ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במקרים רבים, איננו מבינים את עומק טעמם של איסורי התורה, אך נראה שבימינו, נושא "בליעת הכלים" הוא נושא חריג בתדירותו היומיומית ובנפחו התורני, כשבעצם, הרלוונטיות שלו נתונה בספק. כמעט כל בר בי רב הלומד הלכות תערובות מעלה בדעתו את השאלה: האומנם יש בליעה בכלים של ימינו?! אך מעטים העלו תמיהה זו על הכתב וניסו לבררה עד תום.
להכרעה בשאלה זו השלכות על תחומים רבים במטבח הכשר: ייחוד כלים לבשר וחלב, ייחוד כלי פרווה, דיני מאכלים שהתבשלו בכלים חלביים/בשריים ועוד.
כפתיחה לדיון ההלכתי יש להבין, כי מוסכם על דעת כולם שהסיבה שאסרה התורה את השימוש בכלים שבלוע בהם מאכל אסור, היא בגלל הטעם הבלוע בדפנות הכלי. טעם זה עלול להיפלט לתוך המאכל המתבשל בו ולתת בו טעם אסור. כמו כן, אין מחלוקת על כך שאיכות חומרי הגלם המרכיבים את הכלים השתנתה מאז ימי קדם, ובהתאם לכך, השתנתה גם כמות הבליעה והפליטה מהכלים (שבעבר עלולה היתה להגיע ל15%-20% מהמאכל), ובוודאי שבכלים האיכותיים שלנו לא מורגש כלל טעם לוואי מן הטעם הבלוע בכלי.
הדיון ההלכתי נסוב סביב השאלה: האם אחר שאסרה התורה את הכלים, עדיין ניתן לבחון את מידת הבליעה ונתינת הטעם במאכל ביחס לכל כלי, או שמא התורה קבעה כללים אחידים שאינם ניתנים לשינוי הגורמים לאסור את כל הכלים. אם אכן קבעה התורה כללים ברורים, יש לברר מהם גבולות קביעה זו: למשל, האם יש לחשוש לאיסור רק במציאות של לכתחילה ביחס לשימוש בכלים, אבל מאכלים שכבר התבשלו בכלים אסורים לא ייאסרו כאשר אין בהם טעם אסור בפועל, או שבכל מקרה גם המאכלים שהתבשלו בכלים אלו ייאסרו.
ראיות המוכיחות לכאן או לכאן מובאות בכל הש"ס, אך סוגיית המפתח לשאלה זו נמצאת בדיון קדום בין הראשונים ביחס לכלי זכוכית. הדיון מתחיל במחלוקת הראשונים: דעת הראבי"ה היא שמכיון שאנו רואים שכלי זכוכית הם חזקים וחלקים, יש להתייחס אליהם כאילו אינם בולעים. לעומתו, לדעת רבינו יחיאל אין לנו להעלות סברות מעצמנו בעניין זה, ומאחר וכלי זכוכית נעשים מחול, בדומה לדרך עשיית כלי חרס העשויים מאדמה, עלינו להתייחס אליהם ככלי חרס שאסרה התורה והכריעה שאין אפשרות להכשירם.
ההכרעה ההלכתית בסוגיית כלי זכוכית ברורה. השולחן ערוך (או"ח סי' תנא) הכריע שיש להתייחס לכלים אלו ככלים שאינם בולעים, והרמ"א חלק עליו והכריע שיש להחשיבם ככלי חרס. ועדיין, ההשלכה של הכרעה זו לסוגיית הכלים בני ימינו אינה ברורה: יש שכתבו שגם לדעת האשכנזים הנוהגים כרמ"א, כלי ימינו יהיו מותרים מפני שהרמ"א לא החמיר באופן עקרוני אלא חשש לזיופים ולכלים באיכות ירודה שהיו מצויים באותו הדור (עיין שדי חמד, אסיפת דינים, מערכה ה אות כא). יש הסבורים שדברי הרמ"א מכוונים לפסח בלבד שבו מאכלים נאסרים גם כאשר לא מרגישים בהם טעם, אבל לגבי הלכות בשר וחלב גם הרמ"א יודה שכלי זכוכית אינם בולעים (עיין כנסת הגדולה יו"ד סי' קכא ס"ק כה ועוד). לעומת זאת, יש שכתבו שגם לפוסקים כשולחן ערוך יש לאסור כלים בני ימינו מפני שכבר נקבע בהם מנהג לאסור ומנהג זה מחייב. בנוסף לכך, פסק שכזה עלול להביא לקלות ראש ולטעויות גם בשאר דיני ההפרדה בין בשר וחלב.
למעשה: אחר בדיקות מדעיות שנעשו בכלי נירוסטה, חיווה הגר"ד ליאור את דעתו שיש להחשיב כלי נירוסטה כאילו אינם בולעים, וממילא בכלים העשויים מחומר זה אין צורך בכלים מיוחדים לבשר ולחלב. יש לציין שהגר"ד ליאור לא רצה לקחת את כל כובד המשקל של פסק זה על כתפיו, והתנה זאת בכך שפוסקים נוספים יצטרפו לפסק זה. בכל מקרה, אין כל ספק שדעתו ייחודית, ורוב הפוסקים נהגו לאסור כלים אלו. אמנם, במקרים שיש בהם ממחלוקות נוספות, רבים מהפוסקים (הגר"מ אליהו, הגרש"ז אויערבאך, הגר"א לבנון ועוד) צרפו גם את הנתון הנ"ל (שכלים בני ימינו אינם בולעים) לשקלול הנתונים ונטו להקל במקרים שכאלו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












