ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הבטחה זו שבפרשת בחוקותי שונה מהבטחות אחרות בתורה. בפעמים אחרות התורה מדברת על היחיד, אם תשמע, ואספת דגנך, אני ד' רופאך וכדו'. ואולם בפרשת בחוקותי התורה מדברת על כל העם כולו, וזה שונה לחלוטין, כי אעפ"י שגם הברכות ליחיד הם נס, כי אין זה מדרך הטבע שכאשר אדם שומר מצות ד' הוא ניצל ממחלות וצרות, אלא שזה נס נסתר. כאשר ד' מסיר מחלה וממלא ימיהם של צדיקים יחידים אין זה נס גלוי, כי יקרה זה גם בקצת רשעים. אבל אם בארץ שלמה ועם שלם תמיד הגשמים יורדים בעיתם ויש שובע ושלוה ושלום ובריאות באופן שאין כמוהו בעולם, זה כבר נס גלוי. בזה רואים כי ד' עושה זאת.
על כן נאמר, וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. וכן להפך, בקללות נאמר ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וחולאים רבים ונאמנים, והדבר נמשך תמיד, ולכולם, - בזה אינו מקרה הוא אלא יד ד' היא.
על כן כתוב, ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת. כי כולם יראו כי יד ד' עשתה זאת, ויאמרו, על אשר עזבו את ברית ד' אלקי אבותם. הוי אומר, התורה מבטיחה שכאשר עם ישראל יתנהג על פי התורה והמצווה, הקב"ה ינהיג אותו בהנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, ויברך לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם שלא יצטרכו לרופא, כמו שאמר, כי אני ד' רופאך.
וכך היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, כי אם יקרה שחטאו וחלו, לא היו הולכים לשאול ברופאים אלא היו שואלים בנביא, כפי שעשה חזקיהו בחוליו. ולעומת זה נאמר על אסא "גם בחוליו לא דרש את ד' כי ברופאים". משמע שלא היו רגילים לשאול ברופאים, כי אם היה זה נהוג לשאול ברופאים, אין בזה אשמה ששאל ברופאים, אלא רק שלא דרש את ד' בנביא. אלא שהדורש את ד' בנביא לא נזקק לרופאים, כי אין צורך בהם לעושי רצונו, אחר שהבטיח ד': וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכי יחלה אדם בעבור חטאו, יתרפא כשישוב אל ד'.
כאשר ישראל שלמים במעשיהם, לא יתנהג עניינם על-פי הטבע כלל. כל זה במצב השלם של כלל ישראל. אבל אלו אשר נוהגים בדרך הטבע ודורשים ברופאים, התורה נתנה רשות לרופא לרפא ואפילו חייבה את החובל לשלם לנחבל דמי ריפוי, כי התורה לא תסמוך דיניה על ניסים. אבל ברצות ד' דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אלו דברי הרמב"ן הנפלאים בפרשת בחוקותי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
