בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן עזרא

קריאת שמע עם הנץ החמה

undefined

הרב עקיבא כהנא

טבת תשע"ד
3 דק' קריאה
הגמרא (יומא לז עמוד ב) מספרת על הנברשת שעשתה הילני המלכה שהייתה תלויה בבית המקדש, בפתחו של ההיכל, ועל ידי הנצנוץ שהייתה מנצנצת היו יודעים שניתן להתחיל לקרוא קריאת שמע. הגמרא מקשה שבבית המקדש אנשי המשמר והכוהנים מתפללים מוקדם מהנץ החמה? ומתרצת שהכוונה לשאר העם שבירושלים, שהם היו מביטים על הנברשת, וכך היו יודעים מהו הזמן המתאים לקרוא קריאת שמע.

תוספות (ד"ה אמר) מקשה שאביי עצמו אומר במסכת ברכות (ט ע"ב) שקריאת שמע צריך לגמור אותה עם הנץ החמה, ולפי פשט הגמרא משמע שמתחילים את קריאת שמע עם הנץ החמה? ומתרץ בשם ר"י שמהדין ניתן לקרוא אותה גם אחרי הנץ גם לשיטת אביי, אלא שוותיקין (המהדרים במצוות) מקדימים אותה לנץ כדי להתפלל מיד אחריה תפילת שמונה עשרה, וכדי להתפלל אחרי הנץ. אמנם ברור לפי תוספות שהעם שבירושלים לא היו מתפללים כ'ותיקין', וקריאת שמע שהם קראו הייתה אחרי הנץ החמה. והרשב"א (ברכות ח ע"ב ד"ה איכא דמתני בסופו) מוסיף ומבאר שלציבור קשה להתקבץ ולכוון את הזמן, ורק יחידים מצליחים לעשות את זה, לכן העם שבירושלים היו רואים את נצנוצי החמה וקוראים קריאת שמע. וכן כתבו שיטה מקובצת ותוס' רא"ש שם.

תוספות מביא גם את פירוש ר' חננאל (שהיא גם שיטת ר"ת בספר הישר חידושים תקלז) שלדעתו ותיקין היו מתחילים אכן קריאת שמע בהנץ החמה, והנץ החמה הוא המתואר בגמרתנו, ותוספות מקשה על פירושו ולא מקבל אותו.

רבינו יונה (על הרי"ף ברכות ד ע"ב) מבאר שאף שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא עד הנץ החמה, מכל מקום בדיעבד ניתן לקרותה עד ג' שעות, ומצווה לקרותה מיד כשיוכל, והנברשת שימשה לאנשים שלא היו קוראים קריאת שמע לפני הנץ, שיקראו קריאת שמע בזמן המוקדם ביותר, וזה היה בדרך כלל מיד אחרי הנץ.

הרמב"ם (קריאת שמע א, יא – יג) כותב שיטה מיוחדת שלכתחילה מצווה לומר קריאת שמע "עישור שעה" לפני הנץ החמה וזה זמנה, והוא כלל לא מביא שניתן לקרוא קודם קריאת שמע, אלא רק בדיעבד אחר עלות השחר.

ההגהות מיימוניות (אות ח) מקשה על הרמב"ם למה הועילה הנברשת, והרי עם הנץ החמה זה כבר אחרי זמן קריאת שמע לכתחילה? ומתרץ כמו הראשונים שראינו לעיל ששאר העם לא יכלו לכוון את זמן קריאת שמע, ולכן קראו קריאת שמע אחרי הנץ. אלא שלשיטת הרמב"ם שזמן קריאת שמע זה הוא לכתחילה, קשה לומר שכל העם בירושלים היו קוראים קריאת שמע בזמן דיעבד.

הגרנ"א רבינוביץ' (מלומדי מלחמה (הוצאה ישנה) סי' לה, סעיף ה) מבאר שכיון שהנברשת הייתה תלויה בצד המערבי של הר הבית בגגו של ההיכל שהיה גבוה מהר הבית מאה אמה, היא האירה כמה דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן הנכון לשיטת הרמב"ם לקרוא קריאת שמע.

מעניין שרמ"א (אורח חיים נח, סעיף א, ודרכי משה סק"ב שם) הבין שהרמב"ם כשכותב זמן זה של "שיעור שעה" (כך היא גירסתו) לפני "שתעלה השמש" מתכוון לומר מתי זמן הנץ, ולא מתי זמן קריאת שמע, כי זמן קריאת שמע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכה שהוא קודם הנץ החמה מעט. וכותב שהוא זמן מה לפני שתעלה השמש, כלומר, שהנץ האמיתי הוא קצת לפני הזמן שנראה לנו בעיניים גלגל השמש, וכמה דקות לפניו הוא זמן קריאת שמע. אמנם מהמגן אברהם (ב) נראה שלמד שגם כוונת הרמ"א היא שהנץ החמה הוא שעה קודם שגלגל השמש עולה במלואו, והוא השיעור של הנץ החמה שלנו, ואין נפקה מינה להלכה בדברי הרמ"א (ובזה דן באריכות גם בביאור הלכה שם ד"ה "כמו שיעור").

בדיון לגבי הזמן המדויק של הנץ החמה, אם הוא לפי הנראה בעין או לפי המישור, בלי הסתרת ההרים, עסק בהרחבה הגרנ"א רבינוביץ' בתשובתו שהובאה לעיל, ועי' גם במאמר בירחון 'בית אהרון וישראל' כרך קד (עמ' פח).

סיכום: הגמרא מספרת על הנברשת שכשהעם בירושלים ראו את אור השמש שעליה, קראו קריאת שמע. תוספות מבאר שאותם אנשים שראו את האור שהאיר על הנברשת לא התפללו כ'ותיקין' המוזכרים בגמרא בברכות, שהרי קראו קריאת שמע אחרי הנץ החמה. אמנם רבינו חננאל ורבינו תם סברו שזהו זמן קריאת שמע לכתחילה, מיד עם תחילת הנץ, שהוא עם הראות הנברשת. רמב"ם סבר שזמן התחלת קריאת שמע, הוא אך ורק עישור שעה לפני הנץ, ולא קודם לכן. הגרנ"א רבינוביץ' ביאר לפי שיטתו שאור הנברשת היה מאיר לפני הנץ החמה, ולכן העם שבירושלים היו מתפללים כ'ותיקין', כי מתחילים קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ. אמנם רמ"א הבין שרמב"ם אומר שהנץ החמה האמיתי הוא זמן מה קודם עליית גלגל החמה, וזמן מועט קודם הוא זמן קריאת שמע. אלא שמגן אברהם וביאור הלכה העירו על דבריו אלו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il