ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הר"ן (על הרי"ף כז ע"ב) מביא ראיות שהלכה כר' אליעזר, ומצד שני ראיות ממשניות אחרות שהלכה כר' עקיבא. ומסיק שבגלל הספק יש להחמיר כדעת ר' אליעזר. ומביא דעה(רא"ש פסחים י, לח) שהלכה כר' עקיבא שאפשר לאכול גם אחרי חצות.
הרמב"ם (חמץ ומצה ו, א) גם הוא פסק שמצוות המצה היא כל הלילה, כדברי ר' עקיבא.המעשה רוקח מקשה מדוע הרמב"ם פסק שניתן לאכול מצה כל הלילה, ומשמע שזה גם לכתחילה, והרי גם לשיטת ר' עקיבא חכמים גזרו שאסור לאכול את הפסח אחר חצות, מכיוון שחוששים שמא ישכח, ויפספס את הזמן, ואם כן ה"ה במצה. ומתרץ שרק בקרבן הפסח שיכול לבא לידי איסור נותר גזרו שיאכלו עד חצות, ולא במצה, שאין איסור להותיר ממנה.
הטור (תעז) כתב שלכתחילה יש לאכול את המצה לפני חצות. וביאר הבית יוסף שיתכן שסבר כר' עקיבא, אך למד שיש תקנת חכמים גם במצה שלא לאכול אותה אחרי חצות. וכן ביראים (סי' ש) כתב שיש לאכול אפיקומן לפני חצות, משום הרחקה מן העבירה, ולא כשיטת הרמב"ם.
בית הלוי (א, לד) מקשה על הטור שאם בקריאת שמע פסק (בסי' רלה) כרבן גמליאל, שיכול לכתחילה לקרוא קריאת שמע אחר חצות, אלא שאסור לו לעשות מלאכה ולאכול לפני כן, מדוע לגבי מצה פוסק שיש להיזהר לאוכלה לפני חצות? (אף שיש לתרץ שחשש לדעת ראב"ע ולכן הורה לאכול לפני חצות) ומבאר שבדיני קדשים כולם מודים שיש גזירה, ואם כן אכילת אפיקומן שהיא כנגד קרבן הפסח (כמו שמוכח בדף קכ ובסי' תעח לגבי שינה באמצע אכילת אפיקומן) יש לכתחילה לאוכלו לפני חצות. מעניין שלפי דבריו עיקר העניין של אכילה לפני חצות היא על האפיקומן, ולא על מצת המצווה. אמנם, הב"ח כתב (תעז, ד) שאף שדין זה להיזהר לאכול לפני חצות עיקרו נאמר לגבי מצה עצמה, שיוצא בה ידי חובה, ולא לגבי אפיקומן, כתב הטור דין זה לגבי אפיקומן, כיון שגם האפיקומן צריך להיזהר לאכול אותו לפני חצות.
מנחת יצחק (ט, מח) כותב שדין אכילת האפיקומן אינו באותה רמת חומרא כמצוות מצה ראשונה שצריכה להיות לפני חצות, שהרי כאן קיים כבר את מצוות המצה, ולמרות זאת כיוון שלכתחילה כתב שו"ע לאכול אפיקומן לפני חצות, אין לאכול אחרי חצות. אבל במקרה שאין ברירה יכול לאכול אפיקומן אחרי חצות, גם לפי שיטת ראב"ע, שהרי רבה בגמרא דיבר על מצה שיוצא בה ידי חובתו.
האבני נזר (או"ח שפא) כתב שאדם שהגיע לאכילת מצה כמה דקות לפני חצות, ורוצה לאכול את הסעודה אחרי אכילת המצה. יאכל מצה, ואחריה סעודה אחרי חצות, ולאחר מכן את האפיקומן, ויעשה תנאי במצה הראשונה שאוכל, שאם שיטת ר' עקיבא היא הנכונה, הוא רוצה לצאת באפיקומן שאחר חצות, ואם לא כוונתו שהמצה הראשונה שאוכל קודם חצות תחשב אפיקומן.
אמנם לדעת המנחת יצחק אין צריך כאן תנאי, אלא יאכל את המצה כרגיל לפני חצות, ויצא בה ידי חובת מצה, כי עליו נאמר עיקר דין שצריך לפני חצות, ואת האפיקומן אחרי חצות, ויוצא בו ידי חובת זכר לפסח לשיטת ר' עקיבא, וכ"כ בתשובות והנהגות (ב, רלט; לגבי דברי האבני נזר דנו גם מכיוונים אחרים האגרות משה ה, לח, אות ח ועוד אחרונים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
