ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
וְהַיְסוֹד הָעֲשִׂירִי – כִּי הוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיהֶם שֶל בְּנֵי אָדָם וְאֵינוֹ מַעְלִים עֵינוֹ מֵהֶם. לֹא כְדַעַת מִי שֶׁאָמַר: "עָזַב יְיָ אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל ח יב), אֶלָּא כְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיה לב יט); וְאָמַר: "וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" (בראשית ו ה); וְנֶאֱמַר: "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" (שם יח ח) – זֶהוּ מוֹרֶה עַל הַיְּסוֹד הָעֲשִׂירִי הַזֶּה.
שכר ועונש
וְהַיְסוֹד הָאַחַד עָשָׂר – כִּי הוּא יִתְעַלֶּה נוֹתֵן שָׂכָר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְיַעֲנִישׁ לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל אַזְהָרוֹתֶיהָ; וְכִי הַשָּׂכָר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל – הָעוֹלָם הַבָּא, וְהָעֹנֶשׁ הַיּוֹתֵר חָזָק – הַכָּרֵת. וּכְבָר אָמַרְנוּ בְּזֶה הָעִנְיָן מַה שֶּׁיַּסְפִּיק. וְהַמִּקְרָא הַמּוֹרֶה עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה – מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" (שמות לב לב). וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ: "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שם) – רְאָיָה: שֶׁיּוֹדֵעַ הָעוֹבֵר וְהַחוֹטֵא, לָתֵת שָׂכָר – לָזֶה, וְעֹנֶשׁ – לָזֶה.
אמונה בימות המשיח
וְהַיְסוֹד הַשְּׁנֵים עָשָׂר – יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ – וְהוּא: לְהַאֲמִין וּלְאַמֵּת• שֶׁיָּבֹא, וְלֹא יַחְשֹׁב שֶׁיִּתְאֶחָר. "אִם יִתְמַהְמֵהּ – חַכֵּה לוֹ" (חבקוק ב ג). וְלֹא יָשִׂים לוֹ זְמָן, וְלֹא יַעֲשֶׂה לּוֹ סְבָרוֹת בַּמִּקְרָאוֹת לְהוֹצִיא• זְמַן בִּיאָתוֹ. וְהַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "תִּפַּח רוּחָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין" (סנהדרין צז ב). וְשֶׁיַאֲמִין בּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ• יִתְרוֹן, וּמַעֲלָה, וְכָבוֹד עַל כָּל הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם; וּלְגַדְּלוֹ וּלְאָהֳבוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁנִּבְּאוּ עָלָיו כָּל הַנְּבִיאִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַד מַלְאָכִי•, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמִי שֶׁהִסְתַּפֵּק בּוֹ•, אוֹ נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ מַעֲלָתוֹ – כָּפַר בַּתּוֹרָה שֶׁיָּעֲדָה בוֹ בְּפֵרוּשׁ בְּפָרָשַׁת "בִּלְעָם" וּפָרָשַׁת "אַתֶּם נִצָּבִים". וּמִכְּלַל יְסוֹד זֶה• – שֶׁאֵין מֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִבֵּית דָּוִד וּמִזֶּרַע שְׁלֹמֹה בִּלְבָד. וְכָל הַחוֹלֵק עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת – כָּפַר בַּשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וּבְדִבְרֵי נְבִיאָיו.
אמונה בתחיית המתים
וְהַיְסוֹד הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר – תְּחִיַּת הַמֵּתִים – וּכְבָר בֵּאַרְנוּהָ.
___________________________________
וּלְאַמֵּת – ולהוכיח. לְהוֹצִיא – ללמוד מתוך המקראות. שֶׁיִּהְיֶה לוֹ – למשיח. מַלְאָכִי – שהיה אחרון הנביאים. הִסְתַּפֵּק בּוֹ – היה לו ספק אם יהא. וּמִכְּלַל יְסוֹד זֶה – כלול ביסוד הזה.
ביאורים
כאן עובר הרמב"ם לעסוק ביסוד העשירי , ה' ידיעה '. למי שמתבונן על העולם, לעיתים נראה כאילו הוא 'מתגלגל' מעצמו, ומתנהל לבד. דבר זה לא רק שגרם לאנשים מסוימים לכפור במציאות הבורא, אלא גם לגרום לכאלה שהאמינו במציאותו, לחשוב כאילו הקב"ה איננו יודע מה קורה בעולמו. הבנה שכזאת מראה על חיסרון בהבנת הקשר של הקב"ה לעולמו, או בהבנת גדלותו של הקב"ה, והיא עלולה למוטט את קיום המצוות של האדם, ואת ההנהגה המוסרית הנכונה.
כחלק מההכרה בכך שהקב"ה מנהל את עולמו, צריך האדם גם להאמין ביסוד האחד עשר – ' שכר ועונש '. ניתן לומר שהשכר והעונש הם חלק מהאמונה שהעולם מתנהל על פי אמת אלוהית, ולכן כהמשך לכך שיש להאמין שכל דבר נעשה בידיעת ה' וברצונו, עלינו גם להאמין כי האמת האלוהית תשפוט כל אדם על המקום שבו הוא נמצא ביחס לנדרש ממנו, ותגרום שיקרה לו מה שמתאים למקום אליו הוא הגיע. ולכן כל אדם יקבל שכר, שפסגתו העולם הבא, על מעשיו הטובים, וגמול שלילי, שפסגתו להיכרת מעולם זה, על מעשיו הרעים.
מכיוון שלמדנו שיש לעולם מנהיג היודע מה שקורה בו ומעמיד לפני העולם מטרות אליהן הוא רוצה שהעולם יגיע, עלינו להאמין ביסוד השנים עשר שאותו עולם יבוא בסופו של דבר ליַעד שאותו הציב לו ריבונו של עולם, למציאות השלימה והאידיאלית שלו, ל'ימות המשיח ', בהם עם ישראל יהיה בשיא תפארתו וישפיע ברכה ומידות טובות על העולם כולו. כל זה יהיה כשבראשו של עם ישראל יהיה אדם שהוא מובחר שבמובחרים, גדול וצדיק, משושלת המלוכה המיועדת לכך, שושלתו של דוד המלך - המשיח. ובנוסף לזה יזכו ישראל ליסוד השלשה עשר , הוא היסוד שעסק בו הרמב"ם לעיל, שהצדיקים יקומו לתחיה.
הרחבות
השגחה על בעלי חיים
כִּי הוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיהֶם שֶל בְּנֵי אָדָם וְאֵינוֹ מַעְלִים עֵינוֹ מֵהֶם. העיקר העשירי הוא האמונה שהקב"ה משגיח על בני האדם. במורה נבוכים מוסיף הרמב"ם ואומר שההשגחה הפרטית היא על בני האדם בלבד ולא על בעלי חיים או על דומם: "כי ההשגחה האלוהית אינה בעולם הזה השפל כלומר מתחת גלגל הירח אלא באישי מין האדם בלבד... אבל שאר בעלי החיים וכל שכן הצומח וזולתו... איני סבור כלל כי העלה הזה נשר בהשגחה בו, ולא שהעכביש הזה טרף הזבוב בגזרת ה' וחפצו עתה על פרט זה... אלא כל זה לדעתי על פי המקרה המוחלט... לפי שלא מצאתי כלל לשון ספר נביא שמזכיר שיש לה' השגחה באיש מאישי בעלי החיים זולתי באישי האדם בלבד" [מורה נבוכים ג, ז]. לדעת הרמב"ם השגחה פרטית קיימת רק אצל בני האדם. אצל בעלי החיים קיימת השגחה על המין בכללו, אבל לא על כל פרט ופרט.
הבעש"ט , לעומת זאת, חידש שישנה השגחת ה' על כל דבר ודבר, מביצי כינים ועד קרני ראמים, בין אם מדובר בחי, בצומח או בדומם. בספר 'אמרי פנחס' המרכז את תורתו של ר' פנחס מקוריץ, מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, כתוב: "שאדם צריך להאמין שאפילו קש המונח על הארץ הוא בגזירת השי"ת שגזר להיות מונח שם ואני שמעתי (תלמידו של ר' פנחס שכתב את הספר) כמדומה בזה הלשון שיש השגחה פרטית איך תהא מונחת עם הקצוות לכאן או לכאן" [בהוצאת 'מישור' תשמ"ח ע' קעט].
(להרחבה נוספת ראה בספר דרך ה' ב, ד)
שאלות לדיון
עד כמה העיסוק בסוגיית 'שכר ועונש' צריך להעסיק אותנו? מהן התועלות הבאות מאותו עיסוק?
"תיפח רוחן של מחשבי קיצין". מדוע? רק משום שאם יעבור זמן החישוב יבואו להתייאש מן הגאולה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
