ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
להלכה פסק הרמב"ם (סוטה ג, א) כשיטת תנא קמא ששולחים יחד עם הבעל והאישה שני תלמידי חכמים, על מנת לשמור על הבעל שלא יבוא על האישה בדרך.
בתשובת הרשב"א (א, תתמ) פסק שאשה שזינתה באופן שיש עדות על הזנות, ונאסרה על בעלה, הבעל והאישה מותרים לגור באותו בית, בתנאי שאינם מתגוררים באותו חדר, כי משום שהיא זינתה היא מאוסה על הבעל ולא יבוא עליה. ולמד כן מתוספות זבחים (ב ע"ב ד"ה סתם). אמנם, רמ"א (אבן העזר קיז סעיף א) הביא היתר זה, אך מדבריו עולה שיש היתר אמנם לגור באותו בית עם האישה ולא לגרשה, אך היתר זה קיים רק כאשר יש אנשים נוספים בבית.
בית שמואל (שם סק"ח) העיר שמהגמרא בסוטה לכאורה ראייה ברורה לכך שיש חשש שאדם יבוא על האישה למרות שהוא קינא לה ונסתרה, והיא נאסרה עליו משום זנות, ולכאורה ראייה שאם הבעל והאישה רוצים להמשיך לגור יחד, הם צריכים שאנשים נוספים יהיו בבית כפסק רמ"א? ומתרץ שהרשב"א יסביר שלמרות שבמקרה שאשה נאסרה על הבעל משום זנות וודאית, היא מאוסה בעיניו. הרי שבמקרה של סוטה שקינא לה בעלה ונסתרה (התייחדה) אין כל וודאות לבעל שהיא זינתה, ולכן האישה לא מאוסה בעיניו, ולכן חוששים שמא יבוא עליה, מה שאין כן במקרה שבו האישה וודאי זינתה היא מאוסה בעיני הבעל, ויכולים לגור בבית אחד בלי אנשים נוספים, וללא חשש שהבעל יבוא עליה.
רדב"ז (ב, תשמו) כותב שאין הלכה כתוספות זה, משום שהאישה אינה שונאת את האיש ולכן יש חשש שתשדל אותו לבא עליה. ונודע ביהודה (אבהע"ז יב) כותב שלא מצא חבר לדברי הרשב"א ותוספות ולכן אין לפסוק כמותם. כמו כן הבית מאיר מתקשה בדברי הבית שמואל איך הוא פסק כדברי התוספות והרשב"א כשנראה מהרמב"ם שהוא חולק עליהם, שהרי פסק הרמב"ם (אישות כד, יח) שכשבאים שני עדים שהאישה זינתה חייב הבעל לגרש את אשתו, ולפי דברי הרשב"א והתוספות לא ניתן לכפות את הבעל שהרי יכול לומר שרוצה לגור אתה יחד בבית, ולא חוששים שיבוא עליה?
מכוח קושיה זו כתבו הכתב סופר (צט) ו'יהודה יעלה' (ב, קסט) שאם יש עדות ברורה על כך שהאישה זינתה הרי שאסור לבעל להישאר עם אשתו באותו בית, ורק כשהאישה נאסרה עליו משום חשד, אך אין על כך עדות ברורה, מותר להם להמשיך לגור באותו בית, אף שהוא יודע שהיא אסורה עליו.
בפסקי דין רבניים (חלק ט עמ' 177 - 184) פסקו הרב צימבליסט וחבריו להרכב כי יש לכפות את הבעל לגרש את אשתו כשידוע שזינתה מהטעמים שנזכרו. אולם בערעור שערער הבעל לבית הדין הגדול בראשות הרב ישראלי פסק הרב ישראלי (משפטי שאול לג) שאין לכפות את הבעל להוציא את אשתו באופנים כאלו, משום שפסק כדברי הבית שמואל, ולכן ביטל את הכפייה שחייבוהו בבית הדין האזורי.
הרב ישראלי הביא שב'נתיבות לשבת' כתב על דברי הבית שמואל שאמנם נכונים הם מצד ההלכה, אלא שהם מותנים בכך שהאישה תסכים להסדר הזה, אך אם האישה תתבע גירושין בטענה שהיא אינה רוצה להתעגן כל ימיה, יכפו את הבעל לגרש, אך יש לבדוק בכל מקרה לגופו האם אכן יש עיגון. כמו כן כתב שאין להוכיח מדברי רדב"ז שפסק שלא כדברי התוספות, כי נראה מהשאלה ששאלוהו שבמקרה שלו מדובר כשהאישה לא הייתה מאוסה בעיני הבעל.
סיכום: לגבי אישה שקינא לה ונסתרה נפסק שצריך ליווי לבעל ואשתו מחשש שהבעל יבוא עליה, אך אישה שנאסרה על בעלה משום זנות, לדעת הרשב"א והתוספות מותרת לגור יחד אתו בבית, ויש הסוברים שצריך אנשים נוספים שיגורו איתם. האחרונים נחלקו האם אכן לפסוק כדעת הרשב"א והתוספות ובעניין זה הבאנו גם דיון בבית הדין בזמננו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
