ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
וּנְבוּאַת עֲבוֹדָה זָרָה תֵּחָלֵק לִשְׁנֵי חֲלָקִים:
הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן — שֶׁיָּקוּם נָבִיא וְיֹאמַר: כּוֹכָב פְּלוֹנִי נָתַן עָלַי רוּחוֹ וְאָמַר לִי: עֲבֹד אוֹתִי בְּכָךְ, אוֹ קְרָא אֵלַי בְּכָךְ — וְאֶעֱנֶךָּ. וְכֵן אִם יִקְרָא בְּנֵי אִישׁ לַעֲבוֹד לְצֶלֶם מִן הַצְּלָמִים, אוֹ לְטַלִּיסְמָא• מִן הַטַּלִּיסְמָאוֹת וְיֹאמַר: זֶה הוֹדִיעַנִי בְּכָךְ, וְהִגִּיד לִי כָּךְ, וְצִוָּה עָלַי לְצַוּוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ עַל עִנְיָן פְּלוֹנִי, כְּמוֹ שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין נְבִיאֵי הַבַּעַל וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה.
נבואה בשם ה' לעבוד עבודה זרה
וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי – שֶׁיֹּאמַר: הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד, אוֹ לְהוֹרִיד כֹּחַ פְּלוֹנִי לְעִנְיָן פְּלוֹנִי, וְיַגִּיד לָהֶם עִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדוֹת וְהַפְּעָלִים שֶׁעוֹשִׂים אוֹתָם עוֹבְדֵי הָעֲבוֹדָה הַהִיא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה• — גַּם זֶה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. שֶׁזֶּה הַשֵּׁם• כּוֹלֵל: מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהִיא בְּעַצְמָהּ צִוְּתָה לַעֲבוֹד אוֹתָהּ, אוֹ מִי שֶׁיֹּאמַר, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא צִוָּה לַעֲבוֹד שׁוּם דָבָר מֵהֵם. וּכְשֶׁנִּשְׁמַע מִן הַמִּתְיַחֵשׂ לַנְּבוּאָה אַחַת מִשְּׁתֵּי הַדֵּעוֹת הָאֵלֶּה, וְהֵעִידוּ עָלָיו עֵדִים כְּפִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה — דִּינוֹ שֶׁיֵּהָרֵג בְּחֶנֶק. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: "וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת" (דברים יג ו). וְאֵין לָנוּ לְהַבִּיט לְהִתְיַחֲסוֹ לַנְּבוּאָה, וְלֹא נְבַקֵּשׁ מִמֶּנוּ אוֹת. וַאֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה מִן הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים לְקַיֵּם לוֹ הַנְּבוּאָה מַה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ מֻפְלָאִים מֵהֵם – יֵחָנֵק, וְאֵין לְהַבִּיט לְאוֹתוֹתָיו. שֶׁטַּעַם קִיּוּם הָאוֹתוֹת הָהֵם הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם" (שם ד). וְעוֹד: הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב• עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן שֶׁרוֹאָה אוֹתוֹתָיו. שֶׁכְּבָר נִתְבָּאֵר בְּמוֹפֵת אֵצֶל בַּעֲלֵי הַשֵּׂכֶל: שֶׁאֵין לְכַבֵּד וְלַעֲבֹד זוּלָתִי הָאֶחָד•, הַמַּמְצִיא כָּל הַנִּמְצָאִים וְהַמִּתְאַחֵד• בְּמִכְלַל הַשְּׁלֵמוּת.
___________________________________
לְטַלִּיסְמָא - קמיע. כְּמוֹ שֶׁנִּתְיַסֵּד אֶצְלֵנוּ בַּתּוֹרָה – כפי שמבואר בתורה, אלו עבודות נחשבות לעבודה-זרה. זֶּה הַשֵּׁם – המושג 'מתנבא בשם עבודה-זרה'. הַמַּכְזִיב – המכחיש. זוּלָתִי הָאֶחָד – מלבד ה', שאין אלוהים מלבדו. וְהַמִּתְאַחֵד – המתייחד.
ביאורים
הרמב"ם פתח את דבריו בעניין הנבואה בטעות שיש לבני אדם ביחס לאותות. רבים מישראל סוברים שהנביא חייב לעשות אותות מופלאים כדי להוכיח את נבואתו. ממה נובעת טעות זו ולמה הרמב"ם יוצא נגדה בחריפות גדולה? אדם שמתבונן על העולם רואה שעולם כמנהגו נוהג. חוקי הטבע שולטים ללא מיצרים ואין כל חדש תחת השמש. כאשר נעשה מופת על טבעי הדבר מוכיח על מציאותו של ריבון אשר אינו כפוף לחוקי הטבע אלא יכול לשנותם. הוא זה שקובע את 'כללי המשחק' ומחליט ברצונו החופשי מתי להפוך סדרי בראשית. האדם שעושה מופתים כאלו שיוצאים מגדר הטבע מראה שאותו ריבון מסר לו כוחות מופלאים אלו וסומך עליו. לכן רבים חושבים שזה מוכיח שגם אותו ריבון מסר לו ידיעות עתידיות ויכולת לומר לנו מהי דעתו של אותו ריבון. הרמב"ם חלק על הלך חשיבה זה. הוא חשש מטעות זו בגלל החשש שנביא ישתמש בכוחות אלו לרעה ויהיה נביא לעבודה זרה. ישנם בעלי כוחות או סתם מאחזי עיניים שקיימים בעולם. הם יכולים לעשות דבר שיראה בעינינו כמופת על טבעי. יבוא האדם לחשוב שמי שנתן לו את הכוח הזה הוא רק הקב"ה, שבו הוא מאמין. אם כן, ישנה התגלות אלוהית לאותו נביא שה' עימו. ומכאן כל מה שיאמר לנו, בין אם בשם ה' ובין אם בשמה של עבודה זרה, אנו נעשה! יוצא שהאדם יעבוד עבודה זרה לשם שמים, מתוך כוונה לעשות רצון ה' והוא עושה ההפך הגמור מרצונו!
הרמב"ם שולל זאת באופן מוחלט. גם אם יבוא אדם שיעשה מופתים על טבעיים שלא נשמעו מעולם ומרעישים את לב הרואים בעוצמתם - אין הדבר אומר כלום על הקשר בינו לבין הקב"ה. וודאי שאין לו לעבוד שום עבודה זרה מבלעדי העבודה לה' יתברך, אחרי שכבר ברור שאין לעבוד שום נברא אלא רק את הבורא בעצמו.
הרחבות
ייחוד ה'
הָיָה אֵלַי דְבָר הַשֵּׁם לַעֲבוֹד... לְעִנְיָן פְּלוֹנִי . אף שנביא זה אומר את נבואתו בשם ה', הרמב"ם עדיין מגדיר זאת כנבואה בשם עבודה זרה. כל אמירה הקוראת לעבוד לכוחות אחרים במציאות, נחשבת כעבודה זרה ואין זה משנה מי אומר אותה ובשם מי הוא אומר אותה. "אין עוד מלבדו" זו קביעה מוחלטת שלא ניתנת לערעור. ייחודו של הקב"ה הוא אחד מעיקרי אמונתנו- "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו הוא יחיד ואין יחידות כמוהו בשום פנים, והוא לבדו אלהינו, היה הווה ויהיה" [י"ג עיקרים].
ניסיון
"כִּי מְנַסֶּה ד' אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם". לשם מה הקב"ה מביא ניסיון? האם אין הקב"ה יודע מחשבות לבו של אדם?
כותב הרמב"ן : "עניין הניסיון בעבור היות מעשה האדם רשות מוחלטת בידו... יקרא ניסיון מצד המנוסה, אבל המנסה יתברך יצווה בו להוציא הדבר מן הכוח אל הפועל להיות לו שכר מעשה טוב לא שכר לב טוב בלבד. ודע כי השם צדיק יבחן, כשהוא יודע בצדיק שיעשה רצונו וחפץ להצדיקו יצווה אותו בניסיון... והנה כל הניסיונות שבתורה לטובת המנוסה" [בראשית כב, א]. כלומר, הקב"ה אינו מביא ניסיון לאדם כדי לבחון אותו ואת נאמנותו. ההיפך הוא הנכון. הקב"ה יודע את מחשבות לבו של אדם ולכן מנסה אותו כדי לזַכותו שיוציא לפועל את אשר בלבו ועל ידי כך יגיע לדרגה גבוהה יותר.
שאלות לדיון
כיצד אפשר להתמודד כנגד נביא שקר עוצמתי ומשכנע? האם גם כיום ישנן תופעות שמקבילות לתופעת נביאי השקר?
"הַשֵּׂכֶל הַמַּכְזִיב עֵדוּתוֹ, יוֹתֵר נֶאֱמָן מֵעֵדוּת הָעַיִן". האם תמיד היגיון גובר על ראיית המוחש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.











