ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
אות ה' חלק ד
ארבעת היסודות האחרונים עוסקים בקשר של ה' אלינו. ההשגחה, קבלת השכר והאמונה בימות המשיח ובתחיית המתים.
וְהַיְסוֹד הָעֲשִׂירִי – כִּי הוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיהֶם שֶל בְּנֵי אָדָם וְאֵינוֹ מַעְלִים עֵינוֹ מֵהֶם. לֹא כְדַעַת מִי שֶׁאָמַר: "עָזַב יְיָ אֶת הָאָרֶץ" (יחזקאל ח יב), אֶלָּא כְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם" (ירמיה לב יט); וְאָמַר: "וַיַּרְא יְיָ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ" (בראשית ו ה); וְנֶאֱמַר: "זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה" (שם יח ח) – זֶהוּ מוֹרֶה עַל הַיְּסוֹד הָעֲשִׂירִי הַזֶּה.
שכר ועונש
וְהַיְסוֹד הָאַחַד עָשָׂר – כִּי הוּא יִתְעַלֶּה נוֹתֵן שָׂכָר לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְיַעֲנִישׁ לְמִי שֶׁעוֹבֵר עַל אַזְהָרוֹתֶיהָ; וְכִי הַשָּׂכָר הַיּוֹתֵר גָּדוֹל – הָעוֹלָם הַבָּא, וְהָעֹנֶשׁ הַיּוֹתֵר חָזָק – הַכָּרֵת. וּכְבָר אָמַרְנוּ בְּזֶה הָעִנְיָן מַה שֶּׁיַּסְפִּיק. וְהַמִּקְרָא הַמּוֹרֶה עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה – מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם; וְאִם אַיִן – מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ" (שמות לב לב). וְהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ: "מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי" (שם) – רְאָיָה: שֶׁיּוֹדֵעַ הָעוֹבֵר וְהַחוֹטֵא, לָתֵת שָׂכָר – לָזֶה, וְעֹנֶשׁ – לָזֶה.
אמונה בימות המשיח
וְהַיְסוֹד הַשְּׁנֵים עָשָׂר – יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ – וְהוּא: לְהַאֲמִין וּלְאַמֵּת• שֶׁיָּבֹא, וְלֹא יַחְשֹׁב שֶׁיִּתְאֶחָר. "אִם יִתְמַהְמֵהּ – חַכֵּה לוֹ" (חבקוק ב ג). וְלֹא יָשִׂים לוֹ זְמָן, וְלֹא יַעֲשֶׂה לּוֹ סְבָרוֹת בַּמִּקְרָאוֹת לְהוֹצִיא• זְמַן בִּיאָתוֹ. וְהַחֲכָמִים אוֹמְרִים: "תִּפַּח רוּחָן שֶׁל מְחַשְּׁבֵי קִצִּין" (סנהדרין צז ב). וְשֶׁיַאֲמִין בּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ• יִתְרוֹן, וּמַעֲלָה, וְכָבוֹד עַל כָּל הַמְּלָכִים שֶׁהָיוּ מֵעוֹלָם; וּלְגַדְּלוֹ וּלְאָהֳבוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל בִּשְׁבִילוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁנִּבְּאוּ עָלָיו כָּל הַנְּבִיאִים מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַד מַלְאָכִי•, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וּמִי שֶׁהִסְתַּפֵּק בּוֹ•, אוֹ נִתְמַעֵט אֶצְלוֹ מַעֲלָתוֹ – כָּפַר בַּתּוֹרָה שֶׁיָּעֲדָה בוֹ בְּפֵרוּשׁ בְּפָרָשַׁת "בִּלְעָם" וּפָרָשַׁת "אַתֶּם נִצָּבִים". וּמִכְּלַל יְסוֹד זֶה• – שֶׁאֵין מֶלֶךְ לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִבֵּית דָּוִד וּמִזֶּרַע שְׁלֹמֹה בִּלְבָד. וְכָל הַחוֹלֵק עַל הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת – כָּפַר בַּשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ וּבְדִבְרֵי נְבִיאָיו.
אמונה בתחיית המתים
וְהַיְסוֹד הַשְּׁלֹשָׁה עָשָׂר – תְּחִיַּת הַמֵּתִים – וּכְבָר בֵּאַרְנוּהָ.
___________________________________
וּלְאַמֵּת – ולהוכיח. לְהוֹצִיא – ללמוד מתוך המקראות. שֶׁיִּהְיֶה לוֹ – למשיח. מַלְאָכִי – שהיה אחרון הנביאים. הִסְתַּפֵּק בּוֹ – היה לו ספק אם יהא. וּמִכְּלַל יְסוֹד זֶה – כלול ביסוד הזה.
ביאורים
כאן עובר הרמב"ם לעסוק ביסוד העשירי , ה' ידיעה '. למי שמתבונן על העולם, לעיתים נראה כאילו הוא 'מתגלגל' מעצמו, ומתנהל לבד. דבר זה לא רק שגרם לאנשים מסוימים לכפור במציאות הבורא, אלא גם לגרום לכאלה שהאמינו במציאותו, לחשוב כאילו הקב"ה איננו יודע מה קורה בעולמו. הבנה שכזאת מראה על חיסרון בהבנת הקשר של הקב"ה לעולמו, או בהבנת גדלותו של הקב"ה, והיא עלולה למוטט את קיום המצוות של האדם, ואת ההנהגה המוסרית הנכונה.
כחלק מההכרה בכך שהקב"ה מנהל את עולמו, צריך האדם גם להאמין ביסוד האחד עשר – ' שכר ועונש '. ניתן לומר שהשכר והעונש הם חלק מהאמונה שהעולם מתנהל על פי אמת אלוהית, ולכן כהמשך לכך שיש להאמין שכל דבר נעשה בידיעת ה' וברצונו, עלינו גם להאמין כי האמת האלוהית תשפוט כל אדם על המקום שבו הוא נמצא ביחס לנדרש ממנו, ותגרום שיקרה לו מה שמתאים למקום אליו הוא הגיע. ולכן כל אדם יקבל שכר, שפסגתו העולם הבא, על מעשיו הטובים, וגמול שלילי, שפסגתו להיכרת מעולם זה, על מעשיו הרעים.
מכיוון שלמדנו שיש לעולם מנהיג היודע מה שקורה בו ומעמיד לפני העולם מטרות אליהן הוא רוצה שהעולם יגיע, עלינו להאמין ביסוד השנים עשר שאותו עולם יבוא בסופו של דבר ליַעד שאותו הציב לו ריבונו של עולם, למציאות השלימה והאידיאלית שלו, ל'ימות המשיח ', בהם עם ישראל יהיה בשיא תפארתו וישפיע ברכה ומידות טובות על העולם כולו. כל זה יהיה כשבראשו של עם ישראל יהיה אדם שהוא מובחר שבמובחרים, גדול וצדיק, משושלת המלוכה המיועדת לכך, שושלתו של דוד המלך - המשיח. ובנוסף לזה יזכו ישראל ליסוד השלשה עשר , הוא היסוד שעסק בו הרמב"ם לעיל, שהצדיקים יקומו לתחיה.
הרחבות
השגחה על בעלי חיים
כִּי הוּא יִתְעַלֶּה יוֹדֵעַ מַעֲשֵׂיהֶם שֶל בְּנֵי אָדָם וְאֵינוֹ מַעְלִים עֵינוֹ מֵהֶם. העיקר העשירי הוא האמונה שהקב"ה משגיח על בני האדם. במורה נבוכים מוסיף הרמב"ם ואומר שההשגחה הפרטית היא על בני האדם בלבד ולא על בעלי חיים או על דומם: "כי ההשגחה האלוהית אינה בעולם הזה השפל כלומר מתחת גלגל הירח אלא באישי מין האדם בלבד... אבל שאר בעלי החיים וכל שכן הצומח וזולתו... איני סבור כלל כי העלה הזה נשר בהשגחה בו, ולא שהעכביש הזה טרף הזבוב בגזרת ה' וחפצו עתה על פרט זה... אלא כל זה לדעתי על פי המקרה המוחלט... לפי שלא מצאתי כלל לשון ספר נביא שמזכיר שיש לה' השגחה באיש מאישי בעלי החיים זולתי באישי האדם בלבד" [מורה נבוכים ג, ז]. לדעת הרמב"ם השגחה פרטית קיימת רק אצל בני האדם. אצל בעלי החיים קיימת השגחה על המין בכללו, אבל לא על כל פרט ופרט.
הבעש"ט , לעומת זאת, חידש שישנה השגחת ה' על כל דבר ודבר, מביצי כינים ועד קרני ראמים, בין אם מדובר בחי, בצומח או בדומם. בספר 'אמרי פנחס' המרכז את תורתו של ר' פנחס מקוריץ, מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, כתוב: "שאדם צריך להאמין שאפילו קש המונח על הארץ הוא בגזירת השי"ת שגזר להיות מונח שם ואני שמעתי (תלמידו של ר' פנחס שכתב את הספר) כמדומה בזה הלשון שיש השגחה פרטית איך תהא מונחת עם הקצוות לכאן או לכאן" [בהוצאת 'מישור' תשמ"ח ע' קעט].
(להרחבה נוספת ראה בספר דרך ה' ב, ד)
שאלות לדיון
עד כמה העיסוק בסוגיית 'שכר ועונש' צריך להעסיק אותנו? מהן התועלות הבאות מאותו עיסוק?
"תיפח רוחן של מחשבי קיצין". מדוע? רק משום שאם יעבור זמן החישוב יבואו להתייאש מן הגאולה?
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
