ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אחד הבנים, יחיאל-מיכל, החליט לנסוע לפולין. שם הגיעו לאוזניו שמועות על צדיק בעל מופת שהתגלה בעיר מז'יבוז' אשר מנהיג דרך חדשה בעבודת ה', והוא החליט לנסוע אליו.
כשהגיע יחיאל-מיכל לבעל שם טוב נקשר אליו והחליט שכאן יהיה מקומו. בשל מוצאו הגרמני נקרא על ידי תלמידי הבעש"ט בשם "היקה". הוא התמיד בתורה ובלט בקדושתו ובמידותיו הטובות, והבעש"ט נתן לו את בתו אדל לאישה.
חלפו השנים והגיע המועד שקבע האב לחזור ולהתאסף בביתו. היה זה בתקופה שלאחר חג שבועות ורבי יחיאל-מיכל ביקש מחמיו הקדוש שיברכו שיצליח לשוב למז'יבוז' לפני הימים הנוראים. הבעש"ט בירכו לקראת נסיעתו, אולם לא התייחס למשאלתו שיחזור לפני ראש השנה.
בגרמניה האב ערך סעודה גדולה לכבוד בניו ששבו לביתם, וכל אחד התבקש לספר את אשר קרהו. רבי יחיאל-מיכל סיפר בתורו על הבעש"ט ועל דרכו החדשה בעבודת ה'. הוא השמיע כמה מתורותיו והסביר את יסודות שיטתו. כולם התפעלו והאב רווה נחת.
רבי יחיאל-מיכל לא השתהה רבות בבית אביו כי רצה לשוב לבעש"ט ולביתו לקראת ימים הנוראים, אך ליתר ביטחון לקח עמו שופר ומחזור של ראש השנה.
בדרכו עבר יחיאל-מיכל דרך יער. שם התנפלו עליו שודדים, נטלו ממנו את כספו והעלו אותו על ספינה מלאה בעשוקים כמוהו שנידונו להימכר לעבדים.
את ימי חודש אלול עשה בספינה זו כשהוא כפות, מושפל ומעונה. הדבר היחיד שעודדו היה האמונה בהשגחתו המתמדת של הקב"ה שספג בבית מדרשו של הבעש"ט. הוא אמר בלבו שבוודאי יש גם בזה איזו כוונה עליונה. אמנם כעת אין הוא מבין את הטובה הטמונה במצבו הביש, אבל בעתיד יזכה להבין.
לפני ראש השנה התחוללה סערה עזה בים. האונייה טולטלה על ידי הגלים והוסטה ממסלולה, כשהרוח סוחפת אותה לעבר יעד בלתי נודע. המלחים השודדים ניסו לנווטה, התרוצצו על הסיפון, קיפלו ומתחו לסירוגין את המפרשים, אך לשווא. בתוך כל המהומה היה יחיאל-מיכל מכווץ בפינתו ומרוכז באמירת פרקי תהילים בתפילה להצלתו.
בערב ראש השנה התנפצה הספינה אל צוקים חדים שהזדקרו ליד קבוצת איים קטנים וחרטומה החל לשקוע. אט אט הלכה האנייה וטבעה במצולות ים.
רבי יחיאל-מיכל הצליח להיאחז בקרש שניתק מדופן האנייה. הוא צף על פני המים, ולאחר חתירה ממושכת הגיע אל אי סמוך. הוא בנה לעצמו סוכה מענפי עצים, אכל מהפירות שמצא על העצים הסמוכים והחל להתכונן לראש השנה.
השמש נטתה לשקוע אל האופק, וקדושת הימים הנוראים התפשטה בעולם. רבי יחיאל-מיכל נעמד בסוכתו בלב נשבר ובכוונה עצומה והתפלל. הלילה עבר עליו במורא ופחד, קור חד צרב את בשרו וכל העת הוא חשב בלבו: הקב"ה הותיר אותי בחיים והביאני אל האי הנידח הזה, אבל לשם מה?
בעלות השחר התייצב שוב בתפילה ותקע בשופר שנשא עמו. הוא נישא על כנפי דמיונו וראה את עצמו ניצב במחיצת הבעש"ט ותלמידיו הקדושים, וכך התפלל בהתלהבות ובדמעות.
הוא לא הבחין באנשים שהחלו להתאסף והתבוננו באיש המוזר העטוף בבגד לבן, עומד וצועק ומשמיע מדי פעם קולות משונים מהקרן שהחזיק בידו. כמה מהם מיהרו לספר זאת למלך האי שהגיע בעצמו לראות את התופעה.
לאחר שרבי יחיאל-מיכל סיים לצעוק ולהשמיע קולות מוזרים ונראה רגוע, פנה אליו המלך ושאל לפשר מעשיו. רבי יחיאל-מיכל סיפר למלך את קורותיו, והסביר שכעת ראש השנה שבו בורא העולם דן את ברואיו ויש בעולם עם יהודי שנוהג לבקש ולהתחנן בפניו שיגזור שנה טובה.
דבריו עשו רושם על המלך. הוא החל לשוחח עמו ונוכח לדעת שמדובר באיש פיקח ושנון. הוא ביקש ממנו שיישאר ויסייע לו בניהול ממלכתו, אולם רבי יחיאל-מיכל הסביר לו שאין ביכולתו להיעתר לבקשתו. המלך ביקש שכאשר ישוב לביתו ישלח שלוש מאות יהודים שיתיישבו באי הזה.
"אם בורא העולם היה רוצה שיהודים יבואו להתגורר באי הזה, הם היו מוכרחים להגיע לכאן אפילו אסורים בשלשלאות ברזל, ואם אינם באים, כנראה שאין זה מקומם", השיב יחיאל-מיכל והניח את דעתו של המלך. כעבור כמה ימים הגיעה ספינה לאי, והמלך ליווה את רבי יחיאל-מיכל בכבוד גדול ונתן לו מתנות יקרות.
כאשר חזר לביתו אמר לו הבעש"ט: "ההשגחה העליונה גלגלה אותך לאי הזה שמעולם לא היו בו יהודים. אם לא היית מגיע לשם, מתפלל ותוקע בשופר, היו יהודים נאלצים לגלות לשם כדי לגאול את הניצוצות האלוקיים הטמונים שם, כמו שעליהם לעשות בכל מקום אחר בעולם. עכשיו לאחר שהיית שם וגאלת את הניצוצות הללו, שוב לא יצטרכו להיות שם יהודים עד ביאת המשיח".
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









