ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
- מדורים
- ישיבת מרכז הרב
- יום ירושלים תשס"ג
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
לא כולם יודעים שיסוד הישיבה המרכזית העולמית היה על ידי "הסתדרות ירושלים" שהקים מרן הרב, ושם זה הוסבר בכתביו ובמאמריו של הרב צבי יהודה זצ"ל בעניין ירושלים ותנועת "דגל ירושלים", תנועה שמבחינה ארגונית לא זכתה להישגים מופלאים, אבל מבחינה רוחנית - כל מה שאנו רואים כאן בא מכוחה.
את המושג המעמיק "דגל ירושלים" הסביר מרן הרב זצ"ל על דברי ישעיהו בפסוק "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" 1 . הרב היה רגיל לומר שדברי נביאים אינם מליצות, ואין בהם מילים נרדפות. המושגים 'ציון' ו'ירושלים' שבפסוק אינם מקריים, וכל אחד מהם קובע ברכה מהותית לעצמו. אם נזכה להתבונן בצורה עקבית על דברי הנביאים בהם הם נוקטים בלשונות ציון וירושלים, נגיע להבנה של הדברים.
כידוע, מרן הרב מגדיר את המושג 'ציון' כשייך לצד המדיני, המציאותי והחומרי - הציונות היא הבונה את הגוף של ארץ ישראל ושל עם ישראל וירושלים, ואילו השם 'ירושלים' הוא המימד הרוחני, המקום שממנו יוצא דבר ה'. הנבואה נמצאת במקומה המיוחד בארץ ישראל 2 , ובמיוחד שבמיוחד בירושלים, שנקראת בדברי ישעיהו "גיא חיזיון" 3 .
למען ציון לא אחשה
"למען ציון לא אחשה" - למען בנין הגוף הקדוש של ציון, וגם של ארץ ישראל. 'ציון' במובן הרחב מקיף את כל ארץ ישראל, כמו שנאמר "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק" 4 . אסור לשקוט כל עוד יש פינה שעדיין אינה בנויה, כל עוד יש פינה שאינה נטועה.
כשאנו רואים את מה שחז"ל תיארו כהוכחה לקץ מגולה, בית בנוי ועץ נטוע 5 , הלב מתמלא שמחה. ומצד שני, וכשאנו רואים חלילה בית שנחרב, אם בידי נכרים ועל אחת כמה וכמה בידי אחינו בית ישראל הטועים, שמעיזים להרים יד על בית נטוע בארץ ישראל - על כך צריכים להתאבל ולצעוק, "לא אחשה".
ולמען ירושלים לא אשקוט
"למען ציון לא אחשה", אבל לא די בציון לבדה. כשם שגוף צריך נשמה ובלעדיה אין לו חיים, כך צריכה ציון את ירושלים. התיקון השלם הוא כשציון וירושלים עולים יחד, ואת הרעיון הזה מסמל יום ירושלים, בהשגחה עליונה. את חודש ניסן מגדירים חכמי ישראל חודש של ישועות, ואחריו - בחודש אייר - זכינו מאת ה' לשני ימים נפלאים, יום העצמאות ויום ירושלים. בעוד שיום העצמאות מסמל את הצד הגופני - המדיני, הכלכלי והצבאי, הרי שיום ירושלים הוא חזרה למקום בית קדשינו ותפארתינו, למוקד התפילות והמאוויים. "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו" 6 בעזרת ה' במהרה בימינו, שנוכל לעמוד במציאות הזו. כל התפילות, התקוות, החלומות - מגיעות במדרגת הגבוהה לירושלים.
יברכך ה' מציון
"יברכך ה' מציון" 7 - ברכה היא על הגשמיות, כמו שקראנו בפרשה האחרונה "אם בחוקותי תלכו" 8 ולא נאמר שתזכו עולם הבא ולשכר מן השמים, אלא לדברים פשוטים - "ונתתי גשמיכם בעיתם והשיג לכם דיש את בציר וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וכו' ישיבה לבטח בארצכם". הברכות הגשמיות באות כולן מכוח ציון. כשם שלגוף בלי נשמה אין חיים, כך לנשמה ערטילאית בלי גוף אין קיום.
אנו מתפללים "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". ביאר מו"ר אבי שאנו לא מתפללים שה' ישוב, אלא שנראה זאת. יש מציאות שהשכינה כבר נמצאת, אבל העינים אינן נפתחות לראות אותה.
וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך
את המשך הפסוק, "וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך", אפשר לבאר לאור דברי ר' אלעזר בן עזריה "למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך - ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות" 9 . בלילה אין אור, ומה נפלאת מידתו של זה שגם בלילה הוא רואה את האור. להגיד בבוקר חסדך - משום "ואמונתך בלילות", בזכות שהאמנת בלילות, שגם בימים הקשים של השואה הנוראה וגם כאשר אנו מקריבים קרבנות בכל יום, אנו מאמינים שכל זה הוא הכנה לגאולה השלמה, שבסופו של דבר נזכה "להגיד בבוקר חסדך".
ואולי גם דברי חכמים "ימי חייך העולם הזה, כל ימי חייך להביא לימות המשיח" מכוונים לאותו רעיון, כי העולם הזה וימות המשיח הם כנגד לילות וימים. ובין העולם הזה לימות המשיח "לעת ערב יהי אור", קרב משהו שאינו יום ולא לילה.
יהי רצון שנזכה שחשכת הלילה תאיר כמו היום, וכשם שעל ליל הפסח אומר הזוהר הקדוש 10 שלמרות שאסור בדרך כלל למול בלילה ישראל מלו בליל היציאה כי "לילה כיום יאיר" בבחינת "ולבני ישראל היה אור במושבותם", כך נזכה ליום של גאולה ושמחה, זהו אורה של ירושלים, ועל יום זה אנו מתפללים "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח, כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה".
יהי רצון שנזכה ל"אור חדש על ציון תאיר" ובמהרה נראה את האור ונלך לאורו, בהדרכתם של גדולי ומאורי ישראל שהרביצו את תורת האמת של ירושלים, ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, וכל בית ישראל ילך לאורו של ה' וישוב בתשובה שלמה, ונזכה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.
שיחות ליום ירושלים "שמחתי באומרים לי בית ה' נלך"
הדברים נאמרו במסיבת יום ירושלים התשס"ג, בישיבת מרכז הרב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
