". האם תמיד היגיון גובר על ראיית המוחש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












