ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הרמב"ם בפירוש המשניות מבאר שהאב עצמו ששקל פעם אחת, חייב להמשיך לשקול בכל שנה. אמנם, הברטנורא מבאר שכוונת המשנה היא שגם אחרי שהאב מת, לבן אסור להפסיק לשקול, והוא חייב להמשיך לשקול את שקלו.
התוספות יום טוב מקשה על הברטנורא, כיצד יכול האב לחייב את בנו לשקול? ואף שמבואר במשנה בנזיר (ו, ד) שאדם יכול להדיר את בנו בנזירות, זו הלכה למשה מסיני לגבי נזיר ולא ניתן ללמוד ממנה שאדם יכול להדיר את בנו. מתרץ התוספות יום טוב שמדובר במקרה שהבן ירש מאביו נכסים, וכיון שנכסי אביו השתעבדו לנדר שנדר לשקול מחצית השקל לכן הבן חייב להמשיך ולשקול מנכסי אביו את מחצית השקל.
יש להקשות על דבריו שנפסק להלכה (רמ"א חו"מ רנב, וקצות החושן דן בו בהרחבה בסי' רנ סק"ו וסימן רצ סק"ג) שאדם שנדר ומת (במקרים מעין אלו) אין בנו חייב לשלם את נדרו אפילו מנכסים שירש, ואם כן מדוע כאן לדעת הברטנורא בנו חייב לשלם את נדרו?
לחם שמיים (יעב"ץ) מבאר שהברטנורא עוסק כאן בקטן שהוא כבר בן י"ג שנה, והוא בן חיוב, אלא שבשקלים אינו חייב (לשיטת הברטנורא) עד גיל עשרים. ומדובר שכשאביו היה חי הוא עשה את אביו שליח לשקול עבורו, (שהרי הוא יכול למנותו שליח), לכן הוא עצמו נדר, והוא מחויב להמשיך לשקול בעצמו.
אמנם, ניתן לבאר (עפ"י דברי הרב הדאיה, ישכיל עבדי ח"ו סימן יד) שיש שוני בין מחצית השקל למצוות אחרות. במחצית השקל הסיבה שילד קטן אינו שוקל אינה מכיוון שאין הוא משתתף בקרבנות הציבור, שהרי ברור שהוא גם שייך בקרבנות הציבור, אלא שהוא לא נחשב לישות עצמאית, אלא נספר יחד עם אביו, לכן הוא לא צריך לשקול באופן עצמאי. אבל אם אביו החליט לנתק אותו ממנו, ולשקול עליו בנפרד, אז מהדין הוא נהיה כעת חייב במצוות השקלים, לכן הוא חייב להמשיך ולשקול, לא בגלל נדר אביו, אלא בגלל שהוא עצמו התחייב בנתינת השקלים, כיון שהתנתק מהספירה המשותפת עם אביו (כשהאבא נפטר, והוא לא שקל עבורו בחייו, הבן לא יתחייב לשקול, כי הוא לא ייחשב לישות עצמאית כלפי הציבור, אלא אם כן האב כבר שקל עבורו בעודו חי).
אמנם, מובא בשם הגרי"ז שלשיטת הברטנורא קטן עד גיל עשרים מופקע ממצוות מחצית השקל ואף שהוא בן מצוות התורה פטרה אותו, ולכן גם מתחת לגיל י"ג אינו יכול לחייב את עצמו, שהרי התורה הפקיעה אותו. אך ערוך השולחן (העתיד, פג, ז ומקורו מהגר"א) כתב שגם לשיטת ברטנורא יש חיוב מגיל י"ג שנה לשקול מחצית השקל, אלא שאין ממשכנים על זה (וזו כוונת הגמרא שאומרת שאין ממשכנים אבל לתבוע תובעים), לכן גם לדעת ברטנורא חיוב גדול מעל גיל י"ג הוא חיוב גמור, וממילא התורה לא הפקיעה קטן מהחיוב, כדברי הגרי"ז אלא פטרה אותו ככל קטן, והוא יכול להתחייב באופן הנזכר לעיל.
סיכום: המשנה כתבה שאם אבי הקטן התחיל לשקול, שוב אינו פוסק, ומפרש הברטנורא שהכוונה אף כשמת האב, והקשו עליו מדוע הבן חייב להמשיך לשלם, הרי בן אינו חייב לשלם את נדרי אביו? הלחם שמיים מבאר שהקטן עצמו נדר כיון שהוא שלח את אביו לשקול. אך הצענו אפשרות נוספת שמצוות שקלים היא מיוחדת בכך שהיא מצווה על הציבור, ולכן גם הקטן חייב בה, אלא שהוא נכלל בחיוב של אביו, לכן אם אביו ניתק אותו ממנו, הוא נהפך להיות לישות חדשה וחייב להמשיך לשלם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
