ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
וכמה – בהמתנה ליציאה מהפקק בכביש או להחלפת האור מאדום לירוק ברמזור?
וכך הלאה...
אך דומה, ש'שורף הזמן' או יותר נכון 'שורפת הזמן' הגדולה בחיינו היא... השינה.
כבר במסכת שבת (פט:), מסופר שלעתיד לבוא, כשיפנה הקדוש ברוך הוא ליצחק אבינו, בקובלנה – בניך חטאו! יתחיל עימו יצחק במשא ומתן, שבמסגרתו יצמצם את זמן החיים שבו יכול האדם לחטוא, כשמתוך חמישים שנות האדם הבוגרות, עשרים וחמש מתוכם מוקדשות לשינה.
כיום, עם המצאת החשמל, אנו משקיעים רק חלק מלילותינו בשינה, ובכל זאת – היא עדיין 'שורפת הזמן' הגדולה ביותר.
מדוע האדם מנוטרל בחלק כה גדול מחייו?
בפשטות – מנוחת הגוף. מחקרים מראים, שבעת השנה הפעילות הפיזיולוגית של גוף האדם יורדת למינימום, מערכות רבות כמעט ולא מתפקדות, וכך הגוף מתרענן ואוזר כוח.
אולם, קיים נתון מדעי נוסף, שמעלה נתונים מפתיעים. במהלך השינה אנו חולמים חלומות. פעולת החלום מתרחשת בעיקרה ב'שנת רע"מ', שמגיעה בשלבים הסופיים של מעגל השינה. בזמן החלום משותקים השרירים הרצוניים של האדם מהצוואר ומטה, אך יש תנועות מהירות של האישונים והעפעפיים. ברישום הפעילות החשמלית של המוח, התברר שבזמן החלום מגיע מגזע המוח לקליפת המוח מידע הדומה למידע מבחוץ. במרכזים החושיים והמוטוריים מתבצע עיבוד דומה לזה שמתרחש בזמן ערות.
והנה נתון מדהים נוסף – אנשים שישנו זמן רב, כולל את אותה 'שנת רע"מ', אך מנעו מהם לחלום חלומות – קמו עייפים מאד והתקשו לתפקד.
אמור מעתה – השינה בעיקרה אינה שנת הגוף, כי אם שנת החלום. כבר קבעו חז"ל – "שינה אחד משישים במיתה, חלום אחד משישים בנבואה". באופן שטחי, השינה היא שנת הגוף, אך באמת שנת הגוף, שבה הגוף 'קצת מת', היא גם ממיתה את האדם אם כל מטרתה רק להעביר את זמנו.
אולם בעומק – עיקר השינה היא שנת החלום – שנת הנשמה. לאחר שהאדם שקע בטרדות החיים החומריים לאורך כל היום, נשמתו זקוקה להתרעננות ולחיבור מחדש לאלוקים. כמו שהאדם מחבר את ה'פלאפון' להטענה כל הלילה, כך האדם מפקיד את נשמתו ב'שקע' של הבורא, "בידך אפקיד רוחי", והבורא מטעינה בחלומות וחזיונות אלוקיים. בלי מעט נבואה, אי אפשר להמשיך לתפקד. הגוף שובת ממלאכתו, אך אל המוח זורם מידע מבחוץ, מהבורא.
חלום יעקב הוא מהסמלים המרכזיים לחלומות. מי שמקשיב ל'מנגינה' של הפרשיה, שומע שיעקב יוצא מבאר שבע לחרן, ופתאום באמצע שטף החיים, על הדרך - "ויפגע במקום, וילן שם", והנה הוא מקבל מסר אלוקי – "ויחלום...".
נמצא, שהשינה היא לא 'שורפת זמן' גדולה, כי אם זמן אדיר של חיבור וטעינה מחודשת.
ובעצם, אם ניקח תובנה זאת לשאר 'גנבי הזמן' שלנו, כמו – המתנה בתור, פקקים ועוד, אנו יכולים לגלותם מחדש. נסיעה, למשל, יכולה להפוך לזמן אדיר של תפילה, התבודדות וחיבור פנימי לאלוקים.
חיפשתם פעם את השעה ה25 ביממה?
קבלו אותה!
בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
