ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אות א' חלק ב ;">

בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

י"ב תשרי תשע"ג

אות א' חלק ב

י"ב תשרי תשע"ג



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן משה לוי ז"ל

לימוד תורה שבעל פה
וְאַחַר כָּךְ יְלַמְּדוּם פֵּרוּשֵׁי הַמִּצְוָה הַהִיא הַנְּתוּנָה מֵאֵת הַשֵּׁם. וְהַפֵּרוּשׁ הַהוּא הָיָה כּוֹלֵל עִנְיָנִים. וְהָיוּ כּוֹתְבִים הַמִּצְוָה וְלוֹמְדִים עַל פֶּה הַקַּבָּלָה•. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּבָרַיְתָא: "וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה בְּהַר סִינַי" (ויקרא כה א), מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'בְּהַר סִינַי', וְהַלֹּא כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ נֶאֶמְרָה מִסִּינַי? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: מַה שְׁמִּטָּה נֶאֶמְרָה בִּכְלָלֶיהָ וּבִפְרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ מִסִּינַי, אַף כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלֵיהֶן וּפְרָטֵיהֶן וְדִקְדּוּקֵיהֶן מִסִּינַי.
מצוות סוכה
וְהִנֵּה לְךָ מָשָׁל: הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג מב). אַחַר כָּךְ הוֹדִיעַ שֶׁהַסֻּכָּה הַזֹּאת חוֹבָה עַל הַזְּכָרִים לֹא עַל הַנְּקֵבוֹת, וְשֶׁאֵין הַחוֹלִים חַיָּבִים בָּהּ וְלֹא הוֹלְכֵי דֶּרֶךְ, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה סִכּוּכָהּ אֶלָּא בְּצֶמַח הָאָרֶץ, וְלֹא יְסַכְּכֶנָהּ בְּצֶמֶר וְלֹא בְּמֶשִׁי וְלֹא בְּכֵלִים — אֲפִלּוּ מֵאֲשֶׁר תַּצְמִיחַ הָאָרֶץ, כְּגוֹן: הַכְּסָתוֹת וְהַכָּרִים וְהַבְּגָדִים. וְהוֹדִיעַ שֶׁהָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה וְהַשֵּׁנָה בָּהּ כָּל שִׁבְעָה — חוֹבָה, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה בַחֲלָלָהּ פָּחוֹת מִשִּׁבְעָה טְפָחִים אֹרֶךְ עַל שִׁבְעָה טְפָחִים רֹחַב, וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה גֹּבַהּ הַסֻּכָּה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים. וְכַאֲשֶׁר בָּא הַנָּבִיא• עָלָיו הַשָּׁלוֹם, נִתְּנָה לוֹ הַמִּצְוָה הַזֹּאת וּפֵרוּשָׁהּ. וְכֵן הַשֵּׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִצְווֹת הֵם וּפֵרוּשָׁם: הַמִּצְווֹת — בִּכְתָב, וְהַפֵּרוּשׁ — עַל פֶּה.
___________________________________

הַקַּבָּלָה – המסורת, התורה שבעל-פה. בָּא הַנָּבִיא – משה רבינו להר סיני.

ביאורים
למה חשובה כל כך התורה שבעל פה? למה חייבים לומר שגם היא ניתנה בסיני?
נתינתה של התורה שבכתב מחייבת שתנתן עימה גם תורה שבעל פה. ללא פירוש אלוהי לתורה שבכתב אין שום אפשרות להבין את פסוקי התורה. הרמב"ם מביא כמשל לעיקרון זה את מצוות סוכה. התורה מצווה אותנו "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". פסוק זה נראה בקריאה ראשונה מובן וברור, אך כשאנו ננסה ליישם אותו בפועל ניתקל בקשיים מרובים;
א. סוכה - מהי הסוכה? האם בית יכול לשמש כסוכה? האם זה מקום מגורי הצאן כמו שמצאנו שיעקב עשה למקנהו סוכות? או אולי זהו אוהל? וכן מהו גודלה של הסוכה? וממה עשויה?
ב. ישיבה בסוכה - מהי בדיוק הישיבה? האם חייבים לשבת ממש שבעה ימים ולא לקום או לשכב? האם אסור לצאת מהסוכה בימים אלו? מי חייב לשבת בסוכה?
בלעדי התורה שבעל פה התורה שבכתב אינה מובנת כלל ועיקר. אנו מוכרחים לומר שהקב"ה לא נתן לנו תורה חתומה שפירושה ניתן לסברתינו ומחשבותינו. שהרי אם כן כל אדם היה מפרש את פסוקי התורה כפי הבנתו האנושית ולא היה מגיע לכוונתו של הקב"ה בקיום מצוותיו. קיומו של פירוש אלוהי שניתן גם הוא בסיני הוא יסוד מוכרח. ולכן תוקפה ההלכתי של התורה שבעל פה הוא כמו של התורה שבכתב. לכן לא רק אדם שקורא את פסוקי התורה נחשב כלומד תורה, אלא אף מי שלומד את פירושה של התורה, את פרקי המשנה, לומד תורה אלוהית שניתנה במעמד הר סיני מפי הגבורה.

הרחבות
הכרחיות וחשיבות קבלת תורה שבעל פה
תורה שבעל פה היא פירוש התורה שבכתב, וכך כותב הרמב"ם בהקדמה לספרו 'משנה תורה': "כל המצוות שניתנו למשה בסיני, בפירושן ניתנו שנאמר 'ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה'. 'תורה' זו תורה, ו'המצווה' זו פירושה. וציוונו לעשות התורה על פי המצווה. ומצווה זו היא הנקראת תורה שבעל פה".
הפסוקים פעמים רבות לא מפרטים, ולכן בלי הפירוש שלהם (תורה שבעל פה) לא היינו יכולים לקיימם ולממשן למעשה. כדוגמה לדבר מביא הרמב"ם את מצוות סוכה, אך הדבר נכון גם בנוגע לשאר מצוות ולפסוקים רבים. פירוש זה ניתן למשה רבנו יחד עם תורה שבכתב והיא עברה מדור לדור במסורת מאב לבן ומרב לתלמיד.
כותב בעל ספר העיקרים : "ומאשר כל דבר הנכתב, מאיזה מין שיהיה, כבר אפשר שיובן בשתי הבנות מתחלפות (מנוגדות), עד שאפשר שתהיה ההבנה האחת מסכמת לכוונת האומר והשנייה מתחלפת לה מכל וכל, כמו 'שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד', שהעברים (יהודים) יבינו ממנו האחדות הגמורה והנוצרים יפרשו אותו על כוונת השילוש. בעבור זה היה מחויב, כדי שתורת ה' תובן על הכוונה הראויה, שבתֵת ה' יתברך אותה אל משה בכתב, יפרש אותה לו על הכוונה הראויה, וכן משה ליהושע ויהושע לזקנים וכן דור אחר דור - כדי שלא ייפול שום ספק בהבנת הכתוב. ולפירוש הזה שמסר משה ליהושע הוא שקראו תורה שבעל פה לפי שאי אפשר שיבוא פירוש זה בכתב כי בכתב ייפול הספק שאמרנו" [מאמר ג, כג].

שאלות לדיון
מה אנו יכולים ללמוד על מצוות השמיטה מכך שהתורה מלמדת אותנו ממצווה זו שכל פרטי התורה נמסרו מסיני?
הרמב"ם מביא כאן את פרטי הלכות סוכה, האם ראוי להבין מהו טעמה הרעיוני של כל הלכה וכל פרט?
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il