ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
חכמי התלמוד נתנו את כתר החוכמה למי שרואה את הנולד. משה הוא אמנם גדול הנביאים, אך התואר שלו בעם ישראל הוא "משה רבנו", מה שמראה שחוכמה והידע שלו מתורגמים ליכולתו לחזות את העתיד.
משה מציג את המאפיינים הבסיסיים של כל ההיסטוריה היהודית - המאבק להישאר יהודים ולא להיכנע לפיתוי של האמונות והתרבויות של התקופה, השנאה נטולת ההיגיון והכמעט פתולוגית של העולם ליהדות ולעם היהודי, המחיר הנורא שמשלמים היהודים לכל אורך ההיסטוריה וההבנה, שתגיע בסופו של דבר, ליהודים וגם לעולם הלא-יהודי, שהאל מנחה את ההיסטוריה ואת חיי בני האדם.
כל הסיפור המסובך הזה מסופר לנו מראש בפרשה המדהימה שאנחנו קוראים השבוע. אין זה פלא שבמסורת היהודית ילדים נדרשים ללמוד את הפרשה הזאת בעל-פה, כי הפרשה הזאת מכילה את כל תמצית ההיסטוריה היהודית.
על אף שלעולם איננו יודעים את הפרטים המדויקים של עתידו של העם היהודי, הקווים הכללים של הסיפור ידועים לנו כבר אלפי שנים. די לקרוא את דברי הפרשה הזאת ולהבין אותם.
משה משתמש בשמים ובארץ כעדים לברית ולגורל ההיסטורי של העם היהודי. רש"י מסביר שהשמים והארץ הם לא רק עדים ישרים ונטולי פניות אלא חשוב מזה, עדים נצחיים. בני אדם הם עדים זמניים, בני תמותה. דורות מאוחרים לא יכולים לשמוע את עדותם, ועל אף שהיום טכנולוגיית הווידיאו מנסה לתקן את הבעיה הזאת, חלק ניכר מהעוצמה והדקויות שמאפיינות כל עדות אנושית הולך לאיבוד.
לכן אנחנו סומכים על השמים ועל הארץ שיחזקו את אמונתנו ואת המחויבות הנצחית שלנו לברית. פלאי הטבע וחידותיו עצמם מצביעים על הבורא, וכל ההיסטוריה האנושות קמה ומעידה על הייחוד של הסיפור היהודי ועל התפקיד המיוחד שעם ישראל מילא וממשיך למלא באירועים אנושיים.
העדות של השמים נמצאת בפלאי עולם הטבע. העדות של הארץ נמצאת בהיסטוריה של בני האדם ובתפקיד של העם היהודי באותו סיפור מדהים ומרומם נפש ועם זאת גם מדכא. משה מפציר בנו להאזין לשני העדים האלה, מפני שבעזרת העדות שלהם אנחנו יכולים להכיר את העבר שלנו וגם את עתידנו.
חלק ניכר מהעדות שלהם מפחיד ומדאיג, אך מפחיד יותר לא להכיר את העבר ואת העתיד. אנחנו צריכים להאזין לפרשה בתשומת לב. אנחנו יכולים ללמוד ממנה הרבה מאוד על העולם ועל עצמנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














