(קח. בשליש העליון עד קט. 10+)

חלק א – הסבה

א. מתי מסבים

במצה – כן, במרור – לא.

יין – או 2 ראשונות או אחרונות, ומספק מסבים בכולם.

ב. איך מסבים? לא פרקדן ולא על צד ימין (+שמא יקדים קנה לוושת).

ג. מי מסב?

1. 1.עניים – כן (משנה).
2. 2.אישה אצל בעלה – לא, אישה חשובה – כן.
3. 3.בן אצל אביו – כן.
4. 4.תלמיד אצל רבו?

אצל רבה – כן, אצל רב יוסף לא,

וקשה מברייתא שמחייבת, ועונים ששם מדובר בתלמיד במקצוע ולא בתורה.

1. 5.שמש? כן (מריב"ל).

חלק ב – ד' כוסות

א. מי חייב –

1. גם עני (משנה)

2. גם נשים – שאף הן היו באותו הנס.

3. ילדים (4-) – בברייתא –

ת"ק – חייבים,
ר"י – אינם חייבים,

אלא מחלקים להם קליות ואוזים בערב פסח כדי שלא ישנו,

ועוד שתי ברייתות על דברים שעושים שלא ישנו –

1. 1.ר"א – חוטפין מצות כדי שלא ישנו וישאלו
2. 2.ערב פסח וערב יו"כ היו הימים היחידים בשנה שר"ע סגר את ביהמ"ד מוקדם כדי שישנו לפני ליל הסדר.

אגב זה, בסוף השיעור – לשמח בני ביתו ברגל

מקור החיוב – (דברים ט"ז, יד) – "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ...".

במה משמחם?

ברייתא ב – ר"י ב"ב – בזמן שביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר.

                                                                כשאין בימ"ק, אז משמחם ביין.

ברייתא א (כנראה עוסקת כשאין בימ"ק) – ת"ק – יין, ר"י – נשים וילדים בראוי להם (בגדים לנשים לפי האופנה באותו מקום).

ב. כמות

A. כמה יין –

ר"י-שמואל – כדי מזיגת כוס יפה.

מיתיבי – כדי רביעית (אחד חי ואחד מזוג)?

תשובה – זו גם כוונת שמואל, שהתוצאה הסופית תהיה רביעית.

B. כמה שותה –

            ר"י-שמואל – השקן לבני ביתו ואז שתה – יצא.

            רב נחמן בי"צ – בתנאי שנשאר לו רוב כוס.

                        (לגבי קידוש והבדלה ראינו בדף הקודם מחלוקת אם צריך מלוא לוגמיו או משהו).

ג. חי ובבת אחת

ר"י-שמואל – יצא,

רבא – יצא רק ידי שמחה (חי – רק יצא בקידוש, בבת אחת – יצא בקידוש וכוס 1 של ד' כוסות).

ד. איכות היין

בברייתא הנ"ל –

ת"ק – אחד חדש ואחד ישן (אפילו שכבר אין בו כל כך טעם חזק),

ר"י – צריך שיהיה בו טעם יין (ולא בישן)

וגם צריך מראה יין (אדום, "אל תרא יין כי יתאדם").