ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
ידידיו סיפרו לו שהרב קרליבך יופיע פתאום משום מקום ותהיה התרחשות עצומה. זה נשמע תמוה באוזניו. כאשר הגיע למקום היו שם כשלוש מאות איש, חציים נשים. היו שם כל סוגי היהודים בעולם - חרדים עם שטריימלים ומגבעות, כיפות סרוגות, כיפות עור, כיפות קרטון, כובעים משונים של המזרח הרחוק ודרום אמריקה, חילונים ואפילו גויים - סינים, שחורים ומקסיקנים.
לפתע הרב קרליבך נכנס והחל לעבור בין כל המתפללים. הוא לחץ לכל אחד את ידו כשהוא מתעניין ושואל "מי אתה?" ו"מאיפה אתה?". לכמה מהם חילק כרטיסי ביקור.
כאשר הגיע לשמעון התעניין גם בו.
"אני שמעון גולדווסר מירושלים", אמר שמעון.
הרב קרליבך התפעל: "אווו ירושלים!". הוא נתן לשמעון כרטיס ביקור וביקש: "תהיה בקשר איתי!"
שמעון לקח את כרטיסו בחושבו שזה מאוד משונה, מדוע הוא צריך שנהיה בקשר?! התפילה, שכמותה לא חווה מעודו, כללה שירה וריקודים וארכה שעתיים וחצי, כאשר הרב קרליבך משמש שליח ציבור. זה נראה לשמעון כשמחת תורה ולא כתפילת שבת.
כאשר הגיע קדיש היתום לקראת סוף התפילה, הרב קרליבך עצר את התפילה, ניגש למחיצת הנשים ואמר כך: "מעבר למחיצה יש גברת שאיבדה השבוע את אביה".
ואז החל לדבר על המשמעות של אבא. זה היה כל כך מרגש. אנשים החלו לבכות וגם שמעון התרגש מאוד. לבסוף נאמר הקדיש שקיבל לפתע משמעות עצומה. שמעון הבין שהצד האנושי האוהב הוא הכוח המניע של הרב קרליבך.
אחרי סעודת שבת באו מאות רבות, בעיקר פנויים ופנויות, לבית הכנסת כדי להתוועד עם הרב קרליבך בעונג שבת, לשיר איתו ולשמוע מפיו סיפורים. במוצאי שבת נערכה הופעה עם להקתו ובסיומה שמעון קנה תקליטור של שיריו. הוא חזר לארץ כשהוא מתפעל מאוד מהחוויה בבית הכנסת בשבת, אבל לא עלה בדעתו שיהיו בתי כנסת בישראל בנוסח קרליבך, ושהוא אי פעם יהיה גבאי בבית כנסת כזה.
בט"ז במרחשוון תשנ"ה נפטר הרב שלמה קרליבך מהתקף לב פתאומי בגיל שישים. לאחר פטירתו החלו לצוץ ברחבי הארץ בתי כנסת שאימצו את ניגוני תפילתו. בין השאר הוקם על ידי הרב איאן (משה) פאר ומאה משפחות צעירות בית כנסת בנוסח קרליבך במתנ"ס 'לב העיר' בשכונת נחלאות בירושלים, תחת השם 'שיר חדש'. המקום הפך במהרה לשוקק חיים ולמרכז חייהם של המשפחות. מה שקרה בבית הכנסת נגע עמוקות לכל אחד. אם נערכו בחירות לוועד זה היה חשוב יותר מבחירות לכנסת. נערכו דיונים ערניים וקולניים עד לשעות הקטנות של הלילה, התקיימו במקום אירועים רבים, שיעורים מעניינים והופעות של זמרים.
בתחילת הפעילות לא היו אנשים מיומנים כל כך בביצוע התפילות. הם שילבו את ניגוני קרליבך עם 'נוסח בני עקיבא'. גם רמת החזנות לא הייתה גבוהה. המתפללים היו בעיקר אמריקאים חובשי כיפות סרוגות. בשנה השנייה נכנס שמעון לוועד שכלל שבעה אנשים. כעבור שנתיים עברו הרב פאר וכמה מאנשיו לשכונת בקעה, והנותרים המשיכו להפעיל את בית הכנסת שנקרא מעתה 'קול רינה'. בשלב מסוים עברו למקלט ברחוב באר שבע בלב נחלאות, ושמעון הפך לגבאי בית הכנסת.
ככל שחלפו השנים התקרבו ל'קול רינה' מתפללים ומתפללות מכל הסוגים - חרדים, דתיים-לאומיים וכל גוני הביניים, חוזרים בתשובה ומתגיירים. שמעון חש כי בית הכנסת שלהם דומה יותר ויותר, כאילו מאליו, לבית הכנסת של הרב קרליבך בארצות הברית לפני שנים רבות, ומבלי שיתאר לעצמו, אז הכול החל.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









