ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
כשרות הארוחות - תחום הכשרות בצימרים אינו מוסדר, ואין כמעט אפשרות להשיג צימר שיש עליו פיקוח כשרותי. אחת מהסיבות שאין השגחה על צימרים היא העובדה שנהלי הרבנות הראשית לא מאפשרים נתינת כשרות למטבח בבית פרטי (בעלי הצימר, במקרה שלנו). אם רוצים להנות מארוחת הבוקר המוגשת בצימר, יש לבקש שהכל יוגש בכלים חד-פעמיים והארוחה תכלול אך ורק מוצרים סגורים (לחם, חלב ומוצריו, ממרחים וכדומה) שניתן לראות את ציון הכשרות שלהם. אפשר להשתמש בירקות חיים, אך יש להפריש מהם תרומות ומעשרות (בלי ברכה, כשיש ספק אם הפרישו מהם). אין לאכול ממאכלים שמכינים בעלי הצימר בעצמם בלא שמכירים אותם באופן אישי, ויודעים האם הם מקפידים על נושא הכשרות והאם הם בקיאים בו.
כשרות כלי האוכל – ישנה בעיה בשימוש בכלים העומדים לרשות המתארחים בצימר, משום שהם שייכים ל"רשות הרבים", ואין שום אפשרות לעקוב אחר השימוש שנעשה בהם בעבר. יש להעדיף ככל הניתן שימוש בכלים חד פעמיים או כלים שהבאנו מהבית. במקום הצורך יש להגעיל את הכלים לפני השימוש: לשם כך יש להרתיח מים עם סבון בסיר גדול, ובשעה שהמים מבעבעים להטביל בתוכו את הכלים בהם אנו מעוניינים להשתמש (סכו"ם פשוט יותר להגעיל בקומקום רותח). אין חובה להכניס למים את כל הכלי יחד, אך יש להקפיד שבסוף התהליך כל חלקי הכלי יעברו בתוך המים. אם מעוניינים להכשיר סיר גדול שאין אפשרות להכניסו לתוך סיר אחר – יש למלא אותו במים, ובשעה שהם מבעבעים להוסיף לו סבון כדי שיגלוש על גדותיו.
חשוב להעיר – אין אפשרות להכשיר כלי חרסינה, ומשום כך בצלחות חרסינה ופורצלן לא ניתן לעשות שימוש. כמו כן יש לציין שכלי מתכת וזכוכית יש לטבול תחילה במקווה, ויש שהתירו למתארח להשתמש בלי הצימר גם בלא טבילה.
הכשרת המנגל – במנגל שמיועד לשימוש אורחי הצימר נעשה שימוש מגוון, ואין כל אפשרות לדעת מה צלו בו בעבר. השימוש בגוף המנגל אינו בעייתי משום שהמאכל אינו נוגע בו, אך כדי להשתמש ברשת המנגל נצטרך לדאוג להכשירה תחילה וכן לוודא שהיא הוטבלה במקווה. לכן לכתחילה טוב להערך מראש ולהביא מהבית רשת נפרדת, אותה יש להניח על המנגל ובה להשתמש. אם הרשת הנוספת לא יושבת על המנגל בצורה טובה, אפשר להניח אותה על גבי הרשת המקורית בהפרדה קלה על ידי אבנים קטנות וכדומה כך שהבשר לא יגע בטעות ברשת התחתונה.
אם ישנו צורך להשתמש ברשת המנגל הקיימת - יש להבעיר אש במנגל, ולכסות אותו (בכיסוי המנגל או בנייר כסף) וכך לחמם את הרשת כחצי שעה ולוודא שכל הלכלוך הדבוק בה יתפחם.
אם מדובר במנגל עם מכסה, גם כאשר אנו מביאים רשת מהבית, יש להפעיל את המנגל כשהמכסה סגור מספר דקות לפני השימוש.
תנור אפיה – אם יש בצימר תנור אפיה לשימוש האורחים – לכתחילה טוב להמנע מלהשתמש בו. במקום הצורך יש לחמם את האוכל בתבניות חד פעמיות מכוסות בנייר כסף בלבד, וכן יש לעטוף בנייר כסף את הרשת שעליה מניחים את התבנית.
מיקרוגל – גם במיקרוגל שבצימר אין לנו כל דרך לדעת האם נעשה בו בעבר שימוש שאינו כשר. לכתחילה יש לוודא שהמיקרוגל נקי, בפרט יש להקפיד על נקיון הצלחת התחתונה, ולאחר מכן לחמם בו שתי כוסות מים עם סבון כ10 דקות. אם ממהרים ואין לכך זמן אפשר לחמם במיקרוגל מאכלים כאשר הם עטופים בשתי שקיות מלמעלה ומלמטה.
כיריים – בשימוש בכירים גז / חשמליות אין כל בעיה, משום שהמאכלים שנשפכים על גביהם נשרפים ממילא. אולם אם בפועל רואים שהכיריים מלוכלכות ושומניות – יש להמנע מלהשתמש בהם, אלא אם מנקים אותם או שורפים את שאריות הלכלוך.
קומקום – מן הדין השימוש בקומקום מותר, משום שבדרך כלל לא עושים בו שימוש אסור. כדי להיות בטוחים בכך טוב למלא את הקומקום במים ולהרתיחו פעם אחת, לאחר מכן השימוש בו מותר.
מכונת קפה – בצימרים רבים מוצבות מכונות קפה לשימוש האורחים. למיטב ידיעתנו כיום, פולי קפה או קפסולות קפה ללא תוספת טעמים אינם טעונים הכשר. במכונות קפה בצימרים, שאיננו יודעים באילו קפסולות השתמשו קודם לכן, אנו חוששים שמא השתמשו בקפסולות המכילות חומרי טעם או אבקות חלב שאינם כשרים (החשש קיים בעיקר בקפסולות מייבוא אישי), ועלינו להכשיר את המכונה לפני השימוש: הכשרת המערכת תתבצע על ידי הוצאת כוס מים רותחים מן המערכת. במערכות חכמות שאינן מאפשרות את הפעלת המכונה כל עוד אין קפסולה בתוכה, יש לרוקן קפסולה משומשת מתוכנה ולהפעיל את המערכת כשהיא בתוכה. במכונות קפה שבצימרים ובבתי מלון בחו"ל, סביר להניח שהיה בעבר שימוש ב'חלב גוי', ולכן יש להכשיר את מערכת החלב לפני השימוש. זאת נבצע באמצעות הכנסת מים עם סבון לכד החלב והפעלת המערכת פעם אחת.
פלטת שבת – רוב הלכלוכים שעל הפלטה אינם ממשיים ונשרפים בעת השימוש, לכן יש להפעיל את הפלטה כשעה לפני השימוש בה. אם על הפלטה נותרו לכלוכים שומניים שאינם שרופים – יש לנקות אותם, או לכל הפחות לכסות את הפלטה בנייר כסף.
כיורים, משטחי עבודה, שולחן אוכל – מכיון שאיננו יודעים מהו השימוש הקודם בהם, יש להמנע משימוש חם על גביהם. כאשר מונחים כלים בכיור אין לשפוך לתוכו מים חמים. ואם מעוניינים להניח סיר חם על גבי המשטח או השולחן יש להניח תחתיו הפרדה כלשהי (חתיכה קרטון, לבנה וכדומה).
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
