ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
וּנְבוּאַת עֲבוֹדָה זָרָה תֵּחָלֵק לִשְׁנֵי חֲלָקִים:
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — שֶׁיָּקוּם נָבִיא וְיֹאמַר: כּוֹכָב פְּלוֹנִי נָתַן עָלַי רוּחוֹ וְאָמַר לִי: עֲבֹד אוֹתִי בְּכָךְ, אוֹ קְרָא אֵלַי בְּכָךְ — וְאֶעֱנֶךָּ. וְכֵן אִם יִקְרָא בְּנֵי אִישׁ לַעֲבוֹד לְצֶלֶם מִן הַצְּלָמִים, אוֹ לְטַלִּיסְמָא• מִן הַטַּלִּיסְמָאוֹת וְיֹאמַר: זֶה הוֹדִיעַנִי בְּכָךְ, וְהִגִּיד לִי כָּךְ, וְצִוָּה עָלַי לְצַוּוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל עִנְיָן פְּלוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה.
נבואה בשם ה' לעבוד עבודה זרה
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי – שֶׁיֹּאמַר: הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד, אוֹ לְהוֹרִיד כֹּחַ פְּלוֹנִי לְעִנְיָן פְּלוֹנִי, וְיַגִּיד לָהֶם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדוֹת וְהַפְּעָלִים שֶׁעוֹשִׂים אוֹתָם עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַהִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה• — גַּם זֶה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁזֶּה הַשֵּׁם• כּוֹלֵל: מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ צִוְּתָה לַעֲבוֹד אוֹתָהּ, אוֹ מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לַעֲבוֹד שׁוּם דָבָר מֵהֵם. וּכְשֶׁנִּשְׁמַע מִן הַמִּתְיַחֵשׂ לַנְּבוּאָה אַחַת מִשְּׁתֵּי הַדֵּעוֹת הָאֵלֶּה, וְהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה — דִּינוֹ שֶׁיֵּהָרֵג בְּחֶנֶק. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת" (דברים יג ו). וְאֵין לָנוּ לְהַבִּיט לְהִתְיַחֲסוֹ לַנְּבוּאָה, וְלֹא נְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אוֹת. וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה מִן הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים לְקַיֵּם לוֹ הַנְּבוּאָה מַה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מֻפְלָאִים מֵהֵם – יֵחָנֵק, וְאֵין לְהַבִּיט לְאוֹתוֹתָיו. שֶׁטַּעַם קִיּוּם הָאוֹתוֹת הָהֵם הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם" (שם ד). וְעוֹד: הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב• עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹתָיו. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּמוֹפֵת אֵצֶל בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל: שֶׁאֵין לְכַבֵּד וְלַעֲבֹד זוּלָתִי הָאֶחָד•, הַמַּמְצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים וְהַמִּתְאַחֵד• בְּמִכְלַל הַשְּׁלֵמוּת.
___________________________________
לְטַלִּיסְמָא - קמיע. כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה – כפי שמבואר בתורה, אלו עבודות נחשבות לעבודה-זרה. זֶּה הַשֵּׁם – המושג 'מתנבא בשם עבודה-זרה'. הַמַּכְזִיב – המכחיש. זוּלָתִי הָאֶחָד – מלבד ה', שאין אלוהים מלבדו. וְהַמִּתְאַחֵד – המתייחד.
ביאורים
הרמב"ם פתח את דבריו בעניין הנבואה בטעות שיש לבני אדם ביחס לאותות. רבים מישראל סוברים שהנביא חייב לעשות אותות מופלאים כדי להוכיח את נבואתו. ממה נובעת טעות זו ולמה הרמב"ם יוצא נגדה בחריפות גדולה? אדם שמתבונן על העולם רואה שעולם כמנהגו נוהג. חוקי הטבע שולטים ללא מיצרים ואין כל חדש תחת השמש. כאשר נעשה מופת על טבעי הדבר מוכיח על מציאותו של ריבון אשר אינו כפוף לחוקי הטבע אלא יכול לשנותם. הוא זה שקובע את 'כללי המשחק' ומחליט ברצונו החופשי מתי להפוך סדרי בראשית. האדם שעושה מופתים כאלו שיוצאים מגדר הטבע מראה שאותו ריבון מסר לו כוחות מופלאים אלו וסומך עליו. לכן רבים חושבים שזה מוכיח שגם אותו ריבון מסר לו ידיעות עתידיות ויכולת לומר לנו מהי דעתו של אותו ריבון. הרמב"ם חלק על הלך חשיבה זה. הוא חשש מטעות זו בגלל החשש שנביא ישתמש בכוחות אלו לרעה ויהיה נביא לעבודה זרה. ישנם בעלי כוחות או סתם מאחזי עיניים שקיימים בעולם. הם יכולים לעשות דבר שיראה בעינינו כמופת על טבעי. יבוא האדם לחשוב שמי שנתן לו את הכוח הזה הוא רק הקב"ה, שבו הוא מאמין. אם כן, ישנה התגלות אלוהית לאותו נביא שה' עימו. ומכאן כל מה שיאמר לנו, בין אם בשם ה' ובין אם בשמה של עבודה זרה, אנו נעשה! יוצא שהאדם יעבוד עבודה זרה לשם שמים, מתוך כוונה לעשות רצון ה' והוא עושה ההפך הגמור מרצונו!
הרמב"ם שולל זאת באופן מוחלט. גם אם יבוא אדם שיעשה מופתים על טבעיים שלא נשמעו מעולם ומרעישים את לב הרואים בעוצמתם - אין הדבר אומר כלום על הקשר בינו לבין הקב"ה. וודאי שאין לו לעבוד שום עבודה זרה מבלעדי העבודה לה' יתברך, אחרי שכבר ברור שאין לעבוד שום נברא אלא רק את הבורא בעצמו.
הרחבות
ייחוד ה'
הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד... לְעִנְיָן פְּלוֹנִי . אף שנביא זה אומר את נבואתו בשם ה', הרמב"ם עדיין מגדיר זאת כנבואה בשם עבודה זרה. כל אמירה הקוראת לעבוד לכוחות אחרים במציאות, נחשבת כעבודה זרה ואין זה משנה מי אומר אותה ובשם מי הוא אומר אותה. "אין עוד מלבדו" זו קביעה מוחלטת שלא ניתנת לערעור. ייחודו של הקב"ה הוא אחד מעיקרי אמונתנו- "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים, והוא לבדו אלהינו, היה הווה ויהיה" [י"ג עיקרים].
ניסיון
"כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם". לשם מה הקב"ה מביא ניסיון? האם אין הקב"ה יודע מחשבות לבו של אדם?
כותב הרמב"ן : "עניין הניסיון בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו... יקרא ניסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצווה בו להוציא הדבר מן הכוח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצווה אותו בניסיון... והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה" [בראשית כב, א]. כלומר, הקב"ה אינו מביא ניסיון לאדם כדי לבחון אותו ואת נאמנותו. ההיפך הוא הנכון. הקב"ה יודע את מחשבות לבו של אדם ולכן מנסה אותו כדי לזַכותו שיוציא לפועל את אשר בלבו ועל ידי כך יגיע לדרגה גבוהה יותר.
שאלות לדיון
כיצד אפשר להתמודד כנגד נביא שקר עוצמתי ומשכנע? האם גם כיום ישנן תופעות שמקבילות לתופעת נביאי השקר?
"הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן". האם תמיד היגיון גובר על ראיית המוחש?
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
