ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן עזרא
תוספות (ד"ה אמר) מקשה שאביי עצמו אומר במסכת ברכות (ט ע"ב) שקריאת שמע צריך לגמור אותה עם הנץ החמה, ולפי פשט הגמרא משמע שמתחילים את קריאת שמע עם הנץ החמה? ומתרץ בשם ר"י שמהדין ניתן לקרוא אותה גם אחרי הנץ גם לשיטת אביי, אלא שוותיקין (המהדרים במצוות) מקדימים אותה לנץ כדי להתפלל מיד אחריה תפילת שמונה עשרה, וכדי להתפלל אחרי הנץ. אמנם ברור לפי תוספות שהעם שבירושלים לא היו מתפללים כ'ותיקין', וקריאת שמע שהם קראו הייתה אחרי הנץ החמה. והרשב"א (ברכות ח ע"ב ד"ה איכא דמתני בסופו) מוסיף ומבאר שלציבור קשה להתקבץ ולכוון את הזמן, ורק יחידים מצליחים לעשות את זה, לכן העם שבירושלים היו רואים את נצנוצי החמה וקוראים קריאת שמע. וכן כתבו שיטה מקובצת ותוס' רא"ש שם.
תוספות מביא גם את פירוש ר' חננאל (שהיא גם שיטת ר"ת בספר הישר חידושים תקלז) שלדעתו ותיקין היו מתחילים אכן קריאת שמע בהנץ החמה, והנץ החמה הוא המתואר בגמרתנו, ותוספות מקשה על פירושו ולא מקבל אותו.
רבינו יונה (על הרי"ף ברכות ד ע"ב) מבאר שאף שזמן קריאת שמע לכתחילה הוא עד הנץ החמה, מכל מקום בדיעבד ניתן לקרותה עד ג' שעות, ומצווה לקרותה מיד כשיוכל, והנברשת שימשה לאנשים שלא היו קוראים קריאת שמע לפני הנץ, שיקראו קריאת שמע בזמן המוקדם ביותר, וזה היה בדרך כלל מיד אחרי הנץ.
הרמב"ם (קריאת שמע א, יא – יג) כותב שיטה מיוחדת שלכתחילה מצווה לומר קריאת שמע "עישור שעה" לפני הנץ החמה וזה זמנה, והוא כלל לא מביא שניתן לקרוא קודם קריאת שמע, אלא רק בדיעבד אחר עלות השחר.
ההגהות מיימוניות (אות ח) מקשה על הרמב"ם למה הועילה הנברשת, והרי עם הנץ החמה זה כבר אחרי זמן קריאת שמע לכתחילה? ומתרץ כמו הראשונים שראינו לעיל ששאר העם לא יכלו לכוון את זמן קריאת שמע, ולכן קראו קריאת שמע אחרי הנץ. אלא שלשיטת הרמב"ם שזמן קריאת שמע זה הוא לכתחילה, קשה לומר שכל העם בירושלים היו קוראים קריאת שמע בזמן דיעבד.
הגרנ"א רבינוביץ' (מלומדי מלחמה (הוצאה ישנה) סי' לה, סעיף ה) מבאר שכיון שהנברשת הייתה תלויה בצד המערבי של הר הבית בגגו של ההיכל שהיה גבוה מהר הבית מאה אמה, היא האירה כמה דקות לפני הנץ החמה, וזהו הזמן הנכון לשיטת הרמב"ם לקרוא קריאת שמע.
מעניין שרמ"א (אורח חיים נח, סעיף א, ודרכי משה סק"ב שם) הבין שהרמב"ם כשכותב זמן זה של "שיעור שעה" (כך היא גירסתו) לפני "שתעלה השמש" מתכוון לומר מתי זמן הנץ, ולא מתי זמן קריאת שמע, כי זמן קריאת שמע כתב הרמב"ם בתחילת ההלכה שהוא קודם הנץ החמה מעט. וכותב שהוא זמן מה לפני שתעלה השמש, כלומר, שהנץ האמיתי הוא קצת לפני הזמן שנראה לנו בעיניים גלגל השמש, וכמה דקות לפניו הוא זמן קריאת שמע. אמנם מהמגן אברהם (ב) נראה שלמד שגם כוונת הרמ"א היא שהנץ החמה הוא שעה קודם שגלגל השמש עולה במלואו, והוא השיעור של הנץ החמה שלנו, ואין נפקה מינה להלכה בדברי הרמ"א (ובזה דן באריכות גם בביאור הלכה שם ד"ה "כמו שיעור").
בדיון לגבי הזמן המדויק של הנץ החמה, אם הוא לפי הנראה בעין או לפי המישור, בלי הסתרת ההרים, עסק בהרחבה הגרנ"א רבינוביץ' בתשובתו שהובאה לעיל, ועי' גם במאמר בירחון 'בית אהרון וישראל' כרך קד (עמ' פח).
סיכום: הגמרא מספרת על הנברשת שכשהעם בירושלים ראו את אור השמש שעליה, קראו קריאת שמע. תוספות מבאר שאותם אנשים שראו את האור שהאיר על הנברשת לא התפללו כ'ותיקין' המוזכרים בגמרא בברכות, שהרי קראו קריאת שמע אחרי הנץ החמה. אמנם רבינו חננאל ורבינו תם סברו שזהו זמן קריאת שמע לכתחילה, מיד עם תחילת הנץ, שהוא עם הראות הנברשת. רמב"ם סבר שזמן התחלת קריאת שמע, הוא אך ורק עישור שעה לפני הנץ, ולא קודם לכן. הגרנ"א רבינוביץ' ביאר לפי שיטתו שאור הנברשת היה מאיר לפני הנץ החמה, ולכן העם שבירושלים היו מתפללים כ'ותיקין', כי מתחילים קריאת שמע כמה דקות לפני הנץ. אמנם רמ"א הבין שרמב"ם אומר שהנץ החמה האמיתי הוא זמן מה קודם עליית גלגל החמה, וזמן מועט קודם הוא זמן קריאת שמע. אלא שמגן אברהם וביאור הלכה העירו על דבריו אלו.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה המשמעות הנחת תפילין?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך ללמוד אמונה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
קשה עליי פרידתכם
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
