ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
ידידיו סיפרו לו שהרב קרליבך יופיע פתאום משום מקום ותהיה התרחשות עצומה. זה נשמע תמוה באוזניו. כאשר הגיע למקום היו שם כשלוש מאות איש, חציים נשים. היו שם כל סוגי היהודים בעולם - חרדים עם שטריימלים ומגבעות, כיפות סרוגות, כיפות עור, כיפות קרטון, כובעים משונים של המזרח הרחוק ודרום אמריקה, חילונים ואפילו גויים - סינים, שחורים ומקסיקנים.
לפתע הרב קרליבך נכנס והחל לעבור בין כל המתפללים. הוא לחץ לכל אחד את ידו כשהוא מתעניין ושואל "מי אתה?" ו"מאיפה אתה?". לכמה מהם חילק כרטיסי ביקור.
כאשר הגיע לשמעון התעניין גם בו.
"אני שמעון גולדווסר מירושלים", אמר שמעון.
הרב קרליבך התפעל: "אווו ירושלים!". הוא נתן לשמעון כרטיס ביקור וביקש: "תהיה בקשר איתי!"
שמעון לקח את כרטיסו בחושבו שזה מאוד משונה, מדוע הוא צריך שנהיה בקשר?! התפילה, שכמותה לא חווה מעודו, כללה שירה וריקודים וארכה שעתיים וחצי, כאשר הרב קרליבך משמש שליח ציבור. זה נראה לשמעון כשמחת תורה ולא כתפילת שבת.
כאשר הגיע קדיש היתום לקראת סוף התפילה, הרב קרליבך עצר את התפילה, ניגש למחיצת הנשים ואמר כך: "מעבר למחיצה יש גברת שאיבדה השבוע את אביה".
ואז החל לדבר על המשמעות של אבא. זה היה כל כך מרגש. אנשים החלו לבכות וגם שמעון התרגש מאוד. לבסוף נאמר הקדיש שקיבל לפתע משמעות עצומה. שמעון הבין שהצד האנושי האוהב הוא הכוח המניע של הרב קרליבך.
אחרי סעודת שבת באו מאות רבות, בעיקר פנויים ופנויות, לבית הכנסת כדי להתוועד עם הרב קרליבך בעונג שבת, לשיר איתו ולשמוע מפיו סיפורים. במוצאי שבת נערכה הופעה עם להקתו ובסיומה שמעון קנה תקליטור של שיריו. הוא חזר לארץ כשהוא מתפעל מאוד מהחוויה בבית הכנסת בשבת, אבל לא עלה בדעתו שיהיו בתי כנסת בישראל בנוסח קרליבך, ושהוא אי פעם יהיה גבאי בבית כנסת כזה.
בט"ז במרחשוון תשנ"ה נפטר הרב שלמה קרליבך מהתקף לב פתאומי בגיל שישים. לאחר פטירתו החלו לצוץ ברחבי הארץ בתי כנסת שאימצו את ניגוני תפילתו. בין השאר הוקם על ידי הרב איאן (משה) פאר ומאה משפחות צעירות בית כנסת בנוסח קרליבך במתנ"ס 'לב העיר' בשכונת נחלאות בירושלים, תחת השם 'שיר חדש'. המקום הפך במהרה לשוקק חיים ולמרכז חייהם של המשפחות. מה שקרה בבית הכנסת נגע עמוקות לכל אחד. אם נערכו בחירות לוועד זה היה חשוב יותר מבחירות לכנסת. נערכו דיונים ערניים וקולניים עד לשעות הקטנות של הלילה, התקיימו במקום אירועים רבים, שיעורים מעניינים והופעות של זמרים.
בתחילת הפעילות לא היו אנשים מיומנים כל כך בביצוע התפילות. הם שילבו את ניגוני קרליבך עם 'נוסח בני עקיבא'. גם רמת החזנות לא הייתה גבוהה. המתפללים היו בעיקר אמריקאים חובשי כיפות סרוגות. בשנה השנייה נכנס שמעון לוועד שכלל שבעה אנשים. כעבור שנתיים עברו הרב פאר וכמה מאנשיו לשכונת בקעה, והנותרים המשיכו להפעיל את בית הכנסת שנקרא מעתה 'קול רינה'. בשלב מסוים עברו למקלט ברחוב באר שבע בלב נחלאות, ושמעון הפך לגבאי בית הכנסת.
ככל שחלפו השנים התקרבו ל'קול רינה' מתפללים ומתפללות מכל הסוגים - חרדים, דתיים-לאומיים וכל גוני הביניים, חוזרים בתשובה ומתגיירים. שמעון חש כי בית הכנסת שלהם דומה יותר ויותר, כאילו מאליו, לבית הכנסת של הרב קרליבך בארצות הברית לפני שנים רבות, ומבלי שיתאר לעצמו, אז הכול החל.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













