ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן משה לוי ז"ל
וְאַחַר כָּךְ יְלַמְּדוּם פֵּרוּשֵׁי הַמִּצְוָה הַהִיא הַנְּתוּנָה מֵאֵת הַשֵּׁם. וְהַפֵּרוּשׁ הַהוּא הָיָה כּוֹלֵל עִנְיָנִים. וְהָיוּ כּוֹתְבִים הַמִּצְוָה וְלוֹמְדִים עַל פֶּה הַקַּבָּלָה•. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּבָרַיְתָא: "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי" (ויקרא כה א), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'בְּהַר סִינַי', וְהַלֹּא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נֶאֶמְרָה מִסִּינַי? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: מַה שְׁמִּטָּה נֶאֶמְרָה בִּכְלָלֶיהָ וּבִפְרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלֵיהֶן וּפְרָטֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי.
מצוות סוכה
וְהִנֵּה לְךָ מָשָׁל: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג מב). אַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ שֶׁהַסֻּכָּה הַזֹּאת חוֹבָה עַל הַזְּכָרִים לֹא עַל הַנְּקֵבוֹת, וְשֶׁאֵין הַחוֹלִים חַיָּבִים בָּהּ וְלֹא הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה סִכּוּכָהּ אֶלָּא בְּצֶמַח הָאָרֶץ, וְלֹא יְסַכְּכֶנָהּ בְּצֶמֶר וְלֹא בְּמֶשִׁי וְלֹא בְּכֵלִים — אֲפִלּוּ מֵאֲשֶׁר תַּצְמִיחַ הָאָרֶץ, כְּגוֹן: הַכְּסָתוֹת וְהַכָּרִים וְהַבְּגָדִים. וְהוֹדִיעַ שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַשֵּׁנָה בָּהּ כָּל שִׁבְעָה — חוֹבָה, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בַחֲלָלָהּ פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה טְפָחִים אֹרֶךְ עַל שִׁבְעָה טְפָחִים רֹחַב, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה גֹּבַהּ הַסֻּכָּה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְכַאֲשֶׁר בָּא הַנָּבִיא• עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְּנָה לוֹ הַמִּצְוָה הַזֹּאת וּפֵרוּשָׁהּ. וְכֵן הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִצְווֹת הֵם וּפֵרוּשָׁם: הַמִּצְווֹת — בִּכְתָב, וְהַפֵּרוּשׁ — עַל פֶּה.
___________________________________
הַקַּבָּלָה – המסורת, התורה שבעל-פה. בָּא הַנָּבִיא – משה רבינו להר סיני.
ביאורים
למה חשובה כל כך התורה שבעל פה? למה חייבים לומר שגם היא ניתנה בסיני?
נתינתה של התורה שבכתב מחייבת שתנתן עימה גם תורה שבעל פה. ללא פירוש אלוהי לתורה שבכתב אין שום אפשרות להבין את פסוקי התורה. הרמב"ם מביא כמשל לעיקרון זה את מצוות סוכה. התורה מצווה אותנו "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". פסוק זה נראה בקריאה ראשונה מובן וברור, אך כשאנו ננסה ליישם אותו בפועל ניתקל בקשיים מרובים;
א. סוכה - מהי הסוכה? האם בית יכול לשמש כסוכה? האם זה מקום מגורי הצאן כמו שמצאנו שיעקב עשה למקנהו סוכות? או אולי זהו אוהל? וכן מהו גודלה של הסוכה? וממה עשויה?
ב. ישיבה בסוכה - מהי בדיוק הישיבה? האם חייבים לשבת ממש שבעה ימים ולא לקום או לשכב? האם אסור לצאת מהסוכה בימים אלו? מי חייב לשבת בסוכה?
בלעדי התורה שבעל פה התורה שבכתב אינה מובנת כלל ועיקר. אנו מוכרחים לומר שהקב"ה לא נתן לנו תורה חתומה שפירושה ניתן לסברתינו ומחשבותינו. שהרי אם כן כל אדם היה מפרש את פסוקי התורה כפי הבנתו האנושית ולא היה מגיע לכוונתו של הקב"ה בקיום מצוותיו. קיומו של פירוש אלוהי שניתן גם הוא בסיני הוא יסוד מוכרח. ולכן תוקפה ההלכתי של התורה שבעל פה הוא כמו של התורה שבכתב. לכן לא רק אדם שקורא את פסוקי התורה נחשב כלומד תורה, אלא אף מי שלומד את פירושה של התורה, את פרקי המשנה, לומד תורה אלוהית שניתנה במעמד הר סיני מפי הגבורה.
הרחבות
הכרחיות וחשיבות קבלת תורה שבעל פה
תורה שבעל פה היא פירוש התורה שבכתב, וכך כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו 'משנה תורה': "כל המצוות שניתנו למשה בסיני, בפירושן ניתנו שנאמר 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה'. 'תורה' זו תורה, ו'המצווה' זו פירושה. וציוונו לעשות התורה על פי המצווה. ומצווה זו היא הנקראת תורה שבעל פה".
הפסוקים פעמים רבות לא מפרטים, ולכן בלי הפירוש שלהם (תורה שבעל פה) לא היינו יכולים לקיימם ולממשן למעשה. כדוגמה לדבר מביא הרמב"ם את מצוות סוכה, אך הדבר נכון גם בנוגע לשאר מצוות ולפסוקים רבים. פירוש זה ניתן למשה רבנו יחד עם תורה שבכתב והיא עברה מדור לדור במסורת מאב לבן ומרב לתלמיד.
כותב בעל ספר העיקרים : "ומאשר כל דבר הנכתב, מאיזה מין שיהיה, כבר אפשר שיובן בשתי הבנות מתחלפות (מנוגדות), עד שאפשר שתהיה ההבנה האחת מסכמת לכוונת האומר והשנייה מתחלפת לה מכל וכל, כמו 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד', שהעברים (יהודים) יבינו ממנו האחדות הגמורה והנוצרים יפרשו אותו על כוונת השילוש. בעבור זה היה מחויב, כדי שתורת ה' תובן על הכוונה הראויה, שבתֵת ה' יתברך אותה אל משה בכתב, יפרש אותה לו על הכוונה הראויה, וכן משה ליהושע ויהושע לזקנים וכן דור אחר דור - כדי שלא ייפול שום ספק בהבנת הכתוב. ולפירוש הזה שמסר משה ליהושע הוא שקראו תורה שבעל פה לפי שאי אפשר שיבוא פירוש זה בכתב כי בכתב ייפול הספק שאמרנו" [מאמר ג, כג].
שאלות לדיון
מה אנו יכולים ללמוד על מצוות השמיטה מכך שהתורה מלמדת אותנו ממצווה זו שכל פרטי התורה נמסרו מסיני?
הרמב"ם מביא כאן את פרטי הלכות סוכה, האם ראוי להבין מהו טעמה הרעיוני של כל הלכה וכל פרט?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
