ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ְאָסוּר לָאָדָם הַשָּׁלֵם שֶׁיֹּאמַר: כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה אֵלֶּה הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת• הַטּוֹבוֹת; וְאֶתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן – מַה הוּא הַגְּמוּל• שֶׁאֲקַבֵּל עַל זֶה? – לְפִי שֶׁזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר הַנַּעַר: כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא זֶה – מַה יִתְּנוּ לִי? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: דָּבָר פְּלוֹנִי. לְפִי, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִעוּט שִׂכְלוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין זֶה הַשִּׁעוּר וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַ"תַּכְלִית" תַּכְלִית אַחֶרֶת, אָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ כְּסִכְלוּתוֹ•, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו ה). וּכְבָר הִזְהִירוּ הַחֲכָמִים עַל זֶה גַּם כֵּן, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, הַמַּשִּׂיג אֲמִתַּת הָעִנְיָנִים – אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ שׂוֹכוֹ: 'אַל תִּהְיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס" (אבות א ג). וְאָמְנָם רָצָה לוֹמַר בָּזֶה: שֶׁיַּאֲמִין בָּאֱמֶת לְעֶצֶם הָאֱמֶת, וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ: "עוֹבֵד מֵאַהֲבָה". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב א), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'בְּמִצְווֹתָיו' – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו" (עבודה זרה יט א). וְכַמָּה עֲצוּמָה הָרְאָיָה הַזֹּאת, וְכַמָּה הִיא מְבֹאֶרֶת! וְהִיא רְאָיָה בְרוּרָה עַל מַה שֶּׁקָּדַם לָנוּ מִן הַמַּאֲמָר. וְגָדוֹל מִזֶּה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי: שֶׁמָּא תֹאמַר: "הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר; בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא: רַב; בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם-הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר: לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ (דברים יט ט): כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה" (פרשת עקב).
___________________________________
הַמִּדּוֹת - ההנהגות. הַגְּמוּל - השכר. כְּסִכְלוּתוֹ - כפי מיעוט שכלו.
ביאורים
אחד הדברים הנפלאים והמשמעותיים שאליהם ראוי לנו לשאוף הוא 'טוהר הכוונה' – לזכות לעבוד את ה' ללא חיפוש של רווח כלשהו. מי שזוכה לזה, זוכה שכל קיום המצוות שלו מקבל משמעות חדשה. בתחילה האדם מנקה את עצמו מחיפוש רווחיות, ועבודת ה' שלו משתחררת מחיפוש 'אינטרסים' מסוימים. אז הוא משנה את כוונתו וזוכה שעבודת ה' שלו אינה עוד כלי לחיפוש רווח חיצוני אלא מטרה כשלעצמה.
מתוך כך, הופכת עבודת ה' של האדם להיות חלק מאהבת הבורא שלו. אחת ממצוות התורה המרכזיות היא מצוות אהבת ה'. האדם בונה קשר עמוק וחזק עם ריבונו של עולם, עד שהעיסוק באהבת ה', נהיה מהותי אצלו והופך לעיקר חייו. אם האדם זוכה להרבות אהבת ה' בליבו, כל חייו הופכים להיות נסובים סביב אהבת ה' ועבודתו.
מדרגה זו היא מהפך בנפש. במצב כזה הקשר עם בורא העולם אינו קשר חיצוני, הנובע משִעבוד כפוי, או משמש כלי להשגת רווחים, אלא קשר פנימי שמח ההופך לחלק מהאדם, לחלק מאישיותו. עבודת ה' כזאת היא עמוקה ומהותית הרבה יותר.
הרחבות
האם מותר ללמוד 'שלא לשמה'?
שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. מדברי הרמב"ם בקטע זה נראה שהוא מגנה את הלימוד שלא לשמה. אולם לקמן הוא כותב שכיוון שבשלבים הראשונים קשה להגיע לעבודת ה' 'שלא על מנת לקבל פרס', התירו חכמים לאדם ללמוד בתחילה 'שלא לשמה'. "אוּלָם זֶה טוֹב לָהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וְהֶרְגֵּל וְהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲשִׂיַּת הַתּוֹרָה, וּמִזֶּה יִתְעוֹרְרוּ לָדַעַת הָאֱמֶת וְיַחְזְרוּ עוֹבְדִים מֵאַהֲבָה. וְזֶה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ" [הקדמות לפרק חלק סוף אות א].
מהו קיום מצווה לשמה?
בְּמִצְווֹתָיו – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו. הרמב"ם כתב שאין לעשות את המצוות לשם שכר או הנאה, אולם לא ביאר מהי הכוונה הרצויה בקיום המצוות. הרד"ק כתב "הַמִּצְוֹת עושה אותם בחפץ לבבו... באהבת האל יתברך , שציווהו לעשות" [רד"ק תהילים קיב, א]. ובספר פנים יפות הוסיף כוונה רצויה נוספת בעשיית המצוות: "שכל מה (ככל) שאדם עוסק בתורה ומצות היא חביבה עליו יותר... שבכל פעם מבין יותר אור התורה והמצווה עד שחביבה עליו התורה והמצות יותר מכל שכר עוה"ב... זהו עיקר עוסק לשמה, דהיינו לשם המצווה שהיא חביבה עליו יותר מכל שכרה" [פנים יפות דברים טו, כ].
שאלות לדיון
מהי פחיתותו של מי שלומד תורה ומקיים מצוות שלא מאהבה? מדוע זה חמור כל כך?
האם ראוי ללמוד תורה כדי להיות רב בשביל להשפיע טובה על עם ישראל? או שמא גם בזה יש פסול?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה משווים את העצים לצדיקים?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
חידוש כוחות העולם
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
איך עושים קידוש?
האם מותר לפנות למקובלים?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
