ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גדעון (גרי) בן פרץ ז"ל
אַךְ עַל דֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ לָדַעַת: שֶׁכָּל הַנִּמְצָאִים שֶׁתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ נִמְצְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. וְכֹל מִינֵי הַחַיּוֹת: יֵשׁ מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, כְּצֹאן וּבָקָר וְזוּלָתָם. וְיֵשׁ מֵהֵם לְתוֹעַלְתּוֹ בְּזוּלַת הַמַּאֲכָלִים, כְּמוֹ הַחֲמוֹר — לָשֵׂאת עָלָיו מַה שֶּׁלֹא יוּכָל לְהוֹלִיךְ בְּיָדוֹ; וְהַסּוּסִים — לְהַגִּיעַ בָּהֶם מַהֲלַךְ דֶרֶךְ רְחוֹקָה בְּיָמִים מוּעָטִים. וּמֵהֵם — מִינִים שֶּׁלֹא נֵדָע לָהֶם תּוֹעֶלֶת; וְיֶשׁ בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם, וְלֹא יַכִּיר אוֹתָהּ. וְכֵן הָאִילָנוֹת וְהַצְּמָחִים: מֵהֶם — לְמַאֲכָלוֹ, וּמֵהֶם — לְרַפְּאֹתוֹ מִמַּחֲלוֹתָיו. וְכֵן הָעֲשָׂבִים וּשְׁאָר הַמִּינִים. וְכֹל מַה שֶׁתִּמְצָא מִן הַחַיּוֹת וְהַצְּמָחִים שֶּׁאֵין לָהֶם תּוֹעֶלֶת וְאֵין בָּהֶם מָזוֹן — לְפִי מַחֲשַׁבְתְּךָ — דַּע, שֶׁהַדָּבָר הַהוּא לְחֻלְשַׁת שִׂכְלֵנוּ. וְאִי אֶפְשָׁר לְכָל עֵשֶׂב וּלְכָל פְּרִי, וּלְכֹל מִין מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים — מִן הַפִּילִים עַד הַתּוֹלָעִים — שֶּׁלֹא יִהְיֶה בָּהֶם תּוֹעֶלֶת לָאָדָם. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה — שֶׁהֲרֵי בְכָל דוֹר וָדוֹר יִגָּלוּ לָּנוּ עֲשָׂבִים וּמִינֵי פֵּרוֹת שֶּׁלֹא נִגְלוּ לְקַדְמוֹנֵינוּ, וְיֵשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת גְּדוֹלוֹת. וְאֵין בִּיכֹלֶת אָדָם לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ כּוֹלֶלֶת תּוֹעָלוֹת כָּל צִמְחֵי הָאָרֶץ. וְאוּלָם נְגַלֶּה עִנְיָנָם בְּדֶרֶךְ הַנִּסָּיוֹן עַל הַדּוֹרוֹת הַחוֹלְפִים. אֲבָל אִם תֹּאמַר: מַדוּעַ נִבְרְאוּ הַסַּמִּים הַמְּמִיתִים, כְּגוֹן: עֵשֶׂב הַנִּקְרָא: 'בַּיִשׁ' וְ'עֵשֶׂב הַדָּם' אֲשֶׁר יָמוּת בָּהֶם הָאָדָם וְאֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת? רָאוּי לְךָ לָדַעַת — שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם תּוֹעָלוֹת: שֶׁאִם יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיֹּאכְלוּ אוֹתָם, לֹא יָמִיתוּ בְּעֵת שֶׁיַּחְבְּשׁוּ בָּהֶם עַל-גַּבֵּי הַגּוּף. וּכְשֶׁתַּכִּיר כִּי תּוֹעֶלֶת גְּדוֹלָה יֵשׁ לָאָדָם בָּאֶפְעֶה וּבַנְּחָשִׁים — קַל וָחֹמֶר בְּמַה שֶּׁהֵם מוּעָטִים מֵהֶם בְּהֶזֵּק.
___________________________________
עַל – של.
ביאורים
הקב"ה ברא מינים רבים של בעלי חיים ושל צמחים, וכל מין שונה מחברו. בשכלנו האנושי אנו יכולים להבין את סיבת הבריאה של חלק מהנבראים בלבד. החמור נברא לשמש את האדם בנשיאת משאותיו, והפרה מספקת חלב ובשרה נאכל. הירקות נבראו לאכילה וצמחים מסוימים נבראו לשם רפואה. אולם המין האנושי טרם גילה מהי תכלית הבריאה של כל מין ומין מבעלי החיים והצמחים. איננו יודעים להצביע על תפקידם של כל מיני היתושים והעשבים השונים.
במצב זה של חוסר ידיעה, עומדות בפנינו שתי אפשרויות. האפשרות הפשוטה יותר היא להסיק על פי שכלנו, שאכן אין תפקיד לכל נברא. לעומת גישה זו השמה את שכל האדם במרכז, עומדת גישת חז"ל שמדריכה אותנו בדרך אחרת. על אף חוסר ההבנה שלנו, עלינו להתמלא בענווה ולהכריז "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" [תהילים קד, כד]. מתוך ענווה זו לימדו אותנו חז"ל כי "כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא ברא דבר לבטלה" [שבת עז:]. אף שאיננו יודעים לפרט את תפקידה של כל חיה, הרמב"ם מבאר שכל הנבראים נבראו לתועלת האדם, שכן הוא תכלית הבריאה. הראיה לכך היא שבכל דור אנו מגלים שימושים במיני צמחים ובעלי חיים שעד אותו זמן לא נודעה תועלתם. מכך ניתן להסיק שגם בשאר המינים יש תועלות לבני האדם, העתידות להתגלות במשך השנים. לכאורה ניתן היה להקשות על מסקנה זו, שכן יש בעולם צמחים רעילים המזיקים לאדם?! אולם הרמב"ם שהיה גם רופא במקצועו, מבאר שאף בצמחים הרעילים ניתן להשתמש לצורכי רפואה. כדוגמה מעשית לכך ניתן לציין את סם ה'אופיום' שצריכה לא מבוקרת ממנו עלולה לגרום למוות, ומהווה כיום מרכיב בתרופות לשיכוך כאבים.
בהמשך הפרק, ימשיך הרמב"ם בחקירת תפקיד האדם, ומתוך כך יבאר את מאמר חז"ל שאין לו לקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה.
הרחבות
תכלית אחת לכל הנמצאים
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. בתקופה הקדומה האמינו באלים רבים. אמונה זו מביאה לתפיסה הרואה מטרות רבות לעולם. לעומת זאת, כאשר נקודת המוצא היא אמונה באל אחד, מסתבר שגם תהיה תכלית אחת לעולם, ומסתבר שתכלית זו סובבת סביב בחיר היצורים - האדם.
האם הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה
בִּשְׁבִיל הָאָדָם לְבַדּוֹ. היו שטענו כי הרמב"ם נמשך אחרי הפילוסופיה לדעות הסותרות את התורה. הרב קוק הפריך טענות אלו על ידי שלוש הוכחות: א. בכל כתבי הרמב"ם אין דבר אחד הסותר את התורה: "שלא הלך בעיניים עצומות אחרי אריסטו..." ב. הרי עינינו רואות כיצד בשלושה יסודות של הפילוסופיה הרמב"ם חלק על הפילוסופים ללא כל פחד: "הנבואה... יסוד חידוש העולם... יסוד ההשגחה הפרטית..." ג. כיוון שנחלקו ביסודות, ממילא ברור שגם בביטויים המשותפים לרמב"ם עם הפילוסופיה - תוכן הביטויים שונה באופן מהותי. גם בהקשר לנושא שלנו, תכלית העולם והאדם (ובמיוחד למרכזיות השכל שהרמב"ם ירחיב בה מיד), מסביר הרב קוק שיש הבדל תהומי ביניהם. למרות שלפי שניהם החכמה היא התכלית והמעשים הם אמצעים להשגתה, אצל הרמב"ם הם אמצעים מוכרחים שלא ניתן לוותר עליהם . השלמות בקיום התורה והמצוות היא הדרך הבלעדית להגיע לחכמה האלוהית [מאמרי הראיה עמ' 105].
שאלות לדיון
האם אין לבריאה בפני עצמה ערך חשוב, ללא קשר לאדם? מה ניתן ללמוד מכך?
מהי באמת התועלת שיש לאדם מן הנחשים הארסיים? האם שאלה כזו אמורה להעסיק אותנו?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בריאת העולם בפרשת לך לך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
