ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
אות א'
אנו מדברים רבות אודות עבודת ה' לשמה מתוך אהבה, אך מהי עבודה זו? היאך צריך האדם השלם להתייחס לעבודת ה'?
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
ְאָסוּר לָאָדָם הַשָּׁלֵם שֶׁיֹּאמַר: כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה אֵלֶּה הַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת• הַטּוֹבוֹת; וְאֶתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן – מַה הוּא הַגְּמוּל• שֶׁאֲקַבֵּל עַל זֶה? – לְפִי שֶׁזֶּה, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמַר הַנַּעַר: כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא זֶה – מַה יִתְּנוּ לִי? וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ: דָּבָר פְּלוֹנִי. לְפִי, כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים מִעוּט שִׂכְלוֹ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין זֶה הַשִּׁעוּר וְהוּא מְבַקֵּשׁ לַ"תַּכְלִית" תַּכְלִית אַחֶרֶת, אָנוּ מְשִׁיבִים לוֹ כְּסִכְלוּתוֹ•, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו ה). וּכְבָר הִזְהִירוּ הַחֲכָמִים עַל זֶה גַּם כֵּן, כְּלוֹמַר: שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר הָאִישׁ הַשָּׁלֵם, הַמַּשִּׂיג אֲמִתַּת הָעִנְיָנִים – אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ שׂוֹכוֹ: 'אַל תִּהְיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱיוּ כָעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבֵּל פְּרָס" (אבות א ג). וְאָמְנָם רָצָה לוֹמַר בָּזֶה: שֶׁיַּאֲמִין בָּאֱמֶת לְעֶצֶם הָאֱמֶת, וְזֶהוּ הָעִנְיָן שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ: "עוֹבֵד מֵאַהֲבָה". וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בְּמִצְוֹתָיו חָפֵץ מְאֹד" (תהלים קיב א), "אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: 'בְּמִצְווֹתָיו' – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו" (עבודה זרה יט א). וְכַמָּה עֲצוּמָה הָרְאָיָה הַזֹּאת, וְכַמָּה הִיא מְבֹאֶרֶת! וְהִיא רְאָיָה בְרוּרָה עַל מַה שֶּׁקָּדַם לָנוּ מִן הַמַּאֲמָר. וְגָדוֹל מִזֶּה מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּסִפְרֵי: שֶׁמָּא תֹאמַר: "הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר; בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא: רַב; בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם-הַבָּא – תַּלְמוּד לוֹמַר: לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ (דברים יט ט): כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים – לֹא תַעֲשׂוּ אֶלָּא מֵאַהֲבָה" (פרשת עקב).
___________________________________
הַמִּדּוֹת - ההנהגות. הַגְּמוּל - השכר. כְּסִכְלוּתוֹ - כפי מיעוט שכלו.
ביאורים
אחד הדברים הנפלאים והמשמעותיים שאליהם ראוי לנו לשאוף הוא 'טוהר הכוונה' – לזכות לעבוד את ה' ללא חיפוש של רווח כלשהו. מי שזוכה לזה, זוכה שכל קיום המצוות שלו מקבל משמעות חדשה. בתחילה האדם מנקה את עצמו מחיפוש רווחיות, ועבודת ה' שלו משתחררת מחיפוש 'אינטרסים' מסוימים. אז הוא משנה את כוונתו וזוכה שעבודת ה' שלו אינה עוד כלי לחיפוש רווח חיצוני אלא מטרה כשלעצמה.
מתוך כך, הופכת עבודת ה' של האדם להיות חלק מאהבת הבורא שלו. אחת ממצוות התורה המרכזיות היא מצוות אהבת ה'. האדם בונה קשר עמוק וחזק עם ריבונו של עולם, עד שהעיסוק באהבת ה', נהיה מהותי אצלו והופך לעיקר חייו. אם האדם זוכה להרבות אהבת ה' בליבו, כל חייו הופכים להיות נסובים סביב אהבת ה' ועבודתו.
מדרגה זו היא מהפך בנפש. במצב כזה הקשר עם בורא העולם אינו קשר חיצוני, הנובע משִעבוד כפוי, או משמש כלי להשגת רווחים, אלא קשר פנימי שמח ההופך לחלק מהאדם, לחלק מאישיותו. עבודת ה' כזאת היא עמוקה ומהותית הרבה יותר.
הרחבות
האם מותר ללמוד 'שלא לשמה'?
שֶׁלֹּא יָשִׂים הָאָדָם תַּכְלִית עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וַעֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בִּשְׁבִיל דָּבָר מִן הַדְּבָרִים. מדברי הרמב"ם בקטע זה נראה שהוא מגנה את הלימוד שלא לשמה. אולם לקמן הוא כותב שכיוון שבשלבים הראשונים קשה להגיע לעבודת ה' 'שלא על מנת לקבל פרס', התירו חכמים לאדם ללמוד בתחילה 'שלא לשמה'. "אוּלָם זֶה טוֹב לָהֶם עַד שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ וְהֶרְגֵּל וְהִשְׁתַּדְּלוּת בַּעֲשִׂיַּת הַתּוֹרָה, וּמִזֶּה יִתְעוֹרְרוּ לָדַעַת הָאֱמֶת וְיַחְזְרוּ עוֹבְדִים מֵאַהֲבָה. וְזֶה הוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ – בָּא לִשְׁמָהּ" [הקדמות לפרק חלק סוף אות א].
מהו קיום מצווה לשמה?
בְּמִצְווֹתָיו – וְלֹא בִשְׂכַר מִצְווֹתָיו. הרמב"ם כתב שאין לעשות את המצוות לשם שכר או הנאה, אולם לא ביאר מהי הכוונה הרצויה בקיום המצוות. הרד"ק כתב "הַמִּצְוֹת עושה אותם בחפץ לבבו... באהבת האל יתברך , שציווהו לעשות" [רד"ק תהילים קיב, א]. ובספר פנים יפות הוסיף כוונה רצויה נוספת בעשיית המצוות: "שכל מה (ככל) שאדם עוסק בתורה ומצות היא חביבה עליו יותר... שבכל פעם מבין יותר אור התורה והמצווה עד שחביבה עליו התורה והמצות יותר מכל שכר עוה"ב... זהו עיקר עוסק לשמה, דהיינו לשם המצווה שהיא חביבה עליו יותר מכל שכרה" [פנים יפות דברים טו, כ].
שאלות לדיון
מהי פחיתותו של מי שלומד תורה ומקיים מצוות שלא מאהבה? מדוע זה חמור כל כך?
האם ראוי ללמוד תורה כדי להיות רב בשביל להשפיע טובה על עם ישראל? או שמא גם בזה יש פסול?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
