ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכמה – בהמתנה ליציאה מהפקק בכביש או להחלפת האור מאדום לירוק ברמזור?
וכך הלאה...
אך דומה, ש'שורף הזמן' או יותר נכון 'שורפת הזמן' הגדולה בחיינו היא... השינה.
כבר במסכת שבת (פט:), מסופר שלעתיד לבוא, כשיפנה הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו, בקובלנה – בניך חטאו! יתחיל עימו יצחק במשא ומתן, שבמסגרתו יצמצם את זמן החיים שבו יכול האדם לחטוא, כשמתוך חמישים שנות האדם הבוגרות, עשרים וחמש מתוכם מוקדשות לשינה.
כיום, עם המצאת החשמל, אנו משקיעים רק חלק מלילותינו בשינה, ובכל זאת – היא עדיין 'שורפת הזמן' הגדולה ביותר.
מדוע האדם מנוטרל בחלק כה גדול מחייו?
בפשטות – מנוחת הגוף. מחקרים מראים, שבעת השנה הפעילות הפיזיולוגית של גוף האדם יורדת למינימום, מערכות רבות כמעט ולא מתפקדות, וכך הגוף מתרענן ואוזר כוח.
אולם, קיים נתון מדעי נוסף, שמעלה נתונים מפתיעים. במהלך השינה אנו חולמים חלומות. פעולת החלום מתרחשת בעיקרה ב'שנת רע"מ', שמגיעה בשלבים הסופיים של מעגל השינה. בזמן החלום משותקים השרירים הרצוניים של האדם מהצוואר ומטה, אך יש תנועות מהירות של האישונים והעפעפיים. ברישום הפעילות החשמלית של המוח, התברר שבזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות.
והנה נתון מדהים נוסף – אנשים שישנו זמן רב, כולל את אותה 'שנת רע"מ', אך מנעו מהם לחלום חלומות – קמו עייפים מאד והתקשו לתפקד.
אמור מעתה – השינה בעיקרה אינה שנת הגוף, כי אם שנת החלום. כבר קבעו חז"ל – "שינה אחד משישים במיתה, חלום אחד משישים בנבואה". באופן שטחי, השינה היא שנת הגוף, אך באמת שנת הגוף, שבה הגוף 'קצת מת', היא גם ממיתה את האדם אם כל מטרתה רק להעביר את זמנו.
אולם בעומק – עיקר השינה היא שנת החלום – שנת הנשמה. לאחר שהאדם שקע בטרדות החיים החומריים לאורך כל היום, נשמתו זקוקה להתרעננות ולחיבור מחדש לאלוקים. כמו שהאדם מחבר את ה'פלאפון' להטענה כל הלילה, כך האדם מפקיד את נשמתו ב'שקע' של הבורא, "בידך אפקיד רוחי", והבורא מטעינה בחלומות וחזיונות אלוקיים. בלי מעט נבואה, אי אפשר להמשיך לתפקד. הגוף שובת ממלאכתו, אך אל המוח זורם מידע מבחוץ, מהבורא.
חלום יעקב הוא מהסמלים המרכזיים לחלומות. מי שמקשיב ל'מנגינה' של הפרשיה, שומע שיעקב יוצא מבאר שבע לחרן, ופתאום באמצע שטף החיים, על הדרך - "ויפגע במקום, וילן שם", והנה הוא מקבל מסר אלוקי – "ויחלום...".
נמצא, שהשינה היא לא 'שורפת זמן' גדולה, כי אם זמן אדיר של חיבור וטעינה מחודשת.
ובעצם, אם ניקח תובנה זאת לשאר 'גנבי הזמן' שלנו, כמו – המתנה בתור, פקקים ועוד, אנו יכולים לגלותם מחדש. נסיעה, למשל, יכולה להפוך לזמן אדיר של תפילה, התבודדות וחיבור פנימי לאלוקים.
חיפשתם פעם את השעה ה25 ביממה?
קבלו אותה!
בהצלחה!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
