ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(קט 10+ עד קט: באמצע)
א. לשמח בני ביתו ברגל
(כיון שדיברנו על חלוקת קליות אגוזים לילדים).
מקור החיוב – (דברים ט"ז, יד) – "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ...".
במה משמחם?
ברייתא ב – ר"י ב"ב – בזמן שביהמ"ק קיים אין שמחה אלא בבשר.
כשאין בימ"ק, אז משמחם ביין.
ברייתא א (כנראה עוסקת כשאין בימ"ק) – ת"ק – יין, ר"י – נשים וילדים בראוי להם (בגדים לנשים לפי האופנה באותו מקום).
ב. מדידת רביעית
- 1.ר' יצחק – כלי המדידה של המורייס בציפורי הוא בדיוק לוג של המקדש,
ממילא מחלקים אותו ל4 כוסות.
- 2.רי"ח – ה"תמנייתא" הישנה של טבריה היא בדיוק רביעית יותר מהחדשה.
לכן ממלאים אותה, מוזגים לחדשה, ומה שנשאר בישנה הוא רביעית.
- 3.רב חסדא – נפח כלי של 2 X 2 X 2.7 = 10.8 אצבעות מעוקבות. (אצבע היא רוחב של אגודל (=שזה רבע של טפח)).
דתניא – "ורחץ במים את כל בשרו" – מקווה צריך מים שיכולים לכסות כל בשרו בבת אחת =
אמה X אמה X 3 אמות = 40 סאה.
נתרגם את זה לאצבעות ורביעיות:
אמה = 6 טפחים (4 אצבעות) = 24 אצבעות.
אמה X אמה X 3 אמות = באצבעות = 24 X 24 X 72 = 41472 אצבעות מעוקבות.
סאה = 6 קבין (4 לוג) = 24 לוג (4 רביעיות) = 96 רביעיות.
40 סאה = 3840 רביעיות.
יוצא:
41472 אצבעות מעוקבות = 3840 רביעיות.
41472/3840 = 10.8.
[רבין בר חיננא – שולחן המקדש צריך להיטהר במקווה אם נטמא,
ומניחים שהמקווה במקדש היה מינימלי,
ואם כן חייבים לומר שהרגליים מתפרקות וגם השולחן עצמו מתפרק לאורכו, כי אי אפשר להטביל אמה באמה.
דחייה – הטבילוהו בים של שלמה שהיה בנפח של 150 מקוואות].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












