ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
כאשר התקרב חג הסוכות הגיעה לדמשק שמועה כי רבי גדליה חיון נפטר, וכי חתנו, רבי שלום שרעבי, הרש"ש, ירש את מקומו בהנהגת הישיבה. עוד נודע כי החתן אינו נופל בגדולתו ובחוכמתו מחותנו הגדול ואף עולה עליו. לפיכך החליט שאול פרחי לא לשנות ממנהגו ולעלות לירושלים בחג כדי להתוודע ליורש. הוא קיווה להיקשר עמו בקשר של אהבה ורעות כפי שהיה עם רבי גדליה חיון זצ"ל.
בתום חג שמיני עצרת עמד פרחי בתור עם יתר האורחים כדי לקבל את ברכתו של הרב המקובל. לאחר זמן לא מועט נפתחה הדלת והשמש סימן לגביר כי הגיע תורו להיכנס אל הקודש.
פרחי נכנס פנימה בהתרגשות ועיניו נתקלו בעיני הרש"ש היוקדות. לפתע אחזה בו רעדה. הוא נזכר כי פני הרב מוכרות לו היטב, אך לא זכר היכן ומתי ראהו. הוא הושיט את ידו לקבל את ברכת הרב ואז עלה בזיכרונו כי רבי שלום שרעבי אינו אלא המשרת שלום העגלון, שאותו העסיק לפני כמה שנים בדמשק!
הוא לא הצליח להבין איך משרת פשוט ותמים למראה בדמשק הפך בתוך כמה שנים לראש ישיבת המקובלים החשובה בארץ ישראל. הוא נזכר כי הנער שהה רבות במחיצת המקובלים בישיבה שניהל בדמשק, אבל היה בטוח שאינו מבין דבר מדבריהם. תמיד היה עסוק לשרתם, לסדר את השולחנות בבית המדרש, להחזיר את ספריהם למקומם ולהגיש להם משקה חם. לעיתים ראה כי הנער שלום מחזיק בידו ספר תהילים פתוח בעת שהחכמים למדו את לימודם העמוק, אך לא מעבר לכך. כעת הבין כי הנער היטיב להסתיר את עצמו.
ואז נזכר בזעזוע באירוע שבו נזקק לנסוע לכפר רחוק והורה למשרת שלום להכין את הסוסים לדרך הארוכה. הנער עשה כמצוותו והחל להנהיג את הסוסים. באמצע הדרך היה נראה כי הנער מרחף במחשבתו והוגה בדבר מה. הוא הרפה מאחיזתו בסוסים, והם החלו לדהור במהירות ויצאו ממסלולם. הוא צעק על הנער שישתלט על הסוסים הסוררים, ואז התעשת הנער ובתנופה אחת הצליח לרסן את הסוסים ולעוצרם. פרחי פתח את דלת המרכבה וניגש בזעם אל המשרת, הניף את ידו וסטר על לחיו. המשרת שלום לא הגיב על הכאתו והמשיך להנהיג את הסוסים כאילו לא אירע דבר.
כעת עמד מול רבי שלום שרעבי ולא ידע מה לחשוב ומה לעשות. חולשה תקפה אותו והוא נפל לרגלי הרש"ש וצעק: "רבי ומורי הקדוש. איך אוכל לכפר על עווני הנורא?!"
הרש"ש רכן לעבר פרחי והושיט את ידו כדי להקים את הגביר.
"מה פתאום נבהלת מפניי?!", שאל בדאגה, "מדוע אתה נסער כל כך?!"
פרחי עמד בקושי מול הרב והחל לייבב: "רבי קדוש... לא ידעתי את גדולתו, לא ידעתי את כבודו... השתמשתי בו בביזיון ובחרפה... ואם לא די בכך - העזתי להרים את ידי על פניו הקדושות של איש אלוקים...", הליט את פניו בכף ידו ומירר בבכי.
הרש"ש חייך לעבר הגביר, טפח על שכמו בחיבה ואמר: "אמנם אסור היה לך להרים יד על משרתך הנער השוגה במחשבותיו, וגם לא ידעת עליי מאומה באותם ימים, מה שמפחית מאשמתך. ועל כל פנים, חייב אני תודה לכבודו על שהעסיק אותי בביתו, למרות שלא הייתי בקי במלאכתי היטב. חס ושלום שאטור לך טינה. מעולם לא הקפדתי עליך".
דברי הרש"ש חדרו ללבו של פרחי ועודדו את רוחו. לאחר שיצא ממחיצתו של הרב קיבל על עצמו ככפרת עוונות לתמוך ביתר שאת בישיבת בית אל הקדושה. ברבות הימים הפך פרחי לגדול תומכיה של ישיבת המקובלים הירושלמית, וכך נהגו בניו אחריו.
מתוך העיתון בשבע
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
מה כבד לך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אנחנו קודש למענך
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
