ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ר' שלום נכנס פנימה, ישב על כיסא והחל לשוחח עם הבחור: "גדעון יקירי, לא ראיתי אותך בימים האחרונים. חששתי שאולי נפלת למשכב, או שמשהו מציק לך".
"לא, הרב שלום, אני מרגיש מצוין וגם אוהב ללמוד אצלך גמרא. זו ההנאה האמיתית שלי, אבל השבוע אחסיר כמה פעמים ובשבוע הבא אחזור ללמוד, בעזרת ה', ואשלים את החומר..."
ר' שלום המשיך להתעניין: "מה קרה? מישהו חולה במשפחה?"
"לא, לא, הרב. סתם סיבה צדדית... אבל כשהיא תחלוף, אחזור ללמוד".
"מעניין אותי מה הטרדה המונעת ממך להגיע לשעת הערב המוקדמת של השיעור".
גדעון היה נבוך ומלמל: "קשה לי לספר. אני מתבייש..."
ר' שלום התעקש: "למה להתבייש?! אתה יכול לספר לי. אני מבטיח שלא אכעס עליך!"
גדעון המשיך להתפתל: "זה לא מתאים לרב לשמוע... אל תדאג! בשבוע הבא אני חוזר, בעזרת ה', לבית המדרש!"
ר' שלום דיבר ברוך: "בסדר גמור, אבל אם לא מדובר בדבר אישי מאוד, ספר לי בקצרה מה עבר עליך בשבוע הזה".
גדעון נכנע להפצרותיו של ר' שלום והחל לספר: "טוב הרב, אספר את האמת. השבוע מתקיימים כמה משחקים חשובים בכדורגל. שעות המשחקים חופפות לשעות השיעור, ואני לא מסוגל לוותר עליהן. אני מכור לכדורגל ולשחקנים. אני מקווה שהרב לא כועס עלי..."
ר' שלום שמע את הדברים ושתק. לאחר מכן הרים את עיניו ואמר, כאחד שאינו מבין: "ידידי היקר, שמעתי אותך. דבר אחד מעניין אותי: ברצוני לדעת מהו סוד האושר במשחק. הייתי שמח ללמוד על משחק הכדורגל".
גדעון חש לתומו שהשיחה הופכת לידידותית, והחל לספר לרב בהנאה גלויה מהם כללי המשחק: "אם הרב רוצה, אסביר לו. בשני הקצוות של המגרש יש שער גדול של כמה מטרים. יש שתי קבוצות, שבכל אחת מהן אחד-עשר שחקנים, והמטרה, על רגל אחת, היא להכניס את הכדור לתוך השער של היריב. זה רגע מרגש ביותר, ומי שמבקיע יותר שערים בסוף המשחק - מנצח".
גדעון סיים בהתרגשות את דבריו. הוא לא האמין בחלומותיו הוורודים ביותר שישב מול הרב שלום ויספר לו בהתלהבות על משחק הכדורגל, שכה אהבה נפשו.
ר' שלום אמר בארשת תמימה: "יפה מאוד, אבל מה החוכמה להכניס כדור לתוך השער?! בוא נלך ביחד למגרש, ואראה לך איך אני בועט לתוך השער עשרים כדורים בדקה!"
גדעון חייך: "אולי לא הסברתי לרב, אבל ליד השער עומד שוער, שמנסה לעצור את הכדור להיכנס לשער, ועוזרים לו גם המגנים, והחכמה היא להתגבר עליהם ולהכניס את הכדור פנימה".
"נו. ואיך מצליחים להתגבר עליהם?"
התלהבותו של גדעון הרקיעה שחקים: "זו החוכמה במשחק! להבקיע שער זה הסיפוק הכי גדול".
"אני רוצה להבין", המשיך ר' שלום לחקור. "האם השוער לא הולך לביתו?! האם הוא נמצא עשרים וארבע שעות ליד השער, אוכל וישן שם?!"
"מה פתאום?!" צחק גדעון, "בטח שהוא הולך לישון. הוא עומד שם רק בשעת המשחק, ואחרי שהוא מסתיים, הוא חוזר לחיי היומיום".
"אם כך", הציע ר' שלום, "נבוא בלילה, כשהשוער הולך, ונבקיע שערים בלי שום בעיה..."
גדעון פרץ בצחוק מתגלגל ואמר: "אבל הרב, כאשר השוער מסתלק זו לא חוכמה להכניס את הכדור. כל החוכמה והגבורה היא להבקיע בשעת הקושי וההתנגדות. למעשה, כל הקבוצה היריבה מנסה למנוע ממך להבקיע שער".
ר' שלום עמד על רגליו והגביה את קולו: "ישמעו נא אוזניך מה שפיך מדבר! האם זו גבורה שתבוא לשיעור גמרא בשבוע הבא?!
הרי אתה רוצה ללמוד, ובשבוע הבא אף אחד לא יפריע לך. זה כמו להבקיע לשער ריק... החוכמה האמיתית היא כשיש מונע שעומד בשערי בית המדרש ומפריע לך להיכנס פנימה. אם תצליח להיכנס אז, תזכה לאושר הכי גדול!"
גדעון הבין לאן הובילו ר' שלום בחכמתו. למחרת הגיע לשיעור הגמרא, ור' שלום עמד בפניו במלוא קומתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













