ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שערי תשובה ;">

בית מדרש עבודת ה', מצוות ותשובה תשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כ"ז שבט תשס"ח

שערי תשובה


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

גדעון, בחור צעיר שהשתתף בערבים בשיעורי הגמרא של ר' שלום שבדרון בירושלים, החל להיעדר מהם מסיבה לא ידועה. ר' שלום חשש להידרדרותו הרוחנית, והחליט לבקרו בביתו. הוא הקיש בדלת, והנער שנראה בפתח התרגש לקראתו.
ר' שלום נכנס פנימה, ישב על כיסא והחל לשוחח עם הבחור: "גדעון יקירי, לא ראיתי אותך בימים האחרונים. חששתי שאולי נפלת למשכב, או שמשהו מציק לך".
"לא, הרב שלום, אני מרגיש מצוין וגם אוהב ללמוד אצלך גמרא. זו ההנאה האמיתית שלי, אבל השבוע אחסיר כמה פעמים ובשבוע הבא אחזור ללמוד, בעזרת ה', ואשלים את החומר..."
ר' שלום המשיך להתעניין: "מה קרה? מישהו חולה במשפחה?"
"לא, לא, הרב. סתם סיבה צדדית... אבל כשהיא תחלוף, אחזור ללמוד".
"מעניין אותי מה הטרדה המונעת ממך להגיע לשעת הערב המוקדמת של השיעור".
גדעון היה נבוך ומלמל: "קשה לי לספר. אני מתבייש..."
ר' שלום התעקש: "למה להתבייש?! אתה יכול לספר לי. אני מבטיח שלא אכעס עליך!"
גדעון המשיך להתפתל: "זה לא מתאים לרב לשמוע... אל תדאג! בשבוע הבא אני חוזר, בעזרת ה', לבית המדרש!"
ר' שלום דיבר ברוך: "בסדר גמור, אבל אם לא מדובר בדבר אישי מאוד, ספר לי בקצרה מה עבר עליך בשבוע הזה".

גדעון נכנע להפצרותיו של ר' שלום והחל לספר: "טוב הרב, אספר את האמת. השבוע מתקיימים כמה משחקים חשובים בכדורגל. שעות המשחקים חופפות לשעות השיעור, ואני לא מסוגל לוותר עליהן. אני מכור לכדורגל ולשחקנים. אני מקווה שהרב לא כועס עלי..."

ר' שלום שמע את הדברים ושתק. לאחר מכן הרים את עיניו ואמר, כאחד שאינו מבין: "ידידי היקר, שמעתי אותך. דבר אחד מעניין אותי: ברצוני לדעת מהו סוד האושר במשחק. הייתי שמח ללמוד על משחק הכדורגל".

גדעון חש לתומו שהשיחה הופכת לידידותית, והחל לספר לרב בהנאה גלויה מהם כללי המשחק: "אם הרב רוצה, אסביר לו. בשני הקצוות של המגרש יש שער גדול של כמה מטרים. יש שתי קבוצות, שבכל אחת מהן אחד-עשר שחקנים, והמטרה, על רגל אחת, היא להכניס את הכדור לתוך השער של היריב. זה רגע מרגש ביותר, ומי שמבקיע יותר שערים בסוף המשחק - מנצח".
גדעון סיים בהתרגשות את דבריו. הוא לא האמין בחלומותיו הוורודים ביותר שישב מול הרב שלום ויספר לו בהתלהבות על משחק הכדורגל, שכה אהבה נפשו.

ר' שלום אמר בארשת תמימה: "יפה מאוד, אבל מה החוכמה להכניס כדור לתוך השער?! בוא נלך ביחד למגרש, ואראה לך איך אני בועט לתוך השער עשרים כדורים בדקה!"

גדעון חייך: "אולי לא הסברתי לרב, אבל ליד השער עומד שוער, שמנסה לעצור את הכדור להיכנס לשער, ועוזרים לו גם המגנים, והחכמה היא להתגבר עליהם ולהכניס את הכדור פנימה".

"נו. ואיך מצליחים להתגבר עליהם?"

התלהבותו של גדעון הרקיעה שחקים: "זו החוכמה במשחק! להבקיע שער זה הסיפוק הכי גדול".

"אני רוצה להבין", המשיך ר' שלום לחקור. "האם השוער לא הולך לביתו?! האם הוא נמצא עשרים וארבע שעות ליד השער, אוכל וישן שם?!"

"מה פתאום?!" צחק גדעון, "בטח שהוא הולך לישון. הוא עומד שם רק בשעת המשחק, ואחרי שהוא מסתיים, הוא חוזר לחיי היומיום".

"אם כך", הציע ר' שלום, "נבוא בלילה, כשהשוער הולך, ונבקיע שערים בלי שום בעיה..."

גדעון פרץ בצחוק מתגלגל ואמר: "אבל הרב, כאשר השוער מסתלק זו לא חוכמה להכניס את הכדור. כל החוכמה והגבורה היא להבקיע בשעת הקושי וההתנגדות. למעשה, כל הקבוצה היריבה מנסה למנוע ממך להבקיע שער".

ר' שלום עמד על רגליו והגביה את קולו: "ישמעו נא אוזניך מה שפיך מדבר! האם זו גבורה שתבוא לשיעור גמרא בשבוע הבא?!

הרי אתה רוצה ללמוד, ובשבוע הבא אף אחד לא יפריע לך. זה כמו להבקיע לשער ריק... החוכמה האמיתית היא כשיש מונע שעומד בשערי בית המדרש ומפריע לך להיכנס פנימה. אם תצליח להיכנס אז, תזכה לאושר הכי גדול!"

גדעון הבין לאן הובילו ר' שלום בחכמתו. למחרת הגיע לשיעור הגמרא, ור' שלום עמד בפניו במלוא קומתו.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il